ההסתבכות שעלולה לעלות לנו ביוקר

כססנו אצבעות, ראינו את הספינה הטורקית מוארת ואת פיצוצי רימוני ההלם, והתחלנו להבין - מה שהיה אמור להיות מבצע השתלטות נטול אלימות הסתבך. ככה זה במבצעים צבאיים, אתה יודע איך אתה נכנס אליהם אבל לעולם אינך יכול לחזות איך אתה יוצא מהם. אין ספק שקיומו של גרעין אלים קטן בקרב נוסעי ה"מרמרה" הטורקית היה צריך להיות ידוע לכוחות הביטחון, אך ייתכן שהם לא העריכו את מידת מסוכנותו.

כל הלילה עמדנו ליד מכשירי הקשר בספינת חיל הים "ניצחון" והאזנו לקרב שהתחולל במרחק כקילומטר מאיתנו. ראינו את הרימונים שהשליך הכוח שירד מהמסוקים, אבל לא היתה ברורה לנו התמונה. היינו בתחושה קשה, אבל בינתיים ספינת הטילים מדגם סער 4 שהייתי עליה, נכנסה לפעולה בשלב השני של ההשתלטות.

על הספינה היה כוח של היס"מ, יחידת הסיור של המשטרה וכוח של צוערי בית ספר לחובלים. היס"מ אמור היה להשתלט על ספינת המשא הטורקית "גזה" וצוערי בית הספר לחובלים היו אמורים להשיט אותה לנמל אשדוד. הסירות המהירות של שייטת 13, נהוגות בידי לוחמי הקומנדו הימי, התייצבו בשש בבוקר. היה כבר אור יום מלא, הים היה חלק כראי ושתיים סירות השייטת נדבקו אל דופן האונייה שלנו. היס"מניקים, שהכינו סולם חבלים, ירדו במהירות אל תוך הסירות המהירות והקטנות. כמוהן גם צוערי בית ספר לחובלים.

דקות אחדות אחר כך היינו במרחק של כ-300-400 מטר מהספינה הטורקית, וראינו את הלוחמים נצמדים לדופן. מפקד ה"ניצחון" קרא ל"גזה" לעצור, ולצוותה להתייצב על הסיפון. הטורקים עשו כן בידיים מורמות, כך שלצוות ההשתלטות של היס"מ לא היתה בעיה להשתלט על הספינה ללא מאבק כלל.

כעבור רבע שעה היא כבר היתה בדרכה לנמל אשדוד, מלווה על ידי ספינות דבור. כך גם היה עם עוד שתי ספינות משא קטנות, ה"סופיה" וה"דפני", שנתפסו על ידי כלי שיט אחרים של חיל הים. ספינות דבור ודבורה של חיל הים ליוו אותם לעבר נמל אשדוד כשהן מלוות ליתר ביטחון בספינת טילים אחת או שתיים.

אוניה נוספת עדיין בדרך

הסיפור, אם תהיתם, עוד לא הסתיים. בים התיכון עדיין משייטת ספינת משא גדולה שבאה מאירלנד ונקראת "רייצ'ל קורי", על שם פעילת השמאל האמריקנית שנהרגה בעזה על ידי דחפור צה"לי. ספינה זו היתה אמורה להיות חלק מהמשט הכולל, אבל היא איחרה להגיע וכעת היא עושה את דרכה לאזורנו. חיל הים יצטרך להשתלט גם עליה.

לפרשת ההשתלטות על המשט הטורקי יהיו אפקטים רבים, לא רק על מעמדה הבינלאומי של ישראל ועל יחסינו עם טורקיה, אלא בכלל על מידת הלגיטימיות של מאבק ישראל להתגונן מפני הקסאמים בעזה. הניסיון מוכיח כי כמו במקרים קודמים בהם השתבש מבצע צבאי, ישראל תיאלץ לשלם מחיר מדיני.

צריך רק לקוות שהמחיר המדיני לא יהיה הסרת המצור מעזה לפני שהובטח שלא יוכנסו לרצועה כלי נשק ארוכי טווח וטילי נ"מ ולפני שגלעד שליט ישוחרר. אין ספק שהעולם המוסלמי יעשה מהסיפור הזה מטעמים, אבל מדינת ישראל לא יכלה להסכים ליצירת תקדים שבו חמאס כופה על ישראל להסכים להמשך התחמשותו באמצעות פעילים הומניטריים, כביכול.