שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר

משפחת באום: משואה לתקומה: פרק ב'

חייה של משפחת באום תחת השלטון הנאצי בגרמניה היו קשים לבלי נשוא, דבר שהביא את הנס וליזה למהר ולצאת עם ילדיהם לא"י, ולהתחיל חיים חדשים תחת שלטון המנדט הבריטי

הוריו של צבי באום, הנס וליזה, נישאו בשנת 1923. בפברואר 1924 נולד צבי. ההורים התקרבו לתנועה הציונית בגרמניה ואף הדריכו בתנועת הנוער בלאו-וויס, ורצו גם הם לעלות לא"י.

 

בינתיים למד הנס הנדסת מזון והקים את המפעל השלישי של קונצרן הירש בלייפציג, כך שהתוכניות לעלות לא"י נדחו, אבל עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933, החזירה את רעיון א"י לסדר היום.

 

כפי שסיפרנו בפרק הקודם, אילצו הנאצים בכוח ואלימות את בני משפחת הירש, והנס ביניהם, להעביר את כל רכושם לנאצים. בסוף 1933 אורז הנס במכולה רכוש מביתו, וקונה ב-2,000 לירות שטרלינג ארבעה סרטיפיקטים לא"י אצל שלטון המנדט, ובאוגוסט 1934 מפליגה המשפחה לא"י.

 

הנס לא הסביר לבניו את השינוי הדרמטי שצפוי באורחות חייהם, והילדים חשבו שהנסיעה לא"י היא עוד יציאה לחופשה.


1. אוגוסט 1934, הילד צבי באום בן העשר ברכבת בדרך לא"י


2. הנס באום מגיע לתל אביב. שמו הולך לפניו בתחום תעשיית המזון, ובית החרושת "עסיס" פונה אליו בבקשה להצטרף למפעל, ואף להיות שותף בדרך של רכישת מניות המפעל. בשנת 1937 מתמוטט כלכלית מפעל עסיס, והנס מאבד את מקום עבודתו ורכושו


3. למזלו של הנס, בזכות שמו הטוב, מבקשים אותו חברי קיבוץ גבעת ברנר לעזור בהקמת מפעל השימורים 'רימון' בקיבוץ ולנהלו. הוריו של צבי עוברים להתגורר בגבעת ברנר. בתצלום: מפעל 'רימון'


4. 04 הנס במעבדת בית החרושת 'רימון'


6-5. משפחת באום הגיע עם גל עלייה גדול של יהודים שנמלטו מגרמניה לארץ ישראל. רבים מהם התיישבו בתל אביב. לרחוב בן יהודה קראו אז 'בן-יהודה שטראסה'. גם הגימנסיה בן-יהודה הוקמה ברחוב זה ורבים מתלמידיה באו ממשפחות יקים.

 

צבי החל גם ללמוד בגימנסיה בן יהודה, שם הכיר לראשונה את מרים גומפרט, שגם הוריה ברחו מגרמניה. בפרק הזמן שמשפחתו הייתה בקשיים כלכליים עד המעבר לגבעת ברנר, למד צבי בכמה בתי ספר ולבסוף הגיע לכפר הנוער 'בן-שמן' - שם מצא את עולמו, חברים, מדריכים וגם את אהבתו לחקלאות. לבן-שמן הגיעה גם מרים גומפרט והקשרים ביניהם התהדקו.

 

תצלומים 6-5: בעקבות מאורעות 1939-1936 הקים ארגון ה'הגנה' קבוצות נוער שעברו הכשרה טרום צבאית, כמו איתות דגלים והגנה עצמית.


6.


