מלחמת ההסברה ברשת: דיווח מכל החזיתות
ניצחון יקר בחזית יוטיוב, מלחמת חפירות עיקשת בחזית טוויטר ומתיחות בגזרת פייסבוק, קרב נסיגה והשהיה בחזית אתרי החדשות והתקפות על אתרים בעורף ישראל. הקרב על דעת הקהל באינטרנט מתלהט. האם יש סיכוי להפסקת אש?
שלושה ימים מאז נחת לוחם השייטת הראשון על ספינת משט המחאה הטורקי, הפכה הרשת לזירת קרב בין אלו הקוראים להסרת הסגר הימי מעל חוף עזה – ולהשמדת ישראל, ובין אלו הטוענים כי למדינת ישראל זכות להגנה עצמית וכי נפלנו קורבן לתרגיל יחסי-ציבור של טורקיה וגורמים אנטי ישראלים.
על אף מאמצי גורמי ההסברה הרשמיים, אשר בניגוד למקרים קודמים, באו לידי ביטוי גם באינטרנט - גולשים ישראלים רבים ראו לנכון לקחת יוזמה ולהציג את הצד הישראלי בסיפור המשט.
ציוצי טוויטר, קבוצות פייסבוק, טוקבקים באתרים ברחבי העולם, פוסטים בבלוגים ותגובות לסרטוני יוטיוב נתנו קול ופנים לישראל, אל מול האשמותיהם של גופים פרו- פלסטיניים ואנטי-ישראליים. בין הגולשים נמנו גם מפורסמים ואושיות רשת, ודווח על ישראלים שאף הגיבו על פריצות טורקיות לאתרים ישראליים בפעולות פריצה משלהם. כיצד נראים פניו של הקרב על דעת הקהל העולמית באינטרנט, ומהי השפעתו בעולם האמיתי?
חזית טוויטר: ציוצי שנאה
עם פרסום פרטים ראשונים מהשתלטות הקומנדו הימי על ספינות המשט, הפכה התגית Flottila (שייטת) לנושא בולט (Trending Toppic) באתר - עת השתמשו בה עשרות אלפי משתמשים כדי להפיץ דעות אנטי-ישראליות.
משתמשי טוויטר רבים טענו שמספר ההרוגים עומד על 25 ויותר. עושה רושם שהמצייצים לא טרחו לקרוא לעומק את הידיעות אשר העלו כלי התקשורת בעולם, ומסתמכים על דיווחים מנופחים ומוטים אשר הועלו ברשתות פרו-פלטיניות כמו אל-ג'זירה ואחרות. חלקם מפנים בציוציהם אל אתרים אנטי-ישראליים, כמו Electrinic Intifada ואחרים.
בתגובה, יצאו משתמשי טוויטר ישראלים למתקפת-נגד, תוך שימוש באותה התגית, כדי להופיע לצד משמיצי ישראל באותו העמוד כשיחפשו משתמשים את התגית האמורה.
הצד הישראלי מנה מספר שחקני חיזוק בעלי עשרות אלפי עוקבים, ביניהם השחקנית והמפיקה נועה תשבי, אשר כתבה ציוצים בזכות ישראל. מאוחר יותר ארעו חילופי דברים בינה ובין נור, מלכת ירדן לשעבר.
גם מלכת ירדן הנוכחית, ראניה, תקפה את ישראל וטענה כי מהלכי צה"ל מחריפים את מצוקת תושבי עזה והמשבר ההומניטרי בו נמצאים. גדי שמשון, מוותיקי האינטרנט בישראל, ענה לה כי יושבי הספינה היו חמושים וניסו להרוג את החיילים - אשר עשו ככל יכולתם כדי להמנע משימוש בנשק.
מתנגדי ישראל דווחו כי הנהלת טוויטר חסמה את התגית Flotilla בשלב מסויים. לטענת ההנהלה, דובר בתקלה טכנית.
בלוגינג ואתרים: כנסו כנסו - בישראל
כל אתרי החדשות בעולם התייחסו לתקרית, וקוראיהם הגיבו לכתבות שהתפרסמו. גם מעל לעמודי אתרים כמו אתר הניו יורק טיימס, ה-BBC ואחרים. בין הטוקבקיסטים ניטשו ויכוחים אודות צדקת ישראל אל מול תביעות הפלסטינים.
