בעוד עשרות אלפי מפגינים בטורקיה זועקים סיסמאות קרב אנטישמיות
בנוסח "היטלר אייך?", בהמשך להסתה הפראית של ארדואן,
שעלתה לאחרונה על זו של אחמדינג'אד ובשעה שכל הרדיקלים בעולם המוסלמי מתאחדים במסע שטנה נגד ישראל שעוד טרם היה כמותו, בולטת ברקע שתיקתה הרועמת של ארה"ב של אובמה.
אותו ממשל שזעק רק לפני מספר חודשים על "עלבון חמור לאמריקה" בשל הכרזה על בנייה נוספת ברמת שלמה, שכונה הנמצאת בשטח ההפקר אפילו לא במזרח ירושלים, עד כדי עימות ישיר, צבוע ייזום ומכוער עם ממשלת ישראל, מתברר שהקריאות להשמדת ישראל בעקבות מסע השיסוי הטורקי אינן "עלבון" לאמריקה. סך הכל זו "הצלחה" גדולה למדיניותו המתחנפת של אובמה לאיסלאם הרדיקלי, שכן בעיניו, כל עוד המפגינים שורפים דגלים ישראליים ולא אמריקניים, "הוכחה" "הצלחה" זו מעל כל ספק סביר.
מאז הגיח משולי השוליים הרדיקליים של השמאל האמריקני והצליח בכוח כשרונותיו הרטוריים לזכות בנשיאות, פועל אובמה בשיטתיות למוסס את מעמדה של ארה"ב כמעצמת על יחידה. זאת באמצעות סירוס השימוש בכוח, שימוש במוסדות בינלאומיים, משפטיזציה ופטפוט אין סופי על זכויות אדם ועוד כהנה וכהנה, מדיניות ליברלית הזויה הרואה בארה"ב את הסיבה והגורם לבעיות העולם ולא את המפעל האנושי המוצלח ביותר בתולדות האדם כפי שאמר ההיסטוריון פול ג'נסון.
משקיף מהצד יכול היה להתבונן בתדהמה מסוקרנת בטירוף שאחז בהנהגה האמריקנית, אולם בישראל איננו רשאים להשקיף מהצד. לכל מהלך של אובמה השפעה מכריעה ומערערת על עצם קיומנו. החל מהגדרת הטרור "כאסון מעשה ידי אדם", כמו גם: "אין איסלאם רדיקלי - ואין לו כל קשר לנסיונות הפיגועים בארה"ב", כדברי התובע הכללי אריק הולדר. או כפי שאמר יועץ הנשיא לענייני טרור: "הג'יהאד הוא דרך לגיטימית של האיסלאם והטרוריסטים הינם קורבנות של דיכוי פוליטי וסוציאלי".
לכך מצטרפות התכחשות ועצימת העיניים של הממשל כלפי פעולות הטרור עצמן. כך, לגבי הרופא שרצח תוך קריאות "אללה הוא אכבר" 13 חיילים ופצע עשרות אחרים, טענו שאינו טרוריסט למרות שהיה בקשר עם אל-קאעידה, ושהוא "קריזיונר". אם כך, בתי הסוהר בישראל מלאים ב"קריזיונרים", רחמנא ליצלן, לא במחבלים.
כך גם הרצון להעמיד לדין את חוקרי הסי.איי.איי על שהשתמשו באמצעי חקירה קשים נגד מתכנני הפיגוע בבנייני התאומים – פצצות מתקתקות שחשפו מזימות דומות נוספות. באיזה מצב הוא מעמיד אם כן את חוקרי השב"כ שלנו ומי יגיע קודם לבית הדין הבינלאומי בהאג?
בנאום הפתטי והעלוב שנשא אובמה בקהיר,
שם הביך את ממשלת מצרים ודרש כי ה"אחים המוסלמים" – אבותיהם הרוחניים של אל-קאעידה, יוזמנו גם כן לשמוע את פיו מפיק המרגליות - אימץ למעשה הנשיא את התזה של אחמדינג'אד – "היהודים סבלו בשואה והפלסטינים סובלים מאז. ישראל הוקמה בגלל השואה".
רק המסקנה המתבקשת מהצגת דברים מעוותת זו, עליה מדבר אחמדיניג'אד, המקובלת על ראשי האיחוד האירופי בחדרים סגורים, לפיה הקמת המדינה היתה טעות היסטורית ולא מאוחר מדי להחזיר הגלגל לאחור, נותרה בערפל.
לאלו התווספה מדיניות רופסת כלפי התגרענותה של איראן עד כדי כך שאפילו בשאר אסד העז לומר שאמריקה כבר איננה קיימת במזרח התיכון ואת מקומה ירשו טורקיה, איראן וסוריה. את ההצבעות החוזרות ונשנות באו"ם נגד ישראל, ובכללן הקריאה לפירוקה הגרעיני, איפשר אם כן הממשל האמריקני.
אין לקנא במר נתניהו על האתגר נוכח הנשיא העויין ביותר בתולדות ארה"ב, הגורם לאנטישמי ג'ימי קרטר להראות חסיד אומות העולם. אולם יש לקרוא לילד בשמו ולומר את האמת לציבור, אפילו זו אמת מטרידה, כואבת ומרה.
יש להבהיר לתומכינו הרבים בארה"ב כי נשיא זה, בראייתו את ארה"ב ואת ישראל בת בריתה כסיבה לכל בעיות העולם, מסכן כאן את עצם קיומנו, ואין להתפלא על התזזית והאקסטזה האנטישמית שאחזה בעולם המוסלמי, עד כדי כך שאפילו מדינות ערב המתונות בראשות מצרים מרגישות מאויימות על ידי מדיניותה של ארה"ב וסגן הנשיא ביידן הזדעק לביקור הרגעה.
אליוט אברהמס, מראשי ממשלו של הנשיא בוש, הביע סברה שאולי פיגוע איסלאמיסטי נוסף על אדמת ארה"ב ישנה במשהו את מדיניותו של אובמה. השינוי היחיד במקרה שכזה יהיה האשמתה של ישראל במישרין כגורם ל"זעם המוסלמי המוצדק" נגד ארה"ב, ורק יקצין את מדיניותו העויינת של הנשיא המכהן.
לישראל עשרות מיליוני תומכים בארה"ב, אמר אברהמס, מרביתם לא יהודים. מן הראוי להבהיר להם לאלתר עד כמה הגלים שעורר ממשל אובמה מאיימים מכל עבר, ואלו סכנות חמורות אורבות לעצם קיומנו על ידי מדיניותו.
