סדרה חדשה: מהו אבחון פסיכולוגי?

היום באנו לכאן ללמוד. להבין קצת יותר לעומק. לא ליפול בפח של מונחים מקצועיים ולא להניח לכל העולם להסתתר מאחוריהם. הורים, שבו בנוח. זה בסדר גם להרים רגליים עייפות על השולחן. אני רוצה לספר לכם דבר או שניים על אבחונים פסיכולוגיים. בכתבות הבאות נעלה על המוקד מבחן זה או אחר - מבחני אינטליגנציה, אבחונים ללקויי למידה, אבחונים רגשיים ואישיותיים. ברוך השם, סל המבחנים מלא וגדוש לעייפה, בכלים טובים ומעפאנים כאחד. היום נתבונן מלמעלה.

אמאל'ה - מבחן!

ראשית, שמתם לב שהביטוי "מבחן פסיכולוגי" כולל בתוכו שתי מילים: 1. מבחן. 2. פסיכולוגי. נתחיל במבחן. אפשר להגיד שבכל פעם שאתה בוחן אדם אתה בעצם מנסה לקחת מדגם קטן של התנהגויות / משימות / פריטים / מאפיינים כדי להסיק משהו כללי יותר על האדם הזה. תחשבו לרגע על טסט לקבלת רישיון נהיגה. אתה מתפרפר מבוהל בחוצות העיר לחצי שעה כדי שהוד מעלתו אדון טסטר יקבל החלטה על יכולת הנהיגה הכללית שתאפיין אותך בעתיד, במשך שעות ארוכות (לעובדה שנכשלתי בשלושה טסטים לפני שחבקתי בידי רישיון נהיגה תקף אין שום קשר לבחירת המטאפורה. בחיי).

עכשיו נעבור לאלמנט השני והמשמעותי יותר: "פסיכולוגי". מבחן פסיכולוגי פירושו שאתה מודד תכונה סמויה או כושר שכלי מופשט שאי אפשר לגעת בהם בידיים. הרי לכם על רגל אחת כל ההבדל שבין מדידת גובה אצל הרופא ואבחון פסיכו דידקטי לקביעת רמת לקות הלמידה. אתם יודעים מה משתמע מכך – שאבחון פסיכולוגי מעצם הגדרתו לעולם לא יהיה נקי מטעויות, שכן הוא מנסה לכמת באופן מוחשי דבר מופשט.

רק רגע, יא עצבניים, אל תתלהמו לי. זה לא אומר שכל האבחונים הפסיכולוגיים חסרי ערך! זה כן אומר שחשוב להבין את ההבדל בין אבחון פסיכולוגי טוב ולא טוב ועל הדרך זה גורם לנו להבין שלבנות מבחן פסיכולוגי טוב זה כאב ראש לא קטן.

למען הסר ספק, גם המבחן בהיסטוריה שעשיתם בכיתה ז' ב-1998 הוא מבחן פסיכולוגי. המורה קלרה ניסתה למדוד מבנה שכלי מופשט (ידע בהיסטוריה) ע"י מכשיר מוחשי (חמש שאלות פתוחות סופר מעצבנות ואחת לא הוגנת).

אבחון בבליינד דייט

עכשיו שאלת קיטבג: מי בעולמנו עורך מבחנים פסיכולוגיים? תשובה: כל האנושות, כל הזמן! כל אימת שאנחנו שולחים מבט חטטני אל האחר ומסתכלים אצלו על X גלוי כדי להסיק ממנו על Y נסתר, הרי שאנחנו לובשים מבלי דעת את כובע המאבחן. כאשר את יושבת בדייט עיוור לחלוטין ומנסה להקיש מהמונולוגים הקצרים של הגברבר על מאפיינים כמו אינטלקט, חוש הומור, עומק רגשי ועוד מיני מתיקה – הרי שמדובר באבחון לכל דבר.