ראוי לציין, כי בין המגיבים לכתבת ה-bbc אשר מציגה את הנושא לדיון, העידו רבים מהטוקבקיסטים כי אין הם יודעים את כל הפרטים, וכי הדיווחים באל-ג'זירה עליהם התבססו - אינם אובייקטיביים. לא נתקלנו בתגובות של טוקבקיסטים המזדהים בגלוי בתור ישראלים.
באתר ההאפינגטון פוסט, בו מתפרסמים בלוגים רבים, הוצגו מעשי ישראל במספר בלוגים כלגיטימיים משפטית, אך שגויים. כמה טוקבקיסטים פרו-פלסטיניים התלוננו על כי תגובות הטוקבקיסטים מצידו השני של המתרס מלווה בקישורים למה שהם כינו "תעמולה ישראלית" - ניצחון להסברה הישראלית.
מאידך, סיקורי ההתרחשויות זכו לנוכחות בולטת של מתנגדי ישראל בתגובות. בבלוג הפופולרי של קרייג מורי, שגריר בריטניה לאוזבקיסטן בדימוס, ופעיל זכויות אדם בהווה, נכתב פוסט קשה המאשים את ישראל בפשע נגד החוק הבין לאומי, שכמוהו כהכרזת מלחמה.
לעומתו, הבלוגרית פיאמנה נירנשטיין, כתבה באתרה הפופולרי באיטליה, מספר פוסטים בזכות ישראל. גולש ישראלי זריז מהר להקים אתר הסברה בלתי פורמלי בשם gaza-flotilla, אשר מתאר את השתלשלות האירועים שהובילה למהלך ההשתלטות, את הקרב על הסיפון, ובו גם כל סרטוני דובר צה"ל. האתר כתוב בשפה האנגלית, והוא עלה מספר שעות לאחר פרסום ההשתלטות. "הדבר הראשון שצריך היה להיעשות היה הצגת הצד הישראלי בסיפור", אמר ל-ynet.
ישראלים נתקלו בגילויי שנאה ונאצה גם היכן שמתחוללות, בדרך כלל, מלחמות בין קוסמים ודרקונים: משחק הרשת World Of Warcraft. ממשק המשחק מאפשר להעביר הודעות כתובות ומדוברות בין השחקנים, וגיימרים המזוהים כישראלים נתקלו בהתקפות והאשמות מצד שחקנים פרו-פלסטיניים.
חברת Blizzard, מפיצת המשחק ומפעילת האתר, מתייחסת בחומרה רבה לגילויי שנאה, גזענות וסוגיות פוליטיות בקרב השחקנים, ואף חוסמת שחקנים אשר הועברו תלונות על התנהגותם.
חזית פייסבוק: קבוצות שנאה וחרם צרכנים
ישראלים רבים כתבו בשורות הסטטוס שלהם דברי מחאה ותסכול על המצב שנוצר. במקביל, הוקמו קבוצות אשר קראו לחרם צרכנים על מוצרים מטורקיה, להמנע מלבקר בה כיעד תיירותי ועוד, אליהן הצטרפו עשרות אלפי משתמשים.
קבוצות אנטי ישראליות בהן חברים עשרות אלפי משתמשים, העלו את כל הסרטונים וכתבות הוידאו של אל-ג'זירה אל עמודיהן. בנוסף, הועלו קריקטורות אנטי ישראליות, וחברי הקבוצות מהרו למלא את הקירות שלהן בדברי שנאה והסתה. מנגד, הופיעו בפייסבוק מספר הודעות שרשרת אשר קוראות לישראלים להיכנס לסרטוני דובר צה"ל יוטיוב כדי להגדיל את מספר הצפיות.
