אם זה לא פשוט להשיג גבר מושלם בגיל 20 או 25 מה יקרה בגיל 35? אם חיכתה כל כך הרבה עד עכשיו, על אחת כמה וכמה שהבחור שסופסוף תבחר חייב להיות מדהים, נפלא ופשוט עוצר נשימה"
אנשים שסובלים מהקושי הזה יכולים דווקא להצליח מאוד בדייטים ראשונים והתחלות של קשרים. החלק הקליל, השובב והרומנטי עובד, אבל בהמשך הדרך, הם נתקעים. כשכבר צריך לחשוף רגשות, לתת אמון ולהעיז לתת לעצמך להיות תלוי באדם שאליו אתה מפתח רגשות - הם נבהלים ובורחים"
אם הזוגיות של ההורים קרה, מחורבנת ובנויה על שקרים מוסכמים או גלויים, אם הבררנית או הבררן גדלו באווירת פחד, שנאה חוסר פרגון, ריבים, צעקות או אלימות – הם למדו בבית איזה מחיר עצום אנשים משלמים על מנת להיות בקשר זוגי ומשפחתי"
מה עומד מאחורי בררנות של רווקים ורווקות?
כשהרווק הבררן מנסה בשביל עצמו, או בשביל אמא שלו, ויוצא לדייט עם בחורה שלא מצאה חן בעיניו מראש, זה לא יעבוד. הרווקה הבררנית תופשת את בן הזוג שלה כמדליה שמשליכה עליה, כך שאם הוא פחות ממושלם, היא מרגישה פגומה. מאחורי שלל התירוצים שלהם מסתתר פחד גדול – מזוגיות
"אני יודעת, אני בררנית", היא אומרת ומשפילה מבט בחיוך נבוך ומתנצל לכאורה. אבל מאחורי ההצטנעות עומדת אג'נדה "פולנית" למהדרין: בשתי מילים היא מצליחה להגיד בלי להישמע סנובית מתנשאת גם כמה היא מוצלחת, גם כמה אחרים לא מגיעים כמעט אף פעם לקרסוליים שלה וגם כמה היא רוצה באמת למצוא את האחד, אבל פשוט לא מצליחה.
התשובה הזו פועלת כמו הטריק הכי ידוע בראיונות עבודה: המועמד נשאל על התכונה הרעה שלו, ומודה בהכנעה שהוא סובל מפרפקציוניזם, שמקשה עליו לעזוב משימה עד שהיא מושלמת. כך הוא מציג את עצמו באור חיובי, למרות שלכאורה אמר על עצמו משהו שלילי. כך גם ההסבר "אני בררן" אצל רווקים ורווקות נועד להתחמק ולטשטש תחושות של כישלון.
אז מה עומד מאחורי תירוץ הבררנות של הרווקים והרווקות? ברוב המכריע של המקרים האנשים האלה באמת שווים: יפים, משכילים, מודעים למדי, עובדים בעבודות מוערכות, מגיעים ממשפחות טובות והצליחו להסתדר בחיים. יש להם חברים, הם אהובים ומקובלים בחברה אבל זוגיות - אין.
כמובן שכחלק מסינדרום הבררנות הם בעלי סטנדרטים גבוהים, לגבי עצמם כמו גם לגבי אחרים, וסובלים ממידה גדושה של פרפקציוניזם. אבל יש עוד משהו מאחורי הבררנות שלהם: לא פעם היא פשוט מסתירה פחד מזוגיות, קושי מאינטימיות וחסמים אחרים, עמוקים ופחות מודעים.
הרושם הראשוני השלילי רק יתחזק
כשאתה מסביר לעצמך שאתה לבד בגלל בררנות, אתה מספר לעצמך סיפור ומאמין שלכאורה, אם תצליח להיות בררן פחות ותיתן עוד צ'אנסים, תמצא בקלות את הזוגיות המיוחלת.
אבל, האמת המרה היא שגם אם הבררן מנסה בשביל עצמו, בשביל החברים שלו, או בשביל שאמא שלו תפסיק לנדנד, ויוצא לדייט שני עם בחורה שלא מצאה חן בעיניו בדייט הראשון או יוצא לדייט, אחרי שהכרטיס באתר או שיחת הטלפון הראשונים בכלל לא נראו לו - זה לא יעבוד.
מי שבררן ופסל מישהי ברגעים הראשונים, כמעט אף פעם לא ישנה את דעתו לאחר שעה, יומיים, או דייט נוסף. להיפך, הרושם הראשוני רק יתחזק, וברוב המקרים הוא יוכל להוסיף ל"רשימת הפאקים" של המועמדת עוד כמה סיבות חדשות לפסילה. אם כך, זו לא חוכמה פשוט לומר לו "תתגמש", ולצפות שהאדם ישנה מהתנהגותו.
