שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יהודייה, לכי תוכיחי שאת יהודייה
    התקופה שאמורה להיות היפה בחייה של שגית הפכה לסיוט. בתעודות של אמה וסבתה כתוב שהן יהודיות, לפני שנים חיתן רב חב"דניק את הוריה, ובכל זאת מבקשים ממנה להתגייר כדי להתחתן. התקנות החדשות קובעות כי זה יכול לקרות גם לכם

    שגית (שם בדוי) ובן זוגה מתחתנים בספטמבר. זה, לכל הפחות, מה שהם חשבו עד עכשיו. אלא שפרט קטן עומד ביניהם לבין החתונה המיוחלת: אישור יהדותה של שגית, שאמה ואביה נישאו כיהודים בישראל כבר לפני שנים. כל עוד לא תצליח שגית להוכיח את יהדותה בפני חוקר בית הדין הרבני – היא לא תוכל להתחתן במדינת ישראל. המקרה הזה הוא דוגמה להשלכות האפשריות מההנחיות החדשות שפרסמה לשכת הרב הראשי לישראל בשבוע שעבר על האפשרות לדרוש אחר יהדותו של כל אדם.

     

    בעקבות הפרסום על ההנחיות החדשות, התקשרה אליי שגית, וגוללה את סיפורה. היא עלתה לארץ בגיל 9 עם הוריה, וחיה בישראל כבר 19 שנה. אף על פי שברוסיה המשפחה לא שמרה מצוות, בעיר מוגילוב שבבלארוס ידעו כולם שהם משפחה יהודית.

     

    כשביקשה להינשא, נשלחה לעמוד בפני חוקר של בית הדין הרבני. החוקר, שהיה כנראה באופן מיוחד לא חביב, ביקש לראות תעודות. שגית ואמה הציגו בפניו את תעודות הלידה של אמה של שגית וכן של הסבתא, כאשר בשניהם

    כתוב שהן יהודיות. זה אמור להספיק. אמנם התעודות הן משוחזרות ולא מקוריות, כמו רוב התעודות של העולים מרוסיה, אך התעודה של האם היא משוחזרת משנת 1958, כשאמה הייתה בת 12 (מי חשב אז לזייף תעודה ולהוסיף את הנתון שהיא יהודיה?), ולגבי שיחזור התעודה של הסבתא הובאו עדויות בבית המשפט שבמוגילוב שהסבתא מוכרת כיהודיה ושהוריה נהרגו בגטו. אלא בית הדין הרבני בישראל אינו מוכן לקבל את פסיקת בית המשפט במוגילוב. בדיקה שנעשתה עם ארכיון המשרדים שבמוגילוב מעלה כי הם לא מחזיקים מסמכים מקוריים מלפני שנת 1962.

     

    חוקר בית הדין הרבני שלח את שגית לפרויקט "שורשים" של צהר. גם שם לא האירו להן פנים. לדבריה, החוקר אמר להן דברים בסגנון "אני מאוד מקווה שאתם אומרים את כל האמת" או "תחשבו טוב טוב על מה שאתם אומרים". בסופו של דבר אמר החוקר של צהר "הייתי יכול לעזור לך יותר אם היית מגיעה אלי קודם".

     

    שגית מתייפחת בפניי: "איך הייתי צריכה לדעת להגיע לצוהר לפני בית הדין הרבני? איך ייתכן שכל הכוח לקבוע את גורלי נמצא בידי אדם אחד? איך ייתכן שהמדינה לא מאפשרת לי להתחתן?"

     

    השאלות של שגית הן שאלות מצוינות. אין לי עליהן תשובות. עוד נדבך מעניין לסיפור הוא שהוריה של שגית נישאו כדת משה וישראל על ידי הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב של כפר חב"ד, לאחר עלייתם ארצה. ברוסיה לא היו נישואין יהודיים, והוריה שמחו על הרעיון להתחתן באופן דתי כאשר הם באו לישראל. אף אחד לא כפה זאת עליהם. הם עשו זאת מפני שהם יהודים. הרב של כפר חב"ד לא היה משיא אותם אילולא עשה בדיקה באמצעות דוברי רוסית ובירר שהם אכן יהודים. כשהדבר הזה הוצג בפני החוקר הוא אמר: "זאת לא הוכחה. לא היו להם שיטות בדיקה בימים ההם, והם לא יכלו לדעת אם הורייך יהודים או לא".

     

    שגית לא ישנה בלילות מלחץ ומכעס. התקופה שאמורה להיות היפה בחייה הופכת להיות סיוט. והגרוע מכל – בית הדין הרבני בעצם מפשיט אותה מן הזהות

    היהודית שלה וקובע כי היא לא יהודיה, ולא תוכל להינשא במדינת ישראל. החוקר הציע לה להתגייר. "להתגייר?! "מה פתאום להתגייר? אני יהודיה!" אומרת שגית. גם מן האספקט הדתי בלבד יש כאן שערורייה. מי יודע כמה אנשים יהודים "יהפכו" להיות גויים בגלל חוקר זה או אחר שסבור שתעודה מסוימת לא מספיקה להוכחת יהדותם.

     

    אני תוהה: האם החוקר יכול להוכיח את יהדותו שלו? האם הדיינים שכעת מערערים על יהדותם של עשרות אלפי אנשים – יכולים להוכיח שהם יהודים? האם זה בכלל דבר שניתן להוכחה? שיקום היהודי אשר יכול להוכיח את יהדותו. הרי חוץ מאשר אדם המחזיק תעודת גיור – אין אף יהודי בכל העולם שיכול להוכיח את יהדותו.

     

    רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "יהודייה, לכי תוכיחי שאת יהודייה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים