היינו רדיד מקורזל של עשן

שיר נאצה לתל אביב

בָּאנוּ מִנְּתִיבֵי אַיָּלוֹן וְנִפַּחְנוּ אֶת כָּל הַנֹּאדִיּוֹת

בָּאנוּ מִשְּׁנֵי הַסִּמְפוֹנוֹת וְהִצְטַנַּפְנוּ בָּעִיר

וְהָיִינוּ רְדִיד מְקֻרְזָל שֶׁל עָשָׁן בָּרֵיאוֹת תֵּל אָבִיב-רָמַת גַּן

לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה יַתְחִיל כְּמוֹ בְּדִיחָה

אָז רֶגַע, מִישֶׁהוּ שֶׁאֲנִי מַכִּיר

בְּבֵית קָפֶה מְשֻׁרְבָּב הַחוּצָה, אֶמְצַע הַמִּדְרָכָה

בְּדָל רָמוּס שֶׁכָּל אֶפְרוֹ עָף

עִם מִישֶׁהוּ אַחֵר, שֶׁנַּגִּיד לָמַד אִתְּךָ,

שֶׁגַּם הוּא, בִּשְׁאִיפָה

נִלְחָצִים זֶה אֶל זֶה לָקַחַת אֵשׁ

הוּא מְסַפֵּר עַל הַכְּתִיבָה הַחֲתוּכָה

הוּא מְנַסֶּה לָגַעַת עִם הַלָּשׁוֹן

בָּאַף

אֲנִי בָּקִי בַּמָּקַבֵּר הַצָּחִיח שֶׁל הַצְּבוֹעִים

שָׁם אִם אֵחָנֵק, תֵּדַע שֶׁזֶּה הָיָה מִצְּחוֹק

נַצְנָצִים

הַקּוֹנְפֶטי וְהַפָּיֶטִים

בְּרַק לַחְלוּחִית הַפִּיּוֹת

וּבֹהַק לַבְנוּנִית הָעַיִן

הַנַּצְנָצִים בָּעוֹר הַהֶרְמֶטִי

שֶׁאֵין כְּנִיסָה תַּחְתָּיו

סַנְוֵרֵי הַשְּׂמָלוֹת

אַבְקָנָיו הַזַּהֲרוּרִיִּים

שֶׁל אִירוּס שָׁחֹר

חֲרִישִׁי

מְחַכִּים נִרְגָּשִׁים לְהִתְפַּזֵּר

כרוניקה של לילה

הַיָּרֵחַ מֻלָּא מִבַּקְבּוּק

אַתָּה מֵגִיחַ מִמְּאוּרַת הַלֹּעַ

מִשְׁתַּדֵּל לְהִזָּכֵר אֵיךְ קוֹצְבִים אֶת הַיְלָלָה לַהֲבָרוֹת

כָּל הַזְּמַן מִתְלַקְּקִים

כִּי מְפַחֲדִים לִנְשֹׁךְ.

הַנְּקֵבוֹת מְכַשְׁכְּשׁוֹת

לְבַסּוֹף נָחוֹת בֵּין הָרַגְלַיִם

כְּשֶׁחֲדֵלִים לְכַשְׁכֵּשׁ בָּהֶן.

אַתָּה הוֹלֵךְ לִישׁוֹן בָּאוֹר

כָּל תְּרִיס וְכָל עַפְעַף

עָצוּם מוּגָף.

פָּתוּחַ וְהָאוֹר כְּבָר חָשׁ בּזֶה –

הוּא דּוֹחֵף אֶת הַחֹטֶם פְּנִימָה וְנוֹהֵם!