43 מדינות סיכמו בוועידה בינלאומית בפראג על קווים מנחים להשבת נכסים שהוחרמו או נגנבו על-ידי הנאצים
בתקופת השואה
לבעליהם או יורשיהם. הכללים שעליהם החליטו נציגי המדינות ושהוצגו היום (ד') אינם מחייבים, אלא מהווים הנחיות שיקלו על המדינות.
הכללים הלא מחייבים קוראים ליתר שקיפות וזריזות בטיפול בבקשות להשבת רכוש שנגזל בין 1933 ל-1945. לפי הקווים המנחים האלה, יש לאפשר לאנשים הטוענים לבעלות על רכוש גישה חופשית לארכיונים המקומיים, האזוריים והלאומיים הרלוונטיים. עוד נקראות המדינות להפחית את הקשיים שהן מערימות על מי שאינם נמנים עם אזרחיהן ותובעים רכוש שהוחרם, ולהקים קרנות מיוחדות במקרים שבהם אין יורשים שידרשו את הנכסים הגנובים.
לאה נס וראש ממשלת צ'כיה (צילום: באדיבות לשכת סגנית השר)
סגנית השר לענייני גמלאים, ד"ר לאה נס, שעמדה בראש משלחת ישראל לוועידה, אמרה כי "בזמן שבעולם מתנהל מסע דה-לגיטימציה לישראל, מדינות אירופה הוכיחו היום בהחלטתן כי הן אינן שוכחות את אשר ארע לעם היהודי". היא הוסיפה כי "מה ששייך לשישה מיליון יהודים שנספו בשואה לא נדרש עדיין, ואנחנו מחפשים להשיג צדק היסטורי לרכוש זה שנותר".
את 43 המדינות שהשתתפו בוועידה, שנערכה במעמד ראש ממשלת צ'כיה, יאן פישר, ייצגו שרים ונציגים בכירים. המשלחת הישראלית בראשות נס העלתה במהלכה שורה של הצעות החלטה שהתקבלו על-ידי באי הכינוס, בהן ההחלטה על פתיחת משא ומתן בין ישראל לבין כל אחת מהמדינות המשתתפות בנוגע להערכת שווי הרכוש היהודי שנגזל, הן הפרטי והן הציבורי.
סטיוארט אייזנשטט, יועץ מיוחד למזכירת המדינה האמריקנית בנושאים הקשורים לשואה, אמר כי "הכללים מספקים 'מפת דרכים' שתאפשר למדינות להשיב לאנשים את הרכוש או לפצות אותם".
בתוך כך הודיע שר החוץ של בריטניה, וויליאם הייג, כי מינה שליח מיוחד לענייני השואה. התפקיד הוטל על אנדרו ברנס,
בעבר שגריר בריטניה בישראל, והוא יהיה אחראי על שימור זכרון השואה בבריטניה, לימוד השואה בבתי הספר ופתרון סוגיות הקשורות להשבת נדל"ן, נכסים אחרים ואוספי אמנות ליורשי הנספים.
ברנס אמר כי הוא "נרגש" מהמינוי המכובד. לדבריו, "בריטניה כבר ממלאת תפקיד מרכזי ופעיל בקידום החינוך, הזיכרון והמחקר של השואה, כמו גם בהתמודדות והפתרון של בעיות בולטות ובהגברת המודעות הציבורית לרלוונטיות המתמשכת
של הלקחים והמורשת של אותו רגע נורא בהיסטוריה של אירופה".
לפי מחקר שנערך בשנת 2007, לפני השואה החזיקו היהודים באירופה בנכסים הנאמדים ב-10 עד 15 מיליארד דולר. רוב הרכוש הזה הוחרם, ומעולם לא הושב לבעליו או נמסר עבורו פיצוי. ממשלות רבות במערב אירופה שילמו פיצויים עבור חלק מהנכסים שהוחרמו, בעוד שמדינות מזרח אירופה בגוש הסובייטי לא שילמו כמעט דבר, לפי אותו מחקר.
למרות שרבים מבאי הוועידה מדברים על הכללים החדשים במונחים של היסטוריה, לא כולם מרוצים. ראש הקהילה היהודית של פראג לשעבר, תומש ילינק, הביע למשל פסימיות בנוגע לאפשרות שהכללים האלה יביאו שינוי בקרוב. "יהיה זה מהפכני אם ממשלות באמת יקיימו אותם", טען.
