שתף קטע נבחר

תוקעים יתד באמסלם הנאמן

בהתקפה שלוחת רסן התנפל "יתד נאמן" על ח"כ חיים אמסלם מש"ס, ש"העז" לפרסם עמדות הלכתיות שונות מהעמדה הליטאית בענייני גיור. האלימות הזו משקפת דאגה כנה של הליטאים להשתלטותם על מוסדות רוויי תקציבים

סיום פרשת "בהעלותך" מספר על צרעת מרים. פרשת "שלח" מכניסה אותנו לסיפור המרגלים. סמיכות הפרשיות מתבררת ברש"י הראשון לפרשה: "למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה, והללו ראו ולא לקחו מוסר".

 

בהתקפה נטולת רסן התנפלו אנשי "יתד נאמן" – שופרו של הסקטור הליטאי בציבור החרדי – על ח"כ מתנועת ש"ס, הרב חיים אמסלם. חטאו הגדול של הרב אמסלם הוא בפרסום עמדות הלכתיות שאינן עולות בקנה אחד עם העמדה הרשמית של מנהיגי היהדות הליטאיים.

 

לאחרונה פרסם אמסלם ספר בשם "זרע ישראל" (בשני כרכים) המגלה את עמדת ההלכה לדורותיה ביחס לקבלת גרים והצורך להקל על אותם מתגיירים הבאים ממשפחות מתבוללות. עסקני "יתד נאמן" תוקפים את הרב אמסלם כבר זמן רב, אך עכשיו עלו מדרגה והצליחו להוציא את דיבתו רעה באוזני הרבנים הפוסקים של היהדות הליטאית.

 

בפרסום "פשקוויל" הנושא את הכותרת הרגילה "דעת תורה", תוקפים הרבנים את מי שמעז להעלות על קולמוסו את הרעיון של הקלה בנושאי הגיור. מה שמוציא את העסקנים הליטאיים מהכלים זו העובדה הפשוטה שהרב אמסלם מוציא לאור עמדות של גדולי ישראל מהדורות הקודמים ומהדור שלנו, שאינן עולות בקנה אחד עם העמדה המחמירה של מנהיגיהם.

 

גם בלי ששאלתי איש מהם, אני מוכן להתחייב שאף אחד מהרבנים שחתומים על כתב הנאצה הזה לא נגע בידיו ולא ראה בעיניו את הספרים של הרב אמסלם. לו היו רואים – לא היו כותבים!

 

יש הסכמה

הרבנים שכן ראו את הספר, דווקא מברכים וסומכים ידיהם עליו. די להסתכל ברשימת ההסכמות שבספר כדי להבין שאין כאן "גילוי פנים שלא כתורה". הנה תמצית מן הכותבים הרבים המופיעים בהקדמת הספר:

 

הרב מאיר מזוז, ראש ישיבת כסא רחמים (רבו של הרב אמסלם ומי שנחשב לגדול ראשי הישיבות של יוצאי צפון אפריקה), עבר (על פי עדותו) על כל הספר וחיזק את ידי הרב אמסלם בכל מהלכו: "שיש לקרב הגרים עד כמה שאפשר, ולא כקצת חכמי דורנו שהגיעו לפסול גרות למפרע מלפני שלשים שנה, בטענה שהגר לא שמר מצוות כהלכה. ולא היה דבר כזה מעולם... בזמננו, שרוב העם מסורתיים למחצה לשליש ולרביע... כיון שמל וטבל וקיבל עליו הגר עול מצוות באופן כללי דיו בכך".

 

הרב שלמה דייכובסקי, חבר בית הדין הגדול (לשעבר): "לא ראיתי חיבור תורני רב היקף כזה, המוקדש כולו לנושא החשוב של קבלת המצוות במתגיירים... במסגרת עבודתי בבתי הדין עסקתי רבות בנושאי הגיור הלכה למעשה. היו לי לא פעם חילוקי דעות עם חלק מחברי... שמחתי לראות את המקורות ההלכתיים הרבים שמביא, התומכים בעמדתי – מקורות שבדרך רגילה קשה מאד להגיע אליהם. אני סבור שכאשר יראה הספר אור עולם, ילמדו בו גדולים וטובים, וישכילו לדעת כיצד ראו חכמינו הראשונים והאחרונים את נושא הגיור הלכה למעשה, ואולי בכך ניתן יהיה לתקן גם את דורנו ולמנוע מצבים הלכתיים ואישיים קשים".

