השבוע חגגנו את חג הביכורים. חג הביכורים מתקשר אצלי ליזמות עסקית. המילה יַזָּמוּת נגזרת, כמובן, מהמילה יַזָּם, שבאה מהמילה יוזמה. המילה העברית יוזמה (יָזְמָה. הקמץ הוא קטן) היא תחדיש של אליעזר בן יהודה. הוא מגדיר יוזמה כך: "שם הפועל ועצם המעשה שיזם איש לעשות". והגזרת הפועל יָזַם היא "התחיל לעשות דבר חדש, כבד".
יזמות עסקית:
בתחדישי לשון יש מספר שיטות. השיטה שבן יהודה השתמש בה במילה יוזמה היא הכנסת שורש פעלי קיים - י.ז.מ, למשקל קיים. קָטְלָה, ובכתיב מלא קוטלה, הוא דווקא משקל של תכונות: חָכְמָה, עָרְמָה.
מהשורש י.ז.ם במשקל אחר, נוצרה המילה מיזם. מילים חדשות נוספות שנוצרו באמצעות הכנסת שורש קיים למשקל קיים הן תזמורת, פצצה וגלידה.
| יזמות נשית |
|
| מגילת רות: פיתוי רומנטי וגם משתלם / ד"ר אורלי רוט |
|
הפיתוי, ליל האהבה הסוער ועסקת החבילה - מאחורי הסיפור על אהבתם של רות ובועז מסתתר סיפור כלכלי על גאולה של שתי נשים, שנותרו חסרות כל ומחליטות לקחת את גורלן בידיהן |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
פרק י"א בספר בראשית הוא פרק בלשני, המספק הסבר קצת שונה משל הבלשנים המודרניים להבדלים בין השפות. הוא גם מספר על מיזם נדל"ני שלא עלה יפה: בתחילת הפרק מסופר: "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים". ואז בני האדם מחליטים לבנות עיר ובה מגדל וראשו בשמים. אלוהים יורד לראות את העיר וחושש: "הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" (בראשית יא:ו). את החשש של אלוהים אפשר לתרגם באופן חופשי כך: "כולם מדברים באותה שפה, ותראו מה הם עושים עכשיו וזוהי רק ההתחלה. אם זה ימשיך ככה, הם יצליחו בכל מה שייזמו".
ואז הוא בולל את שפתם, וההמשך ידוע. המיזם הנדל"ני נפסק באמצע, התושבים נפוצו לכל עבר, והעיר קיבלה את השם בבל, "כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ" (בראשית יא:ט). זוהי אטימולוגיה עממית, כמובן. אטימולוגיה היא התחום בבלשנות המסביר את מוצא המילים, ואטימולוגיה עממית היא מה שהעם חושב (בטעות) על מוצא המילים.
זהו המקום היחיד במקרא שבו מופיע הפועל יָזְמוּ. הפועל מנוקד כזמן עבר, אך הניקוד הוא מאוחר בהרבה לכתיבת המקרא. רוב החוקרים מסכימים כיום שהניקוד המקורי היה צריך להיות יָזֹמּוּ, כלומר צורת עתיד של הפועל ז.מ.מ. הסיבה לכך שרוב החוקרים מסכימים שאמור להיות כאן עתיד היא, כאמור, שאין עוד תיעוד לשורש י.ז.מ באף שפה שמית אחרת או בעברית. ומבחינת המשמעות – ל-י.ז.מ של היום יש משמעות חיובית, ול-ז.מ.ם משמעות שלילית. אין ספק שבעיני אלוהים, מיזם מגדל בבל הוא אִיּוּם ולכן שלילי. בפיוטים מימי הביניים קיים השורש י.ז.מ באותה משמעות של ז.מ.ם.
אליעזר בן יהודה מודע להסבר הזה של הפועל י.ז.מ. הוא כותב במילונו: "אין חכמי הלשון מודים בשורש זה... רוב הקדמונים והחדשים החליטוהו מן זמם ויאמרו כי הוא במקום יָזֹמוּ, אבל כבר ראו בו ריב"ג ורד"ק שורש יזם, ודעתם מכרעת לנו, רק שיש לייחס לפעל זה גון קצת אחר מהפעל זמם, והוא התחלת מעשה חדש פחות או יותר קשה. וכבר פרש כך בן זאב, וכך בחלק גרמני עברי בערך אונטערנעהמן".
מהאטימולוגיה של הפועל י.ז.מ ניתן ללמוד לקח חשוב ליזמים: לטעות זה טוב. לפעמים לומדים מה לא לעשות, ולפעמים מגלים דרכים חדשות שלא חשבנו עליהן. אמנם המחבר כנראה לא התכוון מלכתחילה לשורש י.ז.מ, אבל בזכות ה"טעות" הזאת בקריאה קיבלנו שורש חדש ומבורך בשפה העברית.
המיזם של אליעזר בן יהודה הצליח מעל ומעבר לצפוי. אמנם הוא לא ראה ממנו שקל, אבל הוא הצליח לעשות דבר שאין לו אח ורע בהיסטוריה העולמית: להקים לתחייה שפה שהייתה מתה כמעט לגמרי ולהפוך אותה לשפה חיה ומתפתחת, שכיום מדבר אותה עם שלם.
הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין
חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, ומרצה בנושאים מגוונים במסגרות שונות, יזמת ומנכ"לית משותפת במיזם המרצים מר צים וחבורתו
.
