הילד צריך אבחון? קחו אותו למתנ"ס
הורים שניסו אי פעם לקבוע תור לאבחון או טיפול במרפאת התפתחות ודאי מכירים את התור הארוך והמרחקים שצריך לנסוע עד למרפאה הכי קרובה. היום יש אופציה נוספת: אבחון במתנ"ס הקרוב לביתך. הבעיה: בינתיים השירות ניתן רק ב-23 מרכזים בכל הארץ
"עזרו לי בבקשה. יש לי חשש שהילדה עם פיגור. היא מרביצה ומפריעה כל הזמן לילדים האחרים, מפזרת משחקים, מבלגנת את כל הגן ולא מקשיבה לי", אמרה הגננת לפאטמה סובח, מנהלת היחידה להתפתחות הילד במתנ"ס טמרה.
לא, זו לא טעות דפוס. הפנייה אכן הגיעה ליחידה במתנ"ס השכונתי. בישובים רבים המתנ"ס הוא הכתובת הטבעית לזאטוטים שוחרי חוגים ולמפגשי פנאי למיניהם, אך מתברר שתחת גג החברה למתנ"סים נמצאות גם 23 תחנות קהילתיות להתפתחות הילד. ובאמת, האם אין זה אך טבעי שילד הזקוק לקלינאית תקשורת או לריפוי בעיסוק ייגש אל המתנ"ס הקרוב לביתו וירגיש כמו כל ילד ההולך לחוג ג'ודו או קראטה?
כאשר החליטו על הקמת השירות, ישבו נציגי משרד הבריאות, החברה למתנ"סים ונציגי הביטוח הלאומי והגדירו את המקומות בהם יוקמו תחנות אלו בתוך המתנ"סים הקהילתיים. לכל 15,000 איש מגיע מענה טיפולי ולכן נבדקו המקומות בהם אין מענה טיפולי בטווח גיאוגרפי סביר או אזורים בהם תורי ההמתנה בקופות החולים ארוכים מאוד. "הכוונה הייתה לתת מענה הולם לאזורי הפריפרייה ולמגזר הערבי", אומרת מייסה עבד אלחי, מנהלת המדור להתפתחות הילד בחברה למתנ"סים. "חשוב לומר כי גם בערים הגדולות קיימת 'פריפרייה', כמו למשל בקריית אונו ובנתניה. במקומות אלו ישנם עולים רבים להם צריך לתת מענה".
לא מחכים לאמא. יוצאים לאתר את הילדים
על פי נתוני החברה למתנסי"ם, לוקח בממוצע כחצי שנה לקבוע תור לתחנות המטפלות בהתפתחות הילד בקופות החולים ובין שעה לשלוש שעות, ייקח למשפחה להגיע מאזורי פריפרייה לתחנות אלו, הנמצאות לרוב במיקומים מרכזיים. פתיחת התחנות הקהילתיות, נועדה להקל על העומס הגדול של התחנות להתפתחות הילד בקופות החולים ולאפשר זמינות של טיפולים במרחק נוח מהבית. יש לזכור שלרוב מדובר על טיפולים ממושכים ולכן המרחק הגיאוגרפי הינו גורם משמעותי.
ייחוד נוסף של הפעילות הוא שהצוותים הפארא-רפואיים יוצאים גם למסגרות החינוכיות ומבצעים איתור ראשוני של הילדים במקום. היות ומדובר באוכלוסיה שפעמים רבות אינה מודעת לחשיבות האבחון המוקדם במקרה של קשיים ולאפשרויות הטיפול השונות, לאיתור הייזום יכולה להיות השפעה של ממש על עתידו של הילד והשתלבותו במסגרות הרגילות. "רוב הילדים מגיעים מהאיתור שלנו", אומרת עבד אלחי. "אנחנו לא יושבים ומחכים לאמא שאין לה מודעות ושאולי לבן שלה יש עיכוב התפתחותי".