 

הרב נחום רבינוביץ: "למיעוט ידיעתי לא הכרתי כחיזיון הזה עד כה. אין ספק שספר זה, שהוא אוצר בלום, יביא תועלת גדולה לא רק ליושבי על מדין אלא גם לכל תלמיד חכם המודע לבעיות הדור של קיבוץ גלויות".

  

לא הלכה, פוליטיקה

כמי שעסק רבות בעיון בתורתו של הרב עובדיה יוסף, אני יכול לקבוע שהספר הזה אמור היה להיות נישא על נס בתור זרוע ארוכה של הרב עובדיה. המגמה והמהלך של הספר כולו מוכיחים שיש כאן תורה שמבקשת לקחת אחריות לכלל ישראל, כולל לאלה שנישאו בנישואי תערובת. מי שיקח את הספר לידיו יראה בסופו פרוטוקול מישיבת ועדת הפנים של הכנסת משנת 76, שבה פורס הרב עובדיה יוסף, אז הראשון לציון, את מדיניותו ביחס לקבלת גרים. לדבריו שם, צריך להיות אדם עקשן שמצהיר שאינו רוצה לקיים תורה ומצוות כדי שייפסל לגיור על ידיו. הרב עובדיה מתאר שם את המאמץ שעשה בכל שנותיו כדי לקדם את נושא הגיור ולהקל בכל כוחו, כשיטת בית הלל. לטענתו – כשבתי דין מחמירים ומסרבים לטפל באזרחים בנושא הגיור זהו חילול ה'!

 

כל מי שמצוי בעולמה של הפסיקה יודע שזוהי עמדתו של הרב עובדיה יוסף במשך 70 שנה ויותר. האם הרב שינה את עמדתו היום? בוודאי שלא! כידוע הרב שלמה עמאר, הראשון לציון, לא זזה ידו מידו של מורו ורבו הרב עובדיה יוסף. אם כך – מדוע הרבנות הראשית לישראל אינה מאמצת בשתי ידיים את ספרו ומגמתו של הרב אמסלם?

 

הפתרון לשאלה מביכה זו מעביר את הדיון מזירת ההלכה לזירה הפוליטית, ולאלימות של פקידים בעולם החרדי הנאבקים למעלה מ-50 שנה על מעמדם בעולם הפסיקה. הם אינם רואים עצמם אחראים לכלל ישראל, אינם לוקחים אחריות למאות אלפי עולים ולא לצביונה של מדינת ישראל. הם אנשים בעלי השקפה כיתתית, סקטוריאלית שמבקשים להשתלט על מוסדות רוויי תקציבים. הם מהלכים אימים על הרב עמאר ועל רבנים אחרים באיומי הדרה חברתית ובהכפשת פנים. הרב אמסלם בחר להתעלם מהאיומים הללו וכך מצא את עצמו על "עמוד הקלון" ברחובה הראשי של הבמה החרדית-ליטאית: "יתד נאמן".

 

כל יהודי שחרד למקומה של התורה בחברה היהודית בכלל, והישראלית בפרט, צריך להבין שיש כאן מאבק בין רב שמשמיע קול אחראי, החותר לשלומה של האומה ולהנחלת מדיניות חברתית תורנית ראויה, לבין קבוצת כוח המסוגלת לצלוב ולשפוך דם ברבים כדי לשמור על נחלתם הפרטית.

 

אשריך הרב אמסלם שנתפסת על דברי התורה שלך בידי מוציאי הדיבה הללו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ח"כ חיים אמסלם
צילום: גיל יוחנן
צילום: גיל יוחנן
הרב בני לאו
צילום: גיל יוחנן
מומלצים