אצבע משולשת לפוליטיקה

בדיוק לא אופייני לישראל, החשיכה אמש (שבת) הבמה בתשע וחצי בדיוק ולצליל פלייבק אמביינט ומסך מואר בכחול, עלו חברי להקת "פלסיבו" לבמה, לקחו את כלי הנגינה ופתחו בשיר"For What It's Worth" מן האלבום האחרון. הלהקה גברה על הביקורת הבינלאומית ועל פחד הטיסה של הסולן בריאן מולקו והגיעה - בניגוד ללהקת ה"קלאקסונז" והמופע של הגורילאז סאונד סיסטם שאיכזבו וביטלו ברגע האחרון - לגני התערוכה בתל אביב, כדי לתת ערב של רוק מהוקצע וסוחף, מגובה בחימום ישראלי ביתי של פורטיס ו-Jviews.

שלושת חברי פלסיבו נראו רעננים, שזופים ואנרגטיים מתמיד, עם סטפן אולסדל בחליפה לבנה מפוספסת ובריאן מולקו בחולצה שחורה ותספורת קארה קצרה, היו מחוזקים במתופף החדש, בארבעה נגנים נוספים ובמעט פלייבקים. יחד הם ישבו הדוק ונשמעו מצוין. מהר מאוד התברר שהרכב השירים במופע הוא זהה לחלוטין לכל המופעים שלהם ברחבי העולם בשנה החולפת וכלל בעיקר שירים משני האלבומים האחרונים.

בריאן מולקו. התגבר על פחד הטיסה (צילומים: דודו אזולאי)

הקהל המגוון הכיל הרבה צעירים שהתוודעו ללהקה רק בשנים האחרונות, אבל בעיקר מבוגרים יותר שהתחברו אליהם כבר באמצע שנות התשעים וחיכו בשקיקה לשירים הישנים יותר. אחרי "Battle for the Sun", שיר הנושא של האלבום האחרון, עצר מולקו כדי להגיד שלום בעברית ולהציג את הלהקה, כשהוא מכניס, כהרגלו, קריצה לעולם המגדר המעורפל ופנה לבנים, הבנות וכל אלה שעוד לא ממש החליטו.

לנוכח האירועים האחרונים, קיבלו כמה מהשירים, כצפוי, נופך מיוחד על הבמה בתל אביב. ב-"Sleeping With Ghosts" הדגיש מולקו את המילים: "למה טובה הדת כשאנחנו מתעבים אחד את השני?", ושלח אצבע משולשת לאוויר במילים " Fuck the government, Fuck their killing, Fuck their lies". הקהל הכיר את השיר וצעק איתו את המילים בקול רם במיוחד. השיר שבא אחר כך, "Speak In Tongues", הסתיים באופן בומבסטי במילים "אנחנו יכולים לבנות מחר חדש". מולקו לא נמנע מהקלישאה והקדיש את השורה הזו לכל ישראל. נאיבי? יכול להיות, אך מחמם את הלב בכל זאת.

פלסיבו. רעננים, שזופים, אנרגטיים 

"Special Needs", הלהיט הגדול ביותר של פלסיבו בישראל, קיבל ביצוע יפה וזכה כמובן לתגובה חמה מהקהל. את השיר "Julien" מן האלבום החדש הקדיש מולקו לכל מי שמשתמש בסמים לא חוקיים, כשהוא מדגיש שזה לא שיר בעד או נגד אלא סתם פאקינג שיר. בינינו, המילים רחוקות מלעודד שימוש בסמים, המכונים, בין השאר, "התאבדות בהילוך איטי". מולקו מבין משהו בנושא, אך הערב לפחות הוא נראה נקי בריא ומפוקס מתמיד. זה אחד השירים היפים באלבום האחרון, והיופי שלו נשמר למרבה השמחה גם בביצוע הבימתי, כשכל גופו והבעות פניו של מולקו שותפים לאמירה מאחורי השיר.

אחרי שלל השירים החדשים ,יפים ככל שהיו אבל פחות מוכרים לרוב הקהל, קיבל המקום אנרגיה מחודשת לקראת הסוף, כשהתחיל ריף הגיטרה של "Special K" הישן יותר. הקהל קפץ על רגליו והצטרף בשירה אל הלהקה. את החלק הרשמי של ההופעה חתם ביצוע ענק ל-"Bitter End", והלהקה ירדה מהבמה לקול חריקות פידבקים מהגיטרות.

צעירים שהכירו רק את האלבומים האחרונים לצד אוהדים משנות ה-90

בהדרן חזרה הלהקה בשיר חדש שהיא מבצעת בהופעות רבות בשנה החולפת: השיר "Trigger Happy" הוא ללא ספק אחד מרגעי השיא בהופעה ונראה שהוא כמעט נכתב לערב הזה. מולקו פתח במילים "העולם מנוהל על ידי ליצנים עם ידיים ששות לקרב, אבל העולם מלא באנשים שאנחנו לא מאמינים. בפזמון, בו הם שרים "הרימו ידיים באוויר והניפו אותן כאילו אתם שמים זין", כל הקהל נופף ושר יחד איתם לרגע מרגש בהחלט. באופן סימבולי ממשיכה מכאן פלסיבו את מסע ההופעות שלה לביירות, כך שנראה שהלהקה בהחלט מנסה לעמוד מאחורי מילות השירים.

את המופע קינחו חברי פלסיבו עם "Taste In Men" שהזכיר לנו היטב מאיפה הם באו לפני שהפכו להיות מבוגרים ומודעים חברתית כמו שהם היום. עם ריף גיטרות רוק מנסר וקריאה אפופת אלכוהול כנראה לבחור, לשוב ולבחון את טעמו בגברים ולשוב לזרועותיו של הכותב. בסוף השיר הגיטרות מונחות על הרצפה לחרוק פידבק בעוד חברי הלהקה מתחבקים בנחת, משתחווים לקהל ויורדים מהבמה.

לפני שמונה שנים עוד ראיתי את מולקו עולה לבמה מסומם למחצה ומעשן סיגריות בשרשרת. במקום להציג את עצמו על הבמה, הוא נשען על המיקרופון ואמר "אתם יכולים לקרוא לי פרינסס". היה במופע ההוא משהו חזק ואותנטי, התגלמות ה"סקס סמים ורוקנ'רול".

אנחנו אוהבים את האמנים שלנו סובלים ומיוסרים והורסים את עצמם, אבל היום חברי פלסיבו נמצאים במקום אחר, מבוגרים, מפוכחים ומיושבים יותר. זה ניכר גם בשירים שהם כותבים וגם בהופעה בתל אביב. האנרגיה המטורפת כבר לא שם אבל המוזיקה הטובה עדיין נמצאת ועושה אותם להקת הופעות ראויה ביותר. פלסיבו נתנה מופע מדויק, בוגר ואנרגטי, כיאה ללהקה במעמדה, למרות הרפרטואר החדש ולמרות שחסרו כמה להיטי עבר, "Pure Morning", למשל.