7. עם גמר הלימודים בבן-שמן, יצאו בוגרי הכפר למצוא עבודה בתחום החקלאות. מרים הגיעה למשק של אריקה פיינברג בכפר יהושע (בתצלום), וצבי, הגיע אף הוא לכפר יהושע והתקבל לעבודה במשק של שושנה ואברהם רוזנווסר


8. כשנה עבדו צבי ומרים בכפר יהושע. ב-1942 נקרא היישוב העברי בארץ להתנדב לשירות בצבא הבריטי, שנלחם בגרמנים שפלשו לצפון אפריקה בדרכם לא"י. צבי מתגייס בגיל 17 לצבא הבריטי, עובר אימונים במחנה סרפנד ובמסגרת יחידתו שומר על קו הרכבת חיפה-בנגאזי, ועל מעבר הרכבת בראש הנקרה (בתצלום)


9. פלוגה 6 על משמר הרכבת א"י-מצרים, 1942


10. ליווי רכבת תחמושת מחיפה לאל עלמיין, 1943


11. מרים מתגייסת אף היא ל-ATS באותה שנה, ועוברת הכשרה להיות נהגת. בסיסה נמצא בנתניה. צבי כבר נמצא בלוב, והם מחליטים להינשא. צבי מקבל חופשה מיוחדת מהצבא אבל בכל פעם שהוא מבקש לצאת, מוכרזת כוננות והחופשה מתבטלת. בסופו של דבר בחודש מאי 1944 מתקיימת חתונה צנוע במשרדי הרבנות בעיירה בני ברק, שם אביה של מרים נחשב לרופא מאוד מעורך, ועל כן ערך את החופה הרב יעקב לנדא - רבה של בני ברק. לאחר החופה עברו החוגגים למסעדה שהיתה נמצאת אל מול משרד הרבנות, וחגגו את המאורע המשמח


12. כפי שסיפרנו בפרק הראשון , הסבים של צבי מצד אביו, הרמן ואלה באום שבעיר לאונבורג גרמניה, היו בעלי מפעל קונפקציה גדול. גם הם היו גרמנים בני דת משה ולא טיפחו את הרעיון הציוני.

 

בנובמבר 1938, 'ליל הבדולח' , פורץ המון מוסת ומונהג בידי אשת המנהיג המקומי של פלוגות ה-S.A, שהייתה במשך שנים מועסקת בחנות של באום, לביתה של משפחת באום והורס ובוזז את תכולת הבית. בחודש פברואר 1943 מודיעים הנאצים להרמן ואלה אשתו, בני ה-80, לארוז את חפציהם לקראת שילוחם למחנה ריכוז. הם שמו קץ לחייהם בטרם גורשו מביתם


13. בחודש נובמבר 1944 עולים חיילי החי"ל על אוניות במצרים, בדרכם להשתתף בקרבות נגד הגרמנים בצפון איטליה. בתצלום: צבי בפתח הבונקר בקו החזית ליד Faenza בלחימה באיטליה, מרס 1945


15-14. ינואר 1945, ליד העיר Piuggi באיטליה. אימונים לקראת לחימה בצפון איטליה


15.


16. מספר צבי: "באחד הבקרים (1945), קיבלתי מברק מהוריי לחפש בהולנד קרוב משפחה: ארתור הירשברג. חבריו ליחידה של צבי עזרו בחיפוש, ואמנם בעליית גג אחד הבתים נמצאו הזוג הירשברג (בתצלום). ארתור היה זמר אופרה וביקש לשוב לעיר ניימיכן לעבודה ב'רדיו הילברסום'. העניין סודר


17. ביקור משה שרת אצל חיילי החטיבה היהודית הלוחמת ומפקדה - בריגדיר בנג'מין


18. כרזה הקוראת לתרומה לטובת פליטי המלחמה. חייל כותב מכתב: "לאפסנאי הפלוגה נא להוסיף לי לתשלום ביום ראשון 18.02.45 סכום של לירה אחת (400 לירטות), כדי לתרום את זה לעזרת אחינו הפליטים"

  

  • משפחת באום: משואה לתקומה: פרק א'

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
א. איצ'ו בראון וצבי באום בדרך לרפיח
ב. מקלחת בשכונת הפחים ליד בנגאזי, 1943
ג-ה. בקיץ 1943 היו חיילי הבריגדה בלוב מעורבים בפעילות בתי הספר היהודים בבנגאזי
ד.
ה.
ו. החטיבה היהודית הלוחמת: סרן חוטר ישי עם רבני הגדוד
ז. העברת היחידה להולנד אינטהובן לשמירה על מאגרי הפחם
מומלצים