שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הוצאות הדיור כבדות. למה לא לגור ביחד?
    אנו נדרשים להוציא כסף רב מדי חודש על שכירות, אחזקת הבית או החזרי הלוואת המשכנתא. אך מסתבר שאפשר לחתוך בעלויות הללו אם רק נשכיל להכניס למכלול השיקולים גם דיור משותף עם בני המשפחה. אולי תופתעו, אבל בארה"ב התפתחות "משק הבית המשפחתי רב הדורות", צוברת תאוצה כבר כמה שנים

    בארוחת הערב אמש, אמר בני לשני אחיו, שעדיין לא הגיעו למצוות: "כשנהיה גדולים נגור כולנו יחד, עם המשפחות שלנו, בדירה". "כולנו יחד? בדירה?" תהו אחיו ואחותו. "לא, לא בדירה אחת, אלא בבניין דירות שבו לכל אחד תהיה דירה משלו", אמר ילד הסנדביץ'. "בעצם, לא בדירות, אלא בוילות", המשיך בחלום החיים המשותפים. "או בוילה אחת מאוד גדולה, כמו אחוזה, שבה לכל אחד תהיה היחידה שלו".

     

    החלום, המבטיח, של הבורגני הקטן המתפתח לנגד עינינו, הולך ותופח ממש כשם שלפעמים עלות הנכס שאנו רוכשים לדיור עולה ותופחת בעוד שאנו מזלזלים בחישובים הנדרשים. אבל על כך הרחבנו בכתבה הקודמת.

     

    השבוע, אני רוצה לדון בחלק האחר של החלום הבורגני הזה – "לחיות ביחד".

     

    שובו של "משק הבית המשפחתי רב הדורות"

    המשפחה המורחבת, "החמולה", אם תרצו, נפוצה לכל עבר בתקופת המהפיכה התעשייתית ואבדה את הפונקציה הכלכלית הבסיסית שלה כיחידה כלכלית הדואגת במשותף לפרנסתם של מרכיביה.

     

    מבנה זה אפיין את החמולות בחלק המזרחי של העולם, כמו גם את המשפחות המורחבות באירופה – משפחות איכרים עניות וגם בעלי אחוזות ותארי אצולה מן המעמד העליון בעולם המערבי.

     

    כך אנו מוצאים את המשפחה הגרעינית במאה ה-21 חותרת על פי רוב בבדידותה היחסית לרווחה כלכלית. לנוכח העובדה שהמשפחה הגרעינית שינתה את פניה והיא יכולה היום להיות גם אם או אב חד הוריים, השינויים במבנה העולם התעסוקתי והתייקרות הסחורות כולן, הרי ברור שהמעמסה הכלכלית של הקיום רק גדלה והולכת עם הזמן.

     

    בחודש מרס השנה, פרסם מרכז המחקר Pew בארה"ב מחקר שעניינו "שובו של משק הבית המשפחתי רב הדורות". הכרזת הפתיחה של תוצאות המחקר מדברת על הקאמבק שעושה משק הבית בו חיים כמה דורות יחד בקרב החברה האמריקנית.

     

    נכון לשנת 2008, מספר שיא של 49 מליון אמריקנים, המהווים כ-16.1% מכלל האוכלוסיה, חיים במשק בית אשר בו לפחות שני דורות. מספר זה מהווה שינוי מגמה בתחום משקי הבית האמריקנים. השינוי מאפיין את כל קבוצות האוכלוסיה השונות בארה"ב ואינו נחלתה של קבוצה מסוימת.

     

    הנטל הכלכלי גדל ועלויות הדיור מאמירות

    מתוך קבוצה זו של 49 מליון אמריקנים, 47% חיים במשק בית בו שני דורות, כשגילו הצעיר ביותר של בן המשפחה הוא 25, 46% חיים במשק בית שלושה או יותר דורות ו-6% במשק בית בו חיים שני דורות וביניהם מרווח של דור – נכדים וסבים.

     

    הסיבות לשינוי במגמה הן מגוונות:

     

    • השינוי בגיל החציוני לנישואין ראשונים – הגיל ממוצע לגבר כיום עומד על 28 ולאישה על 26. כחמש שנים יותר מהמממוצע בשנות ה-70. משום כך ניתן למצוא כיום יותר ויותר צעירים בשנות העשרים שלהם ממשיכים לחיות בבית הוריהם במיוחד בתקופות של משבר כלכלי.

     

    • גידול בגלי ההגירה הלטינית לארה"ב אשר נוטים לחיות במשקי בית בהם יותר מדור אחד, גם בגלל סיבות כלכליות וגם בשל נטיות תרבותיות. המקבילה הישראלית של ההגירה הלטינית היא כמובן ההגירה מארצות מזרח אירופה לה היינו עדים בעשורים האחרונים.

     

    • הנטל הכלכלי הגדל והולך של החיים המודרניים ועלויות הדיור המאמירות.

     

    בהשוואה לשינוי המגמה בארה"ב, הרי שבישראל על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,  רק ב-4% ממשקי הבית חיים יותר משני דורות, בעוד שב-71% חיים שני דורות – הורים וילדים צעירים.