קבוצה הקוראת לחרם על טורקיה
גולשים ישראלים ופרו-פלסטיניים נתקלו ראש בראש מעל לעמודי קבוצות פייסבוק כמו Kahrolsun Israil, Protest against the crimes of Israel ואחרות. פוסט אחד, של גולש טורקי, אשר הציג את שמות ההרוגים נענה בתגובה של גולש מטקסס - שהזכיר שבאירוע נפצעו גם מספר חיילים ישראליים ושיושבי הספינות היו אלימים.
מספר גולשים ישראלים פרסמו קישורים לסרטוני דובר צה"ל בעמוד של הקבוצה We Are With Gaza, בה עלו דברי הסתה נגד ישראל וקריקטורות אנטישמיות רבות.
משתמשים רבים גם מעלים תמונות שצילמו מהפגנות מחאה ותמיכה שונות אשר ארעו ברחבי הארץ והעולם בימים האחרונים, אולם למעט המקרים שפורטו, כמעט ולא מתבצע מגע ישיר בין הצדדים. מערכת ynet קיבלה מספר דיווחים על פרופילים של ישראלים בפייסבוק בהם שונו תמונות ופרטים ונכתבו ססמאות בגנות ישראל.
ראוי לציין, כי פריצה לפרופילי פייסבוק מצריכה פריצה לשרתי פייסבוק עצמם - דבר מאוד בעייתי וקשה לביצוע. ה"פריצות" מקורן, ככל הנראה בנתונים שנאספו בפישינג. לאחרונה דווח על תרמיות בפייסבוק
המאפשרות זאת: משתמשים הוזמנו לצפות בסרטון זה או אחר, והופנו לעמוד בית פיקטיבי, בו הזינו את שם המשתמש והסיסמה שלהם. אם מאחורי מהלך הפישינג עמד גורם טורקי או אנטי ישראלי אחר, הוא מסוגל להיכנס לפרופיל ולכתוב בו כרצונו. הפיתרון, אגב, פשוט: החליפו ססמה.
"מנכ"ל פייסבוק אמר שאם מיליון ישראלים יצטרפו, יוסרו כל האתרים האנטי ישראליים", נכתב בסטטוסים של לא מעט ישראלים, גם הפעם ללא הועיל. הנהלת פייסבוק אינה מתערבת בשלב זה, באופן אקטיבי בתכנים שמועלים לאתר. דיווחים שמועברים להנהלה על קיומם של תכנים פוגעניים או גזעניים מטופלים בתוך זמן קצר. ישראלים אשר נתקלו בחומר אותו הם מוצאים פוגעני - יכולים לפנות להנהלת הרשת החברתית.
חזית יוטיוב: סרט טורקי
בחזית אתר שיתוף הוידאו כוחותינו זוכים להצלחה מורגשת: סרטון שהעלה דובר צה"ל, בו מוצגים חיילי הקומנדו נוחתים על גג הספינה ועוברים לינץ' בידי עשרות הפעילים שעל הספינות – היה הנצפה ביותר יוטיוב בימים האחרונים (תחת התגיות הנוגעות לאירוע). ביום בו עלה, הוא הגיע לכ-400 אלף צפיות בתוך שעות מועטות.
היום, שלושה ימים לאחר פתיחת "הקרבות" באינטרנט, הגיע הסרטון ליותר מ- 900 אלף צפיות. סרטונים נוספים של דו"צ קיבלו אף הם מאות אלפי צפיות.
מתנגדי ושונאי ישראל משיבים מלחמה שערה, ואף צוברים צפיות ותגובות רבות – אך הפער גדול ומורגש. לסרטונים רבים בנושא שהועלו ליוטיוב יש תגובות משני הצדדים, אשר על אף שלרוב מתחילות ומסתיימות בחילופי קללות ואיומים - כללו גם שיחות בעלות אופי אחר לגמרי.
מהתכתבויות שניהלנו עם עשרות מגיבים פרו-פלסטיניים בעמודי מספר סרטונים אנטי-ישראליים באתר, התגלה שאחוז ניכר מהם מתנגדים למדיניות החוץ של ישראל - אך לא לקיומה וריבונותה של המדינה.
