ההיבריס מתהפך בקברו - התרסקותו של גרשון
חטא היוהרה של פיני גרשון התנפץ לו בפנים. מכבי ת"א דחקה אותו הצידה בגלל שהפך את "הקבוצה של המדינה" ל"קבוצה מעל המדינה". שרון דוידוביץ' קורא למאמן לערוך חשבון נפש
עם ישראל אוהב מדי פעם לראות את החזקים שבו נופלים, ונופלים חזק. אבל לא עם פיני גרשון, לא אני. בשעת נפילתו העדפתי לעצום עיניים, אך אוזניי היו קשובות. ומסביבי, מיד עם סיום משחק גמר הפיינל פור, שמעתי את חבריי צועקים: "איזה כיף שפיני הזה הפסיד" (גם אוהדי מכבי היו ביניהם). רק דקות אחר כך, אחרי שהסתיימה לה השמחה לאיד הם נזכרו לברך את חתן השמחה, עודד קטש - "וואלה, מגיע לו".
איך זה קרה? כיצד הפך גרשון מהדמות האהובה ביותר בספורט הישראלי בתחילת העשור הקודם, לדמות השנויה ביותר במחלוקת. זו שאוהדיה השרופים של מכבי מקדשים את האדמה עליה היא דורכת, ואילו כל השאר רק מייחלים לרגע בו תתרסק. אחרי האיבה שקיבל עם אובדן צלחת האליפות ו"המקלחת הקרה" מהנהלת המועדון, דרוש אצל פיני בדק בית רציני - חשבון נפש.
אשף המילים
פיני גרשון הוא המרואיין הטוב בישראל, וכמו שאמר טל ברודי פעם, "לא רק בספורט אלא בהכל". אלוהים חנן אותו בפה אשר יכול להפיק מרגליות ובו זמן להפגיז בצרורות. אם תהיתם פעם מה גרם למכונת התקשורת המשומנת הזו למרמור אצל הקהל, שימו לב למבחר ציטוטי יוהרה, ממש מהתקופה האחרונה.
" אני לא לוחץ יד למי שלא מכבד אותי"; "אני מקווה שאלפסי יראה טוב מהספסל שלנו"; "אני מברך את... לא משנה איך קוראים לה על האליפות"; "אני לא אכנס לרשימה השחורה של מאמנים שהפסידו אליפות במכבי"; "אם לא אנחנו, לאבנר קופל לא היה מה למכור".
ושלא תבינו לא נכון, ברוב המקרים ייתכן והוא צדק, אבל כמו שאמרו פעם חכמינו - עדיף להיות חכם, לא צודק. את התשובה הטובה ביותר קיבל פיני מאבנר קופל, יו"ר מנהלת הליגה: "המדינה זה לא רק מכבי ת"א". גם כאן, לא בטוח שקופל צודק... אבל לפחות הוא חכם.
אריק אלפסי - גרשון ג'וניור
הבעיה של גרשון היא שהוא שכח שפעם הוא היה למעשה ה"אריק אלפסי" של הליגה. מאמן צעיר וכריזמטי שקרא בכל פעם מחדש תיגר על מכבי הגדולה. דווקא ממישהו שבא מאותו מקום, היית מצפה להתנהג אחרת. אבל פיני? רק יכאיב יותר.
את ההשפלה שערך מאמן מכבי למאמנה העולל של ברק נתניה, יזכרו כאן הרבה זמן. אלפסי, בעונתו הראשונה בליגת העל, בסך הכל 'העז' לבקר את התנהלותה של אלופת המדינה (לשעבר), יחד עם עקיצה לעברו של המאמן. פיני, ממרום מעמדו, החליט להראות לו מה זה. בסיום משחק חצי הגמר נעלם במהירות, בעוד אלפסי מחפש יד ללחוץ, מתוך הנימוס הסטנדרטי. פיני סירב, והחל לירות - "מי שלא מכבד אותי אני לא לוחץ לו את היד".
השיא הגיע במסיבת העיתונאים. המאמן המנצח, שאמור היה לשבת ליד אלפסי, לקח את הכסא הרחק לעבר השני של השולחן, והשאיר את אלפסי נבוך ומושפל, בלי אפילו להסתכל לו בעיניים. ברגע זה, כבר לא רציתי לשמוע אפילו את חידודי הלשון של פיני.
כולנו אשמים
את תחילת ניצני היהירות והשחצנות הבלתי נגמרים ראינו כולנו, ולא אמרנו מילה. ביולי 2001, פורסמה כאן ב-ynet "קלטת המוקה" המפורסמת - "יש שחור ויש מוקה. המוקה הם יותר חכמים, השחורים הם באמת טמבלים". שמענו, הזדעזענו, ועברנו הלאה. לא רצינו לפגוע בתדמית ובאופי של ה"גיבור הלאומי" שהביא למכבי גביע אירופה ראשון מזה 20 שנה.
זמן לא רב עבר והבדחן הגדול החל לתפקד כפרשן הלאומי. קודם בערוץ הספורט במשחקי הליגה ואז בטלוויזיה החינוכית במשחקי ליגת העל בכדורסל. טלוויזיה חינוכית...כן, גם אני צחקתי למרבה האירוניה.
יכול להיות שפיני באמת גזען, ויכול להיות שזו פליטת פה. אני רוצה להאמין שזו האפשרות השנייה. על פליטת פה סולחים, וזה בסדר, אבל לא נותנים צ'ופרים. כולנו החלקנו לו על הנפילה, וזה מה שגרם לו וודאי לחשוב - אני יכול לומר כל מה שאני רוצה, כל כך אוהבים אותי שיסלחו לי בכל מקרה.
שנתיים אחר כך הוא גם חזר כמושיע על החמור הלבן ליד אליהו, ועשה היסטוריה במכבי ת"א. מי הוא אותו שחקן שכונה מוקה, אף אחד כבר לא זוכר.
אריק שיבק. פיני יהיה מוכן להחליפו בעוד 4 שנים? (צילום: יועד כהן)
הגאולה מחכה מעבר לפינה, בהדר יוסף
פיני יכול להפסיד עוד ארבע אליפויות עם מכבי, וזה לא יוריד כהוא-זה מהכתרתו באופן רשמי כמאמן הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים. איש לא ייקח לו את אשר
השיג. איש, מלבד פיני גרשון עצמו. גרשון יכול לנשל מעצמו את הרזומה הנכבד, רק בגלל אישיותו אשר עולה על הישגיו.
פיני נשאר או עוזב? את זה אנחנו עדיין לא יודעים, וגם האם יחזור אי פעם למכבי אין לנו תשובה. לקבוצות אחרות בישראל, זה כנראה יהיה מתחת לכבודו לעבור. המטרה אצל גרשון כעת, היא ככל הנראה לשמור עוד קצת כסף לפנסיה, אי שם באירופה.
אך בסיום המסע הבא שלו, חלום קטן נותר לי. בעוד שנתיים, אולי בעוד ארבע, לאחר סיום עידן אריק שיבק ואחרי שעבר באמת ובתמים חשבון נפש עמוק, אני מתפלל לראות את גרשון על הקווים בכחול לבן, מתרוצץ עבור משכורת של 6,000 שקלים בחודש. הסיכוי היחיד של פיני להחזיר לעצמו את הקונצנזוס הרחב, הוא הצלחה עם הקבוצה היחידה היום שראויה לתואר "הקבוצה של המדינה" - נבחרת ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
