שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שלח את היונה


    חגית גאון, מתוך הספר "זוג יונים בנים", 2010

     

    זוג יונים בנים/ נדב שכטמן

    יוֹנִי בַּר-יוֹן נְפוּל פָּנִים

    מְנַקֵּר בְּלִי חֵשֶׁק בַּעֲרֵמַת גַּרְעִינִים.

    נוֹקְשׁוֹת בְּלַחַשׁ כְּנָפָיו, עֲצוּבוֹת וְנוּגוֹת,

    וּבְרֹאשׁוֹ מְנַקְּרוֹת מַחְשָׁבוֹת דְּאוּגוֹת.

     

    אֶמֶשׁ, בְּטֶרֶם הָלַךְ הוּא לִישֹׁן,

    בִּשֵּׂר לוֹ נֹחַ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

    "מָחָר תִּפָּתַחְנָה אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם

    וִיכֻסֶּה הָעוֹלָם מַבּוּל מַיִם.

    וְהִנְנִי אוֹסֵף מִכָּל חַי וּמֵבִיא לַתֵּבָה

    שְׁנַיִם-שְׁנַיִם, זוּגוֹת – זָכָר וּנְקֵבָה.

    וְאַף אַתָּה, הֵחָפֵז נָא וּמְצָא לְךָ יוֹנָה

    וְהִפָּרֵד מֵחֲבֵרֶיךָ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה,

    וְאָז יַטְבִּיעַ אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם שֶׁבּוֹ מָאַס

    כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ לְפָנָיו חָמָס."

     

    וְחוֹשֵׁב לוֹ יוֹנִי: אִם נֹחַ צִוָּה,

    אֲמַהֵר, אֶתְיַצֵּב בַּשָּׁעָה הַנְּקוּבָה.

    אַךְ חָבֵר לִי וּשְׁמוֹ מֶנִי, יוֹן זָכָר וְלָבָן,

    וְדַאֲגָתִי נְתוּנָה לִשְׁלוֹמוֹ, כַּמּוּבָן.

    כִּי אִם עָלַי לְשַׁמֵּשׁ בַּתֵּבָה

    בֶּן זוּג שֶׁל יוֹנָה מִמִּין נְקֵבָה,

    מַה יַּעֲלֶה בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל מֶנִי מַחְמַדִּי?

    הֵן לֹא אוּכַל לְהַשְׁאִירוֹ וּלְהִמָּלֵט לְבַדִּי!

     

    וּפִתְאֹם בְּנִתּוּר, מַמָּשׁ בִּקְפִיצָה,

    יוֹנִי מַחְלִיט הַחְלָטָה אַמִּיצָה:

    חֲבָל עַל כָּל רֶגַע, לְהִתְעַצֵּב אֵין טַעַם,

    כְּבָר הִבְרִיק הַבָּרָק, כְּבָר מַרְעִים לוֹ הָרַעַם.

    חִישׁ אָקוּם, אֲמַהֵר, אֶאֱסֹף כֹּחַ,

    אֵלֵךְ לְבַקֵּשׁ עֵצָה אֵצֶל נֹחַ,

    כִּי זֶה הָאִישׁ, צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹתָיו

    יֵדַע לְלֵב יוֹן, יָבִין לִבְעָיוֹתָיו.

     

    וְנֹחַ מַאֲזִין וְזוֹקֵף זוּג גַּבּוֹת:

    "זֶה קְצָת מוּזָר, אֲנִי מֻכְרָח לְהוֹדוֹת...

    זוּג יוֹנִים בָּנִים זֶה מְעַט מְבַלְבֵּל,

    אַךְ אִם זֶה רְצוֹנְכֶם, אָנֹכִי מְקַבֵּל.

    וּבְכָל זֹאת, לֹא מַסְפֶּקֶת זוֹ הַתְּשׁוּבָה.

    דְּרוּשָׁה גַּם עֲצַת שְׁכֵנֵיכֶם לַתֵּבָה."

    אֶל הַשּׁוֹבָךְ מִתְעוֹפֵף אָז יוֹנִי בִּמְהֵרָה

    וְחוֹטֵף אֶת מֶנִי מִשָּׁם בִּסְעָרָה.

    עוֹד רֶגַע וְהֵם מוּל הַתֵּבָה, מִתְנַשְּׁפִים,

    וְאֶת כָּל הֶהָמוֹן בְּסִפּוּרָם מְשַׁתְּפִים.

     

    קוֹל שָׁאוֹן מִסָּבִיב, רַעַשׁ וַהֲמֻלָּה,

    בְּכָל בָּאֵי הַתֵּבָה אָחֲזָה חַלְחָלָה.