דוגמה מהחיים
"תגידו, האם אני באמת יותר מדי בררנית?" / רוזי איינהורן ושרי צימרמן
"האם הרצון למצוא אדם שאני ארגיש שיש בינינו חיבור ושאני נמשכת אליו, ושהוא יאהב אותי ואת ילדיי הוא בררנות?"
"אני רוצה להיות פחות בררנית. אני משתדלת. אבל זה פשוט לא עובד לי. אף אחד לא מספיק". מאחורי הציטוט הטיפוסי הזה של הבררנית הרווקה, עומד הרבה פעמים פחד עצום, שה"סחורה" שהיא אמורה לספק בזוגיות שלה, לא תהיה מספיק איכותית ויצוגית.
היא תופשת את בן הזוג כסוג של מדליה שמספרת יותר מכל עליה: מי היא ועד כמה היא שווה. לכן, אם הבחור לא פחות ממושלם, זה יראה לכל עד כמה היא בעצם זו שפגומה. כשהיא מצוידת בגישה הזו, אותה קיבלה בדרך לא דרך מהבית והסביבה במהלך הילדות - המשימה למצוא זוגיות הופכת קשה יותר משנה לשנה.
אם זה לא פשוט להשיג גבר מושלם בגיל 20 או 25 מה יקרה בגיל 35? אם חיכתה כל כך הרבה עד עכשיו, על אחת כמה וכמה שהבחור שסופסוף תבחר חייב להיות מדהים, נפלא ופשוט עוצר נשימה. כל גבר שלא יענה על כל הקריטריונים שהיא תציג לציבור – יעורר את השאלה המתבקשת "בשביל זה היא חיכתה כל כך הרבה?"
מתחת לפני השטח רוחשים קולות מאיימים מהילדוּת
לפעמים הבררנות מסתירה מאחוריה אימה ממשית מזוגיות. אם הזוגיות של ההורים קרה, מחורבנת ובנויה על שקרים מוסכמים או גלויים, אם הבררנית או הבררן גדלו באווירת פחד, שנאה חוסר פרגון, ריבים, צעקות או אלימות – הם למדו בבית איזה מחיר עצום אנשים משלמים על מנת להיות בקשר זוגי ומשפחתי. הם ראו אנשים שמוצאים את עצמם תקועים ברבות הימים בקשר מיותר, אז מה הפלא שיקנן בהם פחד מזוגיות? מה הפלא שאף בחור או בחורה לא יעמדו ברף הגבוה שהם מציבים?
הם בטוחים ברצון להיכנס לקשר זוגי, להתאהב ולמצוא את האחד או האחת. אבל מתחת לפני השטח רוחשים קולות מאיימים מהילדוּת, ומה יקרה אם תקרה טעות, אם יתחרטו או שיתברר שהאהבה נגמרת מהר, ואז ימצאו את עצמם תקועים עם משכנתא, ילדים ובן או בת זוג שלא ברור מה הם עושים איתם?
פעמים רבות הפחד מזוגיות מוביל לפחד ספציפי מאינטימיות. אנשים שסובלים מהקושי הזה יכולים דווקא להצליח מאוד בדייטים ראשונים והתחלות של קשרים. החלק הקליל, השובב והרומנטי עובד, אבל בהמשך הדרך, הם נתקעים. כשכבר צריך לחשוף רגשות, לתת אמון ולהעיז לתת לעצמך להיות תלוי באדם שאליו אתה מפתח רגשות - הם נבהלים ובורחים.
ההסבר לבריחה הרבה פעמים מנוסח במסגרת ה"זה לא היה מספיק". לא מספיק טוב, לא מספיק עמוק, לא מספיק מושך, לא מספיק אהבה. זה די הגיוני, כי כדי להספיק על האדם להעיז בעצמו להיות מספיק עבור מישהו אחר, לעמוד ערום, בגוף ובעיקר בנפש, ולהגיד לו "זה אני", וזה מפחיד.
אז מה עושים עם הבררנות הזו? קודם כל, כדאי לנסות לראות מה נמצא מתחת לסטנדרטים הגבוהים והשאיפה למצוינות: אלו פחדים וחסמים מציקים לנו? כשרואים את מה שהוביל מראש ליצירת הבררנות והקושי למצוא זוגיות, הרבה יותר קל להגמיש אותה ולהתמודד איתה, באמת, ולא רק כאילו.
בהצלחה!
יעל דורון, פסיכולוגית, וגילי בר, מאמן לקראת זוגיות, מכון זוגות
