אני לא בחורה בררנית במיוחד. ברור שיש לי כמה העדפות, אבל אני לא מציבה אותן כתנאים שאם בחור לא עומד בהם הוא נפסל. אני קצת ביישנית, וצריך טיפה להכיר אותי יותר כדי לראות את היופי שבי. אני יודעת שכך זה גם לגבי אנשים רבים, ללא קשר לביישנות.
אני מרגישה שנולדתי בתקופה הלא נכונה. כל כך קשה להכיר היום! אני יכולה להבין למה בחורים הפסיקו להתחיל עם בנות ברחוב. ולצערי, אלו שכן התחילו איתי בפאבים תמיד התבררו כמעוניינים בסקס בלבד. האינטרנט הפך לכלי המרכזי בהכרויות, וכמעט כל זוג שתפגוש יתברר שהכיר דרך הרשת. כל החברות כבר יוצאות לדייטים בלי פוסקים עם בחורים שהכירו באינטרנט. אני ניסיתי את זה כבר לפני שנים, ולא אהבתי את זה כלל. אני לא נהנית ששופטים אותי על סמך אופן השיווק שלי והמראה שלי, ויותר מכך - לא אוהבת את אופן הסינון שלי.
אני עובדת מצטיינת, תמיד הייתי עובדת טובה ומסורה, כזאת שנורא אכפת לה שהעבודה תיעשה בצורה הטובה ביותר, עובדת ששונאת להתבטל. כל מקום עבודה שנתן לי הזדמנות הופתע לגלות שיכולותיי הן מעבר לרושם הראשוני שמתקבל. אבל בבואי לחפש עבודה אני לא מצליחה להעביר את המסר הזה, מפני שאת התכונות האלה רואים רק כשנותנים לי ההזדמנות. כל מועמד לעבודה מתפאר בתכונותיו ובכך שהוא יכול לתרום לחברה, אבל מראיינים כבר יודעים שלא ניתן להתייחס לזה ולכן מבצעים את ההחלטה שלהם לפי קריטריונים אחרים.
באותו אופן, מה כבר אוכל לכתוב בכרטיס באתר ההכרויות שבאמת ישקף ויציג מי אני? ואיך אוכל מבין כל הכרטיסים לדעת מהן תכונותיו האמיתיות של בחור זה או אחר?
| עוד מבט: |
|
| לפעמים אלף מילים שוות יותר מתמונה / ג'סטין אחת |
|
גבר צריך להיות קצת יותר יפה מקוף. הוא צריך להיות אוהב ושיהיה סקס מעולה, אבל את זה אגלה בפגישה, לא דרך תמונה. כשהאביר על הסוס הלבן עבר תלאות עד שהגיע לעלמת החן הוא לא התאכזב כי היא שונה מהתמונה שלה ב-JDate |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
האפשרות אחת היא להיות יצירתי, ואת זה גם אתרי ההכרויות מעודדים ואומרים שככל שתכתוב משהו יותר יצירתי, תזכה לפניות רבות יותר. בין הניסיון להיות יצירתי לבין להישמע מוזר יש פער די קטן, ולעיתים מי שמנסה להיות יצירתי שם לעצמו רגל. האפשרות השנייה והרווחת ביותר היא סינון לפי תמונה. אני מוצאת את עצמי מסננת את הבחורים שנראים לי הכי טוב, אבל רק את אלו שהתמונות שלהם נראות לי יותר טבעיות, ומנסה לחפש בתמונות את העיניים כדי לראות אם הן משדרות משהו. זה הכלי הראשוני החזק ביותר שיש לי לסינון. אבל אני לא יכולה שלא לחשוב שאני מפספסת בחור מדהים רק בגלל שהוא לא יצא פוטוגני בתמונה, או פשוט החליט לא לפרסם תמונה בכלל. לאחר שלב הסינון הראשוני תמיד אני נתקעת. פתאום הכל נראה לי כל כך גנרי. כרטיס אחרי כרטיס אוסף של מילים שחוזרות על עצמן מוציאות לי כבר את החשק ליצור קשר ולצאת.
אני יודעת בערך מה אני מחפשת: בחור טוב, רגיש, בעל חוש הומור מפותח, איש שיחה, שיידע לפנק ולחיות בזוגיות שוויונית. אבל איך אני יכולה לסנן את התכונות האלה ברשת? האם לצאת כל שבוע לדייט עם מישהו אחר זה מה שיעזור לי? זה מוציא את כל הרומנטיות והכיף. גם החוויה של להגיד "לא" למישהו, אפילו אם רק נפגשתי איתו פעם אחת, גורמת לי להרגיש מאוד רע.
את החבר האחרון שלי הכרתי בעבודה. היתה לשנינו הזדמנות לראות זה את זה כמו שאנחנו. היתה לנו מערכת יחסים טובה, למרות שניסינו שלא לתת לזה להפריע, לעבוד ביחד זה גם לא פשוט. כרגע נראה לי שמקום העבודה הוא בין המקומות הטובים עבורי להכיר בו, אבל אני לא יכולה או מעוניינת להפוך מקום עבודה לזירת חיפושי הכרויות. אני מניחה גם שלא ניתן לבסס את זה על פעם אחת שהתמזל מזלי במקום עבודה.
נראה שנידונתי לבדידות, מפני שדווקא למלאכה הזאת אין לי את המוטיבציה הדרושה. אני מרגישה שזה לא צריך להיות כמו חיפוש של הפונקציה המתאימה באקסל, אלא משהו עם יותר קסם.
יש את אלו שאומרים שכשלא תצפה לזה זה יקרה. מצד שני יש את הגורסים שאם אתה רוצה משהו - אתה צריך להתאמץ שיקרה. כרגע אני מנסה לגרום למשהו לקרות. בעצם, קודם כל, אני מחפשת שיטת סינון מתאימה.
