בהיר ומסעיר: השביט מקנוט מגיע לביקור בשמים
שביט מקנוט מתקרב השבוע אל השמש ויגיע לקרבה מרבית לכדור הארץ כבר בימים הקרובים. בהירותו הייחודית והעובדה שאפשר לראותו בקלות הופכת אותו לאטרקציה שמיימית
בימים אלה נראה בשמים אורח בדמותו של שביט חדש. שביטים אינם נדירים כל כך ורבים מהם מתגלים מדי שנה, בעיקר הודות למאמץ הבינלאומי לנטר גופים העלולים לפגוע בכדור הארץ.
ואולם, מפעם לפעם, מתמזל מזלנו ואנו חוזים בשביט בהיר ויוצא דופן שאפשר לראותו בקלות במשקפות שדה רגילות ואם אלת המזל באמת נוטה לצדנו באופן חד משמעי – מגיעים גם שביטים הנראים בקלות בעין.
אירוע כזה התרחש לא מזמן כאשר בשנת 2007 התכבדנו בשביט בהיר במיוחד, שהיה אחד השביטים הבהירים ביותר שנראו במאה השנים האחרונות. שביט זה נקרא על שם מגלהו – שביט מקנוט C/2006P1 McNaught) והוא נראה היטב גם בעין ובאור יום מלא.
אמנם, שביט מקנוט שחלף בשנת 2007 היה תופעה מיוחדת במינה, שלצערנו נצפתה היטב רק מחציו הדרומי של כדור הארץ, אך אנו מלאי תקווה שאולי שביט מקנוט החדש יהיה מרשים אף הוא.
זנבו העצום של שביט מקנוט C/2006P1 כפי שנראה בחודש ינואר 2007.
האם נזכה להופעה דומה של שביט מקנוט 2009R1? (צילום: מצפה סטראוסקופי, נאס"א)
שביטים קרויים בדרך כלל עם שם מגליהם. לזכותו של R. H. McNaught ממצפה Siding Spring Observatory שבאוסטרליה עומדים כבר גילויים של כמה שביטים, בהם השביט הבהיר של שנת 2007 וכן שביט מקנוט C/2009K5 שנראה אף הוא בימים אלה בשמים, אך חיוור בהרבה מחברו, מקנוט C/2009R1.
מקנוט גילה את השביט המדובר בתחילת ספטמבר 2009. כיוון ששביטים מעין אלה הם גופים שלא היו ידועים קודם לכן, יש צורך בכמה תצפיות רצופות כדי לחשב את מסלולם במדויק. כשחושב מסלולו של שביט מקנוט התברר שמדובר בשביט עם מסלול פרבולי.
גופים כאלה מגיחים אל תוך מערכת השמש, מתקרבים אליה ולאחר הופעה קצרה הם יוצאים ממערכת השמש לבלי שוב. לעומתם, יש שביטים מחזוריים שמקיפים את השמש במסלולים אליפטיים, בדרך כלל מוארכים מאוד, בזמני הקפה שנמשכים מכמה שנים עד מאות אלפי שנים ויותר.
שביטים לא מחזוריים מקבלים את הקידומת C לפני שנת הגילוי שלהם. שביטים מחזוריים (בדרך כלל שזמן מחזורם הוא עד 200 שנים) מצוינים בקידומת P לפני שנת גילויים. הראשון שבהם היה שביט האלי שהיה הראשון שנתגלה אופיו המחזורי.
קרח מלוכלך
שביטים הם גופים קטנים (קוטרם הוא בדרך כלל בסדר גודל של קילומטרים) שמורכבים בעיקר מקרח מים ואבק. בשנות ה-50 של המאה ה-20 אף ניתן השם "קרח מלוכלך" להרכב שלהם.
חשיבותם של השביטים גדולה מאוד: השביטים הם הגופים הקדומים ביותר במערכת השמש. בניגוד לכוכבי הלכת שעברו שינויים רבים מעת היווצרותם ועד היום, שביטים מגיעים לראשונה אל תוך מערכת השמש במצב כמעט זהה לזה שבו היו בעת היווצרותם ולכן למחקר על הרכבם חשיבות גבוהה ביותר כיוון שהם משמרים את הרכב מערכת השמש עם היווצרותה.
גם העובדה שבשביטים נתגלו חומרים אורגניים מעלה את חשיבותם באשר למחקר על ראשית החיים בכדור הארץ בפרט והאפשרות לקיום חיים מחוצה לו בכלל.
יש שני מקורות לשביטים: האחד הוא עננת אורט – מעין מעטפת כדורית המקיפה את מערכת השמש ומשתרעת עד למרחק של כשנת אור אחת מהשמש, מרחק הגדול פי כמה עשרות אלפים ממרחקו של כדור הארץ מהשמש.
מעריכים שבענן אורט יש כ-100 מיליארד שביטים. סוג שני של שביטים, שמאופיין בשביטים גדולים יותר שקוטרם עשוי להגיע ליותר ממאה קילומטר, מקורו בחגורת קויפר, שצורתה מעין אבוב והיא משתרעת ממסלולו של נפטון והלאה.
כיום רואים בכוכב הלכת לשעבר פלוטו את אחד העצמים הגדולים בחגורת קויפר ואנו יודעים על עוד כמה גופים שגודלם דומה לזה של פלוטו (קוטרו של פלוטו כ-2000 ק"מ) המצויים בחגורת קויפר. מדי פעם, בעיקר לאחר הפרעה כבידתית כלשהי, נזרקים שביטים ממעטפת אורט או מחגורת קויפר אל תוככי מערכת השמש.
כיצד נראים השביטים?
כאשר שביטים, המבלים את מרבית זמנם בנעימים במרחבים הקפואים של חגורת קויפר או עננת אורט מגיעים אל תוך