עלייה במודעוּת
את הטיפול עצמו מממנות לרוב קופות החולים במסגרת הסכמים שנחתמו עם המתנ"סים או משרדי הממשלה הרלוונטיים, אך פעילות האיתור בקהילה ותוכניות ההדרכה ממומנות מכספי תרומות חיצוניים. לפני כ-3 חודשים הפסיקה את פעילותה בארץ קרן הלן בדר, שהייתה המממנת המרכזית של הפרויקט במשך כ-10 שנים, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. מאז, מנסים המתנ"סים לגייס כספים באופן עצמאי.
ב-2009 קיבלו כ-50,000 ילדים טיפול במסגרת התחנות וזאת לעומת 20,000 ילדים בשנת 2008. עיקר הקפיצה לדברי עבד אלחי, נובע מהעלייה במודעות ההורים לחשיבות הטיפול וללגיטימציה הגוברת של הקופות לשירות. כמו כן, בכל שנה נפתחות תחנות חדשות.
"לפעמים הבעיה של הילד היא סביבתית או רגשית ואז נכנסת לתמונה העובדת הסוציאלית", מספרת עבד אלחי. "המכונים להתפתחות הילד עסוקים בעיקר באבחון או בטיפול בילדים המורכבים מאוד. האינטרס שלנו הוא לעשות מיצוי של הטיפולים, כאשר הקופות מסתכלות על השיקול הכלכלי. לפעמים אומרים לנו 'לא מתים מאי התפתחות הילד, ממחלות לב מתים' וזה המאבק שלנו מול קופות החולים".
מצד אחד, אנו נמצאים בעידן של עודף היסטריה ואבחונים, בעיקר בקרב המגזר "השבע", אך מצד שני עם התרחבות הפערים הכלכליים, גדלה האוכלוסייה הנזקקת המתקשה לנווט בקשיי היום יום ולתת טיפול מתאים לילדיה. הידע הטיפולי הרחב הקיים כיום במגוון תחומים, מאפשר בהתערבות נכונה ובזמן להסיט ילדים מתקשים, שללא אבחון וטיפול יגיעו במהרה לחינוך המיוחד, מהמסלול של תיוגם החברתי כילדים עם צרכים מיוחדים, למסלול הרגיל.
קשיים רב תחומיים
וזה הזמן לחזור אל ל', שבתחילת הכתבה היה חשש שהיא סובלת מפיגור. ההמלצה של צוות הגן הייתה להעביר את ל' לגן טיפולי. הגננת סיפרה שאמה של ל' מסרבת לקבל הערות ותלונות ושמאוד קשה לשכנע אותה לפנות לקבלת עזרה. בפגישה יזומה עם סובח, מנהלת התחנה להתפתחות הילד בטמרה, האם פרצה בבכי. היא סיפרה שיש לה שני ילדים מצטיינים בלימודים, שהיא עצמה מורה ושמאוד קשה לה לקבל את העובדה שלל' הצעירה והמפונקת יש בעיה כלשהי.
באבחון התברר כי לל' קשיים רב תחומיים: היא סבלה מבעיית ריור רצינית, אוצר מילים דל וכן מבנה משפט, מובנות דיבור והבנת שפה לא תקינים. בנוסף, היא סבלה מבעיות בויסות התחושתי, מטונוס שרירים ירוד ומקשיים בביצוע משימות בתחום המוטורי העדין והגס. ל' נזקקה לתיווך עקב קשיי התנהגות בולטים. היא לא הצליחה להתמיד באף משחק, רמת המוטיבציה וסף התסכול שלה היו נמוכים מאוד והיא התקשתה לשבת בשקט.
במשך ארבע שנים קיבלה ל' טיפול שפתי על ידי מרפאה בדיבור וטופלה בריפוי בעיסוק במתנ"ס המקומי. היא הפסיקה לרייר, התחילה לדבר במבנה משפט תקין והתגברה על כל שיבושי ההיגוי. הריפוי בעיסוק התמקד בשיפור ההתנהגות, בהקניית יכולת התמדה, העלאת טווח הריכוז ובשיפור מיומנויות מוטוריות.
כיום ל' בת 7 והיא נמצאת בגן חובה רגיל. בשנת הלימודים הקרובה, ל' תעלה לכתה א' רגילה, מלאת בטחון ושמחת חיים.