היו לא מעט מגיבים אשר אמנם ירו קללות ודברי נאצה, אך לאחר שנענו בסובלנות, נהיו פתוחים לשיחה ולויכוח ידידותי. בודדים מהם אף הודו כי לא טרחו להסתמך על מקורות מידע פרט לאל-ג'זירה, וכי הסיקור של הרשת הוא מוטה ואנטי-ישראלי.
חשוב לזכור שהסרטים שהועלו ליוטיוב הגיעו לשם דרך רשת אל-ג'זירה, שהיא רשת טלוויזיה. רוב צרכני התוכן בעולם עדיין מבכרים צריכת וידאו דרך הטלוויזיה ולא דרך האינטרנט, ועל כן לניצחון היחסי בחזית יוטיוב יש השפעה שולית על דעת הקהל העולמית.
פריצות: השחתה נרחבת
אתרים ישראליים נתונים להתקפות ופריצות מצד האקרים פרו-פלסטיניים באופן תדיר וקבוע, גם מבלי שיהיה ברקע טריגר פוליטי בין לאומי אשר ילהיט את הרוחות ויהווה עילה לפריצה. בשנתיים האחרונות, עם ההתרחקות הדיפלומטית בין שתי המדינות (ששיאה בששת החודשים האחרונים), ניתן לראות עלייה במספר הפריצות מטורקיה.
לאחר מאורעות המשט, נרשמה עליית-מה במספר הפריצות לאתרים. האקרים פרצו למספר שרתים ישראליים, וביצעו פריצות מסוג Defacement.
לאור העובדה כי מרבית הפורצים אינם מוכרים מפריצות קודמות בולטות לאתרים ישראלים, ואינם משויכים לקבוצות שכאלה, ניתן לשער כי הפורצים (הטורקיים ואחרים) אינם מאורגנים, ומבצעים פריצה ברמה נמוכה יחסית לשרתים שאינם מאובטחים.
בנוסף, קל מאוד לתקן את הנזק לאתרים שנפרצו: ניתן פשוט לטעון מחדש את העמוד המקורי, על גבי מה שכתב הפורץ.
במדינת ישראל ישנם מומחי אבטחה רבים, ואנשים המסוגלים לפריצות מתקדמות, אולם בינתיים לא דווח על פריצות מתועדות ומהלכי-נגד מצד אזרחים ישראלים, למעט קבוצה בשם gilad-team הטוענת כי ביצעה מספר פריצות והשחתות באתרים טורקיים, אך ללא הוכחות. בנוסף, קיימים דיווחים על פרופילי פייסבוק של פעילי שלום ואנשי צבא טורקיים
אשר נפרצו בידי האקר ישראלי, ובהם נכתבו דברי גנאי.
מהי תרומת הגולשים למאמץ ההסברה?
רבים יטענו כי מאמצי ההסברה הרשמיים של מדינת ישראל לוקים בחסר, ועל אף שיפור יחסי ממקרים קודמים, עדיין לא מדובררת ישראל כהלכה. מתוך כך, החליטו אלפי ישראלים לעשות מעשה ולנסות להציג את התמונה הנכונה (לראייתם) - לעיני העולם ברשתות החברתיות ובאתרים רבים אחרים.
אך כל עוד מתמקדת המחאה הישראלית בסטטוסים בפייסבוק ובקבוצות בשפה העברית, לא יועבר המסר שלהם (בין אם הוא אוהד או מתנגד לפשיטת צה"ל) אל העולם.
מצד שני, מהלכים אשר בוצעו בטוויטר על ידי מפורסמים ואושיות רשת - לצד אלפים רבים של גולשים מן השורה - אכן חשפו את הזווית הישראלית בסיפור ועשו שירות למדינת ישראל. כמותם, יכולים גם גולשים אחרים להשתמש באופיה החופשי של הרשת ולחוות דעה.
חשוב לזכור שחילופי קללות ודברי נאצה לא מקדמים שיח, ושבצד השני נמצאים גולשים שבמקרים רבים הוטעו על ידי כלי תקשורת לא אובייקטיביים. לפיכך, יכולה הסברה "תוצרת בית", אישית באופיה, להגיע אל הצד השני וליצור אפקט אוהד, - הנחוץ למדי בימים כמו אלה.
לפנייה לכתב/ת 
