האיש המוליך את חיוכו

אֲנִי הָאִישׁ הַמּוֹלִיךְ לְכָל אֹרֶךְ הָרְחוֹב אֶת חִיּוּכוֹ.

אֲנִי בָּהִיר וּמַקְסִים וְכָךְ טוֹב לִי. אֲנִי מַקְסִים וּבָהִיר לְהָאִיר

פְּנֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים בִּשְׁלַל חִיּוּכִים טוֹבִים וְגַם בִּצְחוֹק.

בְּעָבְרִי, מִתְחַלֵּף עִצְּבוֹנוֹ הַיָּשָׁן שֶׁל הָרְחוֹב

בְּצִבְעוֹנוֹת חֲדָשִׁים שֶׁל זָהָב

וְהָאַהֲבָה – מָה רַבָּה הִיא כְּשֶׁעוֹבְרָה...

מוֹכֵר נִכְסֵי דְּלָא נָיְדֵי

קוֹל בַּס צָרוּד רוֹטֵן מוֹכֵר נִכְסֵי

דְּלָא נָיְדֵי,

אֲנִי

מְנַסֶּה לַשָּׁוְא לְחַיְּכוֹ, עוֹבֵר

בָּרְחוֹב וְגַם הָרְחוֹב מְנַסֶּה לְבָרְכוֹ.

הַגֶּבֶר הַזֶּה, עֶלֶם יָקָר שֶׁמַּכַּת

אֶגְרוֹפוֹ תְּעוֹפֵף שִׁירִים רַכִּים לָרָחוֹק?

וְאֵין רוֹאִים לוֹ בַּשֶּׁמֶשׁ

אֶת יְפוּת תַּלְתַּלָּיו.

*** 

צָעַקְתִּי: נִשְׁמַע, מַה יִּקְרֶה אוֹ

יֵרָאֶה לְמֵרָחוֹק וּבַלַּיְלָה אָנָּא אֲנִי

בָּא, כְּשֶׁכָּל הָאוֹרְחִים הוֹלְכִים רָחוֹק

וְהַשֵּׁנָה בָּאָה לְאִטָּהּ וְעִמָּהּ הַחֲלוֹמוֹת,

זוֹהֲרִים כִּמְלָכִים שֶׁאֶחָד מֵהֶם

בְּוַדַּאי הָיִיתִי יָכוֹל לִהְיוֹת

דָּוִד.

לנער אדמוני יפה ורפה־שכל, שראיתי בגינה.

אילן ברקוביץ', משורר, בעל המדור "משורר בשטח" בעיתון הארץ, פירסם עד כה את ספרי השירה "מוֹדֶה בְּאַהֲבָה" (1995) ו"תַּפּוּזִים" (2007). השירים הנ"ל לקוחים מתוך ספרו החדש "חרובים" (הוצאת אבן חושן)