    כִּי אִם נֹחַ הִתְרַצָּה וְהֵשִׁיב בְּ "הֵן",

    רֹב הַחַיּוֹת מְעַקְּמוֹת אַפֵּיהֶן:

    "לֹא נָאֶה! לֹא נַסְכִּים, מַה פִּתְאֹם!

    שְׁנֵי יוֹנִים בָּנִים בַּתֵּבָה – זֶה אָיֹם!"

     

    אֶתְעַכֵּב, יְלָדַי, עַל כַּמָּה מִן הַתְּגוּבוֹת

    שֶׁהָיוּ עַד בְּלִי דַּי פּוֹגְעוֹת וּמַעֲלִיבוֹת.

    שִׁמְעוּ לְמָשָׁל אֶת דִּבְרֵי הַקּוּקִיָּה:

    "יוֹן עִם יוֹן בַּתֵּבָה – זוֹ מַמָּשׁ שַׁעֲרוּרִיָּה!"

    וְטַוָּס שֶׁפָּרַשׂ זָנָב עֲטוּר צֶבַע

    קָרָא: "חֲרַגְתֶּם, אֲבוֹי! מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע!"

    וְעוֹרֵב שֶׁסֵּרֵב וְצָוַח: "קְרַע קְרַע!

    שְׁנֵי יוֹנִים בָּנִים יָבִיאוּ רַק רַע!

    דֻּגְמָה נְלוֹזָה יְשַׁמְּשׁוּ לַחַיּוֹת

    כִּי רַק בֵּן עִם בַּת בִּקֵּשׁ נֹחַ לְהַחֲיוֹת!"

     

    וּמַה דַּעְתְּכֶם, יְלָדִים נְבוֹנִים?

    כְּלוּם הֱיִיתֶם מְקַבְּלִים אֶת זוּג הַיּוֹנִים

    אֲשֶׁר בִּמְקוֹם לְהִתְיַצֵּב זָכָר וּנְקֵבָה

    בִּקְּשׁוּ לְהִנָּצֵל – שְׁנֵי בָּנִים בַּתֵּבָה!

    וְזִכְרוּ כִּי בַּתֵּבָה מָקוֹם לְכֻלָּם

    וּבַחוּץ עוֹד מְעַט וְיִשָּׁחֵת הָעוֹלָם!

     

    מֶנִי כְּבָר רָטֹב, נוֹצוֹתָיו נוֹטְפוֹת מַיִם,

    וְגֶשֶׁם זִלְעָפוֹת נִתָּךְ מִן הַשָּׁמַיִם.

    וּבְצַעַר אוֹמֵר יוֹנִי וְלִבּוֹ מַר, הוֹ מַר:

    "אִם מֶנִי בַּחוּץ, גַּם אֲנִי שָׁם נִשְׁאָר.

    כִּי מַה טַּעַם לְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ עֲצוּבָה?

    מַה טַּעַם לִחְיוֹת בְּלֹא אַהֲבָה?"

     

    אַךְ אַל דְּאָגָה, יְלָדִים יְקָרִים,

    תָּמִיד יֵשׁ מִי שֶׁנֶּחְלָץ לְעֶזְרַת חֲבֵרִים.

    הִנֵּה מוֹפִיעָה לָהּ יוֹנָה יְפַת כָּנָף

    וְיוֹרֶדֶת בְּמָעוֹף קַל מִן הֶעָנָף

    מִתְיַצֶּבֶת בְּאֹמֶץ אֶל מוּל הַקָּהָל

    וּמַכְרִיזָה בְּקוֹל בּוֹטֵחַ, לֹא מְבֹהָל:

     

    "עוֹלָם חָדָשׁ, יְדִידַי, מַבְטִיחַ לָנוּ נֹחַ,

    וְיָפָה הַשָּׁעָה מְרִיבוֹת לִזְנֹחַ,

    דֵעוֹת קְדוּמוֹת לְהַטְבִּיעַ בְּמֵי הַמַּבּוּל

    וּלְהָקִים יְקוּם חָדָשׁ עִם אַהֲבָה בּוֹ לְלֹא גְּבוּל.

    יְהֵא זֶה עוֹלָם מְחַיֵּךְ וּלְיוֹשְׁבָיו סוֹבְלָנִי,

    שֶׁבּוֹ יַעֲנִיק כָּל אֶחָד כָּבוֹד לַשֵּׁנִי,

    וּבוֹ יָדוּרוּ עִמָּנוּ בְּאוֹתָהּ הַשְּׁכוּנָה

    גַּם יוֹן עִם יוֹן, גַּם יוֹנָה עִם יוֹנָה.

