מה מסתתר בחצר האחורית של "חוד מתכות"?
במשרד להגנת הסביבה ניסו להרגיע אותנו ואמרו שהשריפה בשבת במפעל המתכות פרצה באופן בלתי נמנע בערימת גרוטאות. מה שהם לא סיפרו זה שלא רחוק משם, באותה חצר, יש "הר" פסולת ישן - 19 מטר של חומרים מסוכנים שהמדינה התחייבה לפנות כבר ב-2001
אבל רשויות המדינה שכחו לספר לנו שרק במזל פרצה השריפה בערימת הגרוטאות ולא ב"הר" הפסולת המפורסם הנמצא בחצר האחורית של המפעל. זוהי ערימה המתנשאת לגובה של 19 מטר וכולל למעלה מ-300 אלף טונות של פסולת מסוכנת לבריאות, ובעלת פוטנציאל מסרטן.
מכבים את השריפה במפעל (צילום: שי וקנין)
כמה נוח לא לספר לציבור שנגד המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר תלוי ועומד בג"ץ של עמותת "אדם טבע ודין" ועמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל" (אל"ס), במסגרתו הורה בית המשפט העליון למדינה כבר לפני חמישה חודשים להתחיל לאלתר בפינוי אתר הפסולת הפיראטי. נוח עוד יותר לא לספר לציבור שהחלטת ממשלה לפנות את הר הפסולת הנוראי הזה לא מתבצעת משנת 2001.
שוו בנפשכם מה היה קורה אילו השריפה הייתה מתרחשת בהר הפסולת ולא באות ערימת גרוטאות כדברי המשרד להגנת הסביבה. שתיהן הרי ממוקמות בחצר המפעל. מה הייתה ההשפעה הבריאותית של שריפת יותר מ-300 אלף טונות של אבץ, קדמיום, נחושת, גרגרי אבק מוצק ועוד חומרים מסרטנים? מה הייתה ההשפעה הסביבתית והאקולוגית במקרה הזה?
האם גם אז היו המשרדים האחראים מסתפקים באמירה שוות נפש על "התלקחות ספונטנית" או שמא היו מודים אז בפני הציבור על המחדלים שלהם – של המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ומשרד התמ"ת - שהובילו לעתירת הענק נגדם בפברואר 2007?
לא צריך להיות מומחה גדול במשפט סביבתי כדי להבין כיצד תסתיים העתירה כנגד משרדי הממשלה בעניין הר הפסולת בחצר "חוד מתכות". לא צריך גם להמתין הרבה: דיון בנושא נקבע לשבועות הקרובים. אך גם לא צריך להיות מומחה כדי להביע תמיהה גדולה על התגובות הבלתי ענייניות לאירוע השריפה החמור.
על משרדי הממשלה השונים והמשרד להגנת הסביבה בראשם היה להתריע שהשריפה שפרצה בשבת עלולה חלילה להיות רק את קצה הקרחון, וישנו הר פסולת של 19 מטר שעלול גם הוא להתלקח בכל רגע. עליהם להתייצב באומץ מול הציבור ולנסות להרגיעו דווקא בהתייחסות לעובדה שההליך המשפטי הוביל להחלטה להקצות 21 מיליון שקלים להעברת הר הפסולת לאתר מוסדר. מיד אחר כך הם צריכים להתחיל ולפעול, ולמלא את התחייבותם בעניין הזה.
התגוננות והסתתרות מפני האמת מובילה בסופו של יום לכאוס. חיינו וחיי ילדנו אינם הפקר. חקירה פלילית, אם בכלל, יש לכוון רק נגד משרדי הממשלה הרלוונטיים העוצמים עיניהם זה שנים מלראות את גודל האסון העלול להתרחש באזור המפרץ.
לפנייה לכתב/ת 