     

    אחוז משקי הבית בהם מתגוררת נפש אחת הוכפל בקרב האוכלוסייה היהודית בין השנים 1960 ל-2006 - מ-10% בשנת 1960 ל-20% בשנת 2006. המשמעות היא שיותר ויותר אנשים מתגוררים לבד, ועל פי רב מתקשים להתמודד עם ההוצאות הכרוכות בקיום עצמאי.

     

    במקביל, חלה על פי הנתונים הללו, ירידה בחלקם היחסי של משקי בית גדולים בהם שבע נפשות ויותר.

     

    מעבר לחיים משותפים - לא כמוצא של הרגע האחרון

    אני מציע להסתכל על הנתונים הללו, על רקע נתוני עלויות הדיור בישראל בקניה ובהשכרה ועל רקע העובדה שרכישת דירה הינה ההחלטה הכלכלית המשמעותית ביותר בחיינו.

     

    על השאלה כיצד נכון לגשת לקבלת החלטה זו ענינו בשבוע שעבר. הפעם, נבחן את ה"טרנד" המתפתח בארה"ב על רקע היכולת הכלכליות האישיות שלנו והאופציות הנפתחות בפנינו במידה ונבחר לאמץ דיור משותף עם חלקים מהמשפחה המורחבת.

     

    לצערי, בתהליכי ליווי והדרכה שאני מבצע, אני נאלץ לעיתים להמליץ למשפחות לעבור לגור עם ההורים לתקופה קצובה, לאחר שהן כבר הסתבכו כלכלית ואזי האופציה הזו היא כפויה ומלחיצה בהגדרה.

     

    למעבר לחיים משותפים בעת שהשמיים הכלכליים כבר התקדרו מעל הראש, יש השלכות פסיכולוגיות ורגשיות שמקשות עד מאוד על החיים המשותפים.

     

    עיניים מבוהלות, "לא בא בחשבון", "ממש לא אצלנו" או צחקוק מבוהל - אלה חלק מהתגובות שאני מקבל כאשר אני מעלה את החלופות לדיור משותף קצוב בזמן או קבוע, עם המשפחות עימן אני נפגש.

     

    אולם, אם האופציה הזו אינה פונקציה של הסתבכות כלכלית, אלא תכנון משותף וכלכלי של מגורים משותפים, אזי החיים ביחד יכולים להיות חוויה שהופכת את המסע שלנו לקל יותר ובודאי ערכי ומחנך גם לילדינו.

     

    אין ספק שלחיים משותפים כאלה יש את המהמורות שלהם אולם לצד המהמורות קיימים יתרונות שתרבות העצמאות המודרנית הספיקה להשכיח מאיתנו וזה המקום להזכיר אותם.

     

    היתרונות של חיים משותפים

    ראשית, היתרון הכלכלי המובהק - עלות סעיף הדיור לנכס אשר אמור לאכלס 6 אנשים (סבא / סבתא / דודה, אבא, אמא ושני נכדים), אינה גבוהה כעלותם של שני נכסים לשתי המשפחות הגרעיניות על כל המשתמע מכך. בהיבט הכלכלי היומיומי חלק ניכר מהוצאות משק הבית מצטמצמות באופן ניכר ומדובר על אלפי שקלים בכול חודש.

     

    שנית, זמינותם של ארבעה מבוגרים בדוגמה הזו, או שלושה במצבים אחרים, מקלה עד מאוד על היכולת לטפל במשימות הבית כמו גם בילדים או במבוגרים במשפחה ויש עימה חיסכון משמעותי בעלויות הטיפול, כמו גם ביכולת לתכנן הוצאות וצעדים תוך כדי חלוקת הנטל על כולם.

     

    מקדם היעילות, חלוקת משאבים - כל אלו בהחלט משמעותיים. היתרון לגודל, יד לוחצת יד, תמיכה ומתן כתף ועוד מושגים אהובים וחשובים, כל אלו יכולים להיות תוצאה של פיתרון יצרתי מסוג זה.

     

    נקודה נוספת, בעולם ערכי לחלוטין, עולם של ערכי המשפחה - זו שבה ותופסת את המקום שלפעמים נראה שהיא אבדה אותו. לא עוד יחידים המפוזרים על פני הארץ שלפעמים פוגשים פחות מדי האחד את השני, אלא יחידה חיה ונושמת בעלת עולם חוויות משותף ופורה.

     

    בנוסף, זוהי הזדמנות לשיפור הרווחה המשפחתית. הוספת חדר, מרפסת, מרתף, גינה, שדרוג הרכב, כל אלה הם דוגמאות למימוש חלומות שהתוספת הכספית השולית למימושם היא לא גדולה כאשר מחלקים אותם למספר משתמשים גדול יותר.

     

    לפיכך, בבואנו לקבל את ההחלטה על הנכס שיש ברצונינו לרכוש או לשכור, אני מציע לפתוח את הקופסה ולבחון טווח רחב יותר של אפשרויות מכפי שאנו בוחנים כיום. לחלק מאיתנו זה בוודאי יתאים ומנסיון אישי אף ישפר את רמת החיים באופן משמעותי.

     

    הכותב הוא מנכ"ל חברת My Control העוסקת בהדרכה ובליווי אישי בתחום כלכלת המשפחה

     


    פרסום ראשון: 18.05.10, 18:50
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הוצאות הדיור כבדות. למה לא לגור ביחד?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלושה דורות. אופציה חסכונית
    צילום: Index Open
    איתן זכריה
    צילום: מריסה מינה גולדבג
    מומלצים