התרגלנו בשנים האחרונות ליחס משפיל וכוחני מצד בעלי ההון שהתנגדו בכל תוקף להתאגדות עובדים, נחשפנו לשמוע על פעילים חברתיים מפוטרים מכוח זרוע השררה ושכול "עוונם" היה לרצות להתאגד מתוך הזכות לחופש ההתאגדות. המובילים ברמיסת הזכות היו בעלי ההון, הטייקונים ששמו ללעג, ורמסו ברגל גסה את זכויות האדם של העובדים, והיו גם כאלה שבזו לפסיקות בתי הדין לעבודה בישראל.
המשא ומתן החוזי בין העובד למעביד, המקיים כביכול את חופש החוזים שלו, אינו מתקיים בין שווים. לכן, יהא זה לעג לרש לראות בעצם הקניית הזכות לחופש החוזים בנסיבות אלה, הגשמת ההגנה על העובד והשלמתה במסגרת זכויות האדם. להשלמת ההגנה על זכויות האדם של העובד כפרט, נדרש שהמשא ומתן על תנאי העבודה שלו יתנהל באמצעות ארגון העובדים.
רק כאשר כוחם המאורגן של העובדים ניצב מול המעביד, מתנהל המשא ומתן על תנאי העבודה על בסיס יחסי כוחות שוויוניים. על רקע זה הוטבעה מטבע הלשון המעניקה את הלגיטימיות לשלטון ההסכם הקיבוצי כתחליף לחוזה העבודה האישי - מכוחה חופש החוזים האינדיבידואלי מוחלף בנסיבות בחופש חוזים קולקטיבי.
למשל, חופש ההתאגדות בארגוני עובדים, להבדיל מחופש ההתאגדות הכללי, הוכר כזכות אדם במישור הבינלאומי באמנות, המצוינות להלן, שנתקבלו במישור האוניברסלי במסגרת האו"ם וארגון העבודה הבינלאומי, או במישור האזורי באירופה ובאמריקה".
היום מצטרפים למערכה הגדולה לשבירת הזכות לחופש ההתאגדות גם גופים חברתיים. גופים הפועלים במקומות שהמדינה בחרה להפקיר, לנטוש ולהזניח, גופים שכל עובדיהם מסורים ושעושים עבודת קודש בקהילות המוחלשות בחברה הישראלית. אותם גופים שכל פעילותם הם ציוני דרך באחריות חברתית, מעסיקים מאות עובדים ועובדות בתנאים של מלכ"ר הנותן שירותים לשונה ולחריג, לחלש ולמדוכא, לנשים מוכות וילדים בסיכון, אשר בצעדים של "טרור תעסוקתי" כאחרון הקפיטליסטים, הם מפטרים עובדים מפני שניסו לאגד את העובדים בארגון בו הם מועסקים.
כל מי שנשמה חברתית בקרבו, כל מי שפעל ופועל למען החברה הישראלית, כל מי שנלחם פסיבית או אקטיבית בעוולות חברתיות, כל איש ואישה שנושאים באחריות חברתית והסולידריות מפעמת בהם ובלבם, צריך להקים קול זעקה גדולה נגד התופעה, כי העוולה מגיעה מהבית החברתי שלנו, מהבית המשפחתי, העוולה צומחת בתוך ארגונים חברתיים שאמורים להיות נושאי הדגל בשמירה על זכויות האדם ובפרט על הזכות לחופש ההתאגדות.
הפיטורים הכוחניים במגזרים של העמותות החברתיות הם אבן דרך מסוכנת בהמשך הקריסה חברתית במדינת ישראל. מחובתנו כאזרחים, לעמוד כגוף אחד נגד הארגונים החברתיים המפטרים עובדים כי ניסו לממש את זכותם להתאגד ולומר להם שמי שרומס את הזכות לחופש התאגדות אין לו זכות קיום כארגון חברתי המטפל בעוולות חברתיות. אין דיי בהנפת הדגל החברתי ביד אחת וביד השנייה לרמוס זכות יסוד של העובדים, על הארגונים להניף את כל הדגלים החברתיים ולהיות המובילים והנאורים מבין כל הארגונים שמעסיקים עובדים כפי שעשו: עובדי האגודה לזכויות האזרח, עובדי קרן קרב, עובדי אלוט, עובדי הקרן החדשה לישראל, עובדי שתי"ל, עובדי מרכזי המתדון, המכללה החברתית-כלכלית.
"מנהל הרואה בטיפוח עובדיו וזכויותיהם יעד מרכזי להתפתחות ארגונו ולא מטרה לרמיסת זכויות עובדיו, ראוי להערכה".
ארגון עובדים לא נועד להוות "שמיכה" להגנת עובדים גורפת, ארגון עובדים לא נועד לצורך קיום שביתות, ארגון עובדים לא נועד להגן על פושעים, גנבים, מוכרי מידע ופרזיטים. ארגון עובדים נועד ליצור מערכות עבודה עם הלימות נכונה בין המעסיק לבין כלל אינטרס העובדים, לאפשר למנכ"ל לנהל את הארגון בצורה הטובה ביותר מתוך הבנה שהעובדים הם המשאב שיוביל את הארגון להישגים והצלחה.
ארגון עובדים נועד להגן על עובדים מכוח השררה, למנוע פגיעה בעובדים חולים ופיטורין שרירותיים בגלל גחמה של מנהל. ארגון עובדים נועד לאפשר לעובדים להתקדם, ללמוד ולהיות עובדים טובים יותר, ארגון עובדים נועד להגן על זכויות העובדים ותנאיו הסוציאליים, ליצור מערכות דיאלוג טובות עם ההנהלות כדי לקדם את הארגון כמטרה משותפת. ארגון עובדים נועד לכתוב חזון משותף להנהלה ולעובדים ולפעול יחדיו למימוש החזון.
אין לאף אדם, ארגון או מעסיק את הזכות למנוע מהאחר את חופש ההתאגדות. עם "טרור תעסוקתי" יש לפעול מנגד עם "מחאה ציבורית" דמוקרטית, הזכות לחופש ההתאגדות לא נועדה לפרשנות של מעסיקים היא נועדה לנו כאזרחים עובדים החיים במדינה דמוקרטית.
בימים אלו מתנהל מאבק חשוב ביותר באוניברסיטת בן גוריון, מאבק ציבורי הקורא לנשיאת האוניברסיטה להעסיק בהעסקה ישירה את עובדות הניקיון, מאות כבר חתמו על העצומה, ביניהם פרופסורים, דוקטורים, מרצים, אקדמיים, סטודנטים, ארגונים חברתיים ואזרחים עם אחריות חברתית, הצטרפו גם אתם לחותמים ותביאו לשינוי בדפוסי העסקת עובדים בישראל.
- המכללה החברתית-כלכלית
מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. המדור מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.
- לכל השיעורים לחצו כאן.
