צרפת במונדיאל: סיבה אחת בעד, שהיא גם נגד

לפני זמן לא קצר, בזמן שהותי הקבועה בפריז, נכנסתי לאחד הברים השקטים והחשוכים ביותר שראיתי. התיישבתי על קצה הבר מול שני צרפתים שהחלו בשיח קולח על הסיכויים של צרפת לקראת המונדיאל. לימני קראו ז'אן-פייר, בחור אופטימי ומלא חיים. לשמאלו ישב פאפן, אדם מריר, פסימי וחסר שמחת חיים. אוזניי הצליחו לקלוט רק חלק מהשיחה.

פאפן: עזוב ז'אן-פייר, אני מעדיף לא לדבר על זה.

ז'אן פייר: נו מה, זה שוב ריימונד דומנק? חשבתי שכבר סיכמנו שהוא מלא כוונות טובות?

פאפן: מלא כוונות טובות?! מרד... אנחנו מדברים על אותו דומנק?! האיש שבמו ידיו הרס את חדוות החיים של הכדורגל הצרפתי? זה שהפך את אלופת העולם הפופולרית כל כך מ-98', לשנואה ולאפורה ביותר מבין כל הנבחרות הגדולות? הוא הפך אותנו להיות גרמניה.

ז'אן-פייר: איך אתה אומר דבר כזה?! כבר שכחת את הכישלונות של מונדיאל 2002 ושל יורו 2004? שכחת שהוא האיש שלקח אותנו כל הדרך אל גמר הגביע העולמי, מבלי שאף אחד יאמין שנעשה זאת, ועוד להדיח בדרך את ברזיל הפייבוריטית? אל תגיד לי ששכחת את כל אלה פאפן יקירי.

פאפן: אוווו, מה אתה מבין אתה בכלל?? את התבוסה להולנד מהיורו האחרון אתה זוכר? את העובדה שהגענו לדרום אפריקה רק בזכות הרמאות של תיירי הנרי מול אירלנד. כל אירופה נגדנו.

ז'אן-פייר: אולי אתה צודק, אבל תסתכל לפחות על הצד החיובי.

פאפן: מה הצד החיובי? אשתך נוסעת עם הנבחרת לדרום אפריקה?

ז'אן-פייר: לא טיפשוני, בזכות תיירי הנרי נוכל להיפרד כמו שצריך משחקן ענק.

פאפן: זידאן פרש כבר, ממי נוכל להיפרד?!

ז'אן-פייר: מתיירי הנרי. גם אתה וגם אני יודעים שלא מגיע שהשער שכבש עם היד מול אירלנד, זה מה שיזכרו לשחקן הנפלא הזה. השריד היחיד מהנבחרת ההיא ב-98', שעוד בגיל 21 היה מלך השערים של ה'טריקולור'. אם הוא לא מקבל את הכבוד המגיע לו מפפ גווארדיולה בברצלונה, אנחנו צריכים להודות לרגע שנוכל לחזות בו בפעם האחרונה במדים הלאומיים, או בכלל בכדורגל מקצועני אם הוא יעזוב לליגת הפח בארה"ב. אתה תראה, הוא ייתן טורניר פרישה גדול בדיוק כמו זידאן בגרמניה.

פאפן: והוא בטח יסיים כמו זידאן בגרמניה...

ז'אן-פייר: תאמין לי, אתה פאפן כולך גוש פסימיות אחד גדול. תראה איזה שחקנים נפלאים יש לנו בסגל. פרנק ריברי הוא כנראה השחקן הדומיננטי ביותר באירופה. ראית איך הוא היה חסר לבאיירן בגמר ליגת האלופות?

פאפן: נגיד...

ניקולה אנלקה. סוף סוף התבגר לשחקן משמעותי בצ'לסי (גטי אימג'ס)

ז'אן-פייר: ומה עם יוהאן גורקוף? אני לא חושב שיש שחקן שיותר מרתק אותי לראות אותו מאשר את הקשר של בורדו. או למשל ניקולה אנלקה שסוף סוף התבגר והפך לשחקן מפתח בדאבל של צ'לסי באנגליה. וכשוויליאם גאלאס הוותיק מאחורה, אני נושם לרווחה. שלא לדבר על טולאלאן, מאלודה, אברה, אבידל... להמשיך או שהבנת את המסר?

פאפן: אבל מה עם בנ....

ז'אן פייר: מה עם מי?! למה אתה בוכה?

פאפן: אבל מה עם בנזמה, קארים בנזמה!! אז נכון, הוא התייבש השנה על הספסל בריאל מדריד. הוא כנראה האכזבה הכי גדולה השנה בברנבאו, לא חולק על כך. אבל עדיין, כישרון התקפי כמו שלו לא ראינו מאז... מאז... מאז שתיירי הנרי היה בגיל שלו. ברגע שבנזמה לא בהרכב, זה אומר דרשני על כל החשיבה של דומנק.

ז'אן-פייר: מאיפה אתה יודע מה החשיבה של דומנק?

פאפן: "המטרה שלנו היתה להעפיל למונדיאל. זה דבר אדיר להיות חלק מהגביע העולמי". זה מה שאמר כבוד המאמן הלאומי שלך. "המטרה שלנו זה המונדיאל?!", מה אנחנו נבחרת ישראל מהלבנט?! את איי פארו בקושי ניצחנו בחוץ 0:1. היכולת ההתקפית של הנבחרת הזו היא משהו נוראי.

ז'אן-פייר: אוקיי. אבל יודע מה, אתה יודע ששנים נבחרת הכדורגל שלנו היא מקור הגאווה, זו שמאחדת בין הפלגים והזרמים בארץ המפולגת שלנו. הכוכבים

הגדולים הם בני המיעוטים שהופכים להיות כוכבי תרבות אצל הילדים הקטנים. זוכר מה היה פה בקיץ לפני 12 שנה, נכון?

פאפן: זוכר, זוכר. דבר מזה לא נשאר, אנחנו היום יותר מדינה בכיוון של לה-פן מאשר בכיוון של זידאן או ריברי...

ז'אן-פייר: כן יש משהו בדבריך. אז רגע, תן לי חמש סיבות למה לא להיות בעד הנבחרת בקיץ הקרוב.

פאפן: אחד בגלל שלא באמת מגיע לנו. שתיים ריימונד דומנק. שלוש כי לעומת שאר הגדולות, אנחנו קטנים, מה זה קטנים. ארבע כי לא באמת מגיע לנו להיות שם. חמש ריימונד דומנק.

ז'אן-פייר: אולי אתה צודק...? אוף... מה יהיה על גורלנו הקיץ?

פאפן: מה, גם אתה התחלת להיות פסימי?

ז'אן-פייר: אני יודע... תגיד, מי זה פה הבחור שמסתכל עלינו כבר חצי שעה ומקשיב למה שאנחנו מדברים?

פאפן: לא יודע... הלו, הלוו, בחור... וואו לאן אתה בורח...