אמנם אבחון בלתי פורמלי וגרוע, אבל עדיין אבחון (זו אכן הסיבה גבירותי ורווקותי שהרבה דייטים נגמרים מוקדם, מוקדם מדי). בתחום ההורות יש דוגמאות למכביר – תחשוב על הפעם שבה אתה וזוגתך ניגשתם, בערך בחודשי אפריל-מאי, לביקור בגן "הפרפר המלטף" על מנת להחליט האם להופכו למעון הקבע של עוללכם בשנת הלימודים הבאה. אתה זוכר איך חיפשת נואשות אחרי מידע מייצג? זוכרת איך הקשבת בשבע אוזניים לדבריה של מנהלת הגן ואיך היבטת בשבע עשרה עיניים על הסייעות המטפלות בילדים וכל זאת על מנת לנבא את רמת האושר העתידית של מלאכך בין כותלי הגן? אבחון או לא אבחון?

אז מה ההבדל בכל זאת בין הציבור הרחב ובין הפסיכולוגים ושאר אנשי המקצוע? בגדול, אנשי המקצוע עושים את זה יותר טוב. הם שיטתיים הרבה יותר, מודעים יותר למורכבות ולבעיות של כל כלי, הם זהירים יותר במסקנות שלהם ולא מנסים לכפות תשובות פשטניות על שאלות בוערות שאין להן תשובה קונקרטית ופשוטה. אגב, יש קבוצה שלישית בכל הסיפור הזה, של אנשים שמפתחים את "מבחן ה-TQP לאבחון נויר ו-לימוד מהיר של דיסלקציה קקופונית" או בקיצור "שרלטנים". אבל על כך בטור אחר.

מבחן טוב או רע?

נסיים בשאלה הקריטית, הכי חשובה לדיוננו: מה הופך אבחון פסיכולוגי לטוב? בגדול, התשובה מסתכמת בשתי מילים שלא אומרות הרבה לציבור הרחב, אבל הן לב ליבו של העניין – מהימנות ותוקף. בלי להיכנס להסברים טרחניים, מהימנות מתייחסת למידה שבה האבחון נותן תוצאות יציבות וחוזרות על עצמן. במילים פשוטות, מבחן פסיכולוגי מהימן הוא מבחן שבכל פעם שתעשה אותו תקבל פחות או יותר אותה תוצאה. מדידת גובה של אדם בסרגל היא מדידה סופר מהימנה, לפי הקריטריון הזה. מצד שני, לשפוט אישיות של אדם עפ"י מצב רוחו הנוכחי הוא מפגן מפואר של דביליות, שכן מצב רוח עשוי להשתנות משעה לשעה.

אבחון פסיכולוגי שנותן מדידה יציבה הוא דבר טוב, אבל עדיין נותרנו עם דרישה חשובה יותר: תוקף. מבחן תקף הוא מבחן שמצליח להשיג את מטרתו ולמדוד בצורה הולמת את הדבר הרלבנטי. זה מושג מסובך, אבל קריטי ואי לכך נשלוף דוגמא – הבחינה הפסיכומטרית תיחשב לכלי תקף אם כל מי שמוציא בה ציונים גבוהים אכן יצליח בלימודיו באוניברסיטה וכל מי שמגיע בה לדירוג נמוך אכן יהיה בינוני ומטה בשנותיו האקדמיות. מבחן תקף הוא מבחן שמצליח למדוד את הדבר הנכון ולנבא בצורה טובה מה יקרה עם הדבר הזה בעתיד.

ודווקא בנקודה זו מבול החרטא שוטף את שוק ההורים הישראלי. אנחנו נוהים לעיתים אחרי אבחונים שריחם ריח מדעי, סקאלות ארוכות ומסודרות של מספרים מעטרות אותם, אבל כל קשר בינם לבין מדידה מהימנה ותקפה מקרי בהחלט (מישהו אמר גרפולוגיה?). אני, על אף בלאגניסטיותי, אנסה לעשות סדר ביער בשבועות הקרובים. אשמח לשמוע בקשות, דרישות ואיומים.

בשבוע הבא מתחילים עם מבחני אינטליגנציה. להתראות.

גיל ונטורה  הוא אבא לשניים, פסיכולוג ומנחה סדנאות וקורסים בנושאי "הורות וחשיבה יצירתית ".

• לכל הטורים של גיל ונטורה.