    עוֹלָם שֶׁבּוֹ גַּם אַתְּ, גְּבֶרֶת עוֹרֶבֶת,

    תְּהִי חָפְשִׁית לְהַחְלִיט אֶת מִי אַתְּ אוֹהֶבֶת!"

     

    דִּבְרֵי הַיּוֹנָה הַצְּחוֹרָה אֶת הַלֵּב חִמְּמוּ,

    שָׁתְקוּ הַסּוֹבְבִים וְכֻלָּם נִכְלְמוּ.

    וַאֲפִלּוּ הַקּוּקִיָּה הִשְׁפִּילָה רֹאשָׁהּ

    וּלְשֵׁמַע אִמְרֵי הַיּוֹנָה נִמְלְאָה בּוּשָׁה.

    בְּמֶנִי עָבַר אָז רֶטֶט מִטֹּפֶר עַד מַקּוֹר

    וְלֹא יָדַע אִם רוֹעֵד הוּא מֵהִתְרַגְּשׁוּת אוֹ מִקֹּר.

    וְיוֹנִי מָחָה בִּכְנַף־יָדוֹ דִּמְעָה נִרְגֶּשֶׁת

    וְלַיּוֹנָה הַטּוֹבָה קָרָא אֵלָיו לָגֶשֶׁת,

    הִזְמִינָהּ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם לַמַּסָּע,

    וְכָךְ אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ נֹחַ – עָשָׂה.

     

    יָמִים שָׁטָה הַתֵּבָה, וְיוֹשְׁבֶיהָ גִּלּוּ

    כִּי אַךְ לַשָּׁוְא נֶחְרְדוּ, סְתָם כָּךְ נִבְהֲלוּ.

    יוֹנִי, מֶנִי וְהַיּוֹנָה – שְׁלִישִׁיָּה נֶחְמֶדֶת,

    וּבַמַּסָּע הַמַּתִּישׁ מַשְרִים אֲוִירָה מְיֻחֶדֶת.

     

    וְגַם אִם עֲדַיִן זוּג הַיַּנְשׁוּפִים

    לְעַקֵּם אֶת אַפָּם בִּסְלִידָה מוֹסִיפִים,

    מֶנִי וְיוֹנִי אֵינָם כּוֹעֲסִים,

    וּלְמַעַן קֵרוּב הַלְּבָבוֹת מִשְׁתַּדְּלִים וְעוֹשִׂים.

     

    וְהִנֵּה, בְּתֹם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה

    הִתְגַּלְּתָה הַיַּבָּשָׁה, וְהַסְּעָרָה – דַּי לָהּ.

    וּבַשָּׁמַיִם רָאוּ מֶנִי וְיוֹנִי קֶשֶׁת בֶּעָנָן

    וּמוּל צְבָעֶיהָ הַמַּרְהִיבִים שָׁר לִבָּם וְרָנַן!

    וַיִּקְרָא נֹחַ לַיּוֹנָה: "גְּשִׁי הֲלוֹם

    וְהָבִיאִי בְּרֹב טוּבֵךְ לָעוֹלָם שָׁלוֹם."

    וְהַיּוֹנָה הַחָפְשִׁיָּה וּבְפִיהָ עֲלֵה זַיִת

    הִתְעוֹפְפָה לְדַרְכָּהּ לְהָקִים לָהּ בַּיִת.

     

    וּמֵאָז, כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּסְתַּיְּמִים הַסִּפּוּרִים,

    בְּשׁוֹבָךְ מְאֻשָּׁר מֶנִי וְיוֹנִי מִתְגּוֹרְרִים.

    וְרַק עוֹד זֹאת, יְלָדִים, אוֹסִיף וַאֲסַפֵּר

    שֶׁמִּפַּעַם לְפַעַם קוֹפֶצֶת חֲבֶרְתָּם הַיּוֹנָה לְבַקֵּר.

    וּלְבֵיתָם הָעַלִּיז הַצָּבוּעַ בְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת

    גַּם אַתֶּם לְבִקּוּר מֻזְמָנִים לָגֶשֶׁת!

     

    • מתוך הספר "זוג יונים בנים", 2010 מתוך הספר "זוג יונים בנים", 2010 . ליצירת קשר עם הסופר - nadav320@inter.net.il
    •  גלריית "בית העם" מציגה מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית - לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו. הגלריה מתפרסמת ביוזמת עמותת "מען " ומגזין "אתגר ".
    • לכל הגלריות לחצו כאן .
    • הצעות לשירים ועבודות אמנות שילחו לאימייל beithaam@gmail.com
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שלח את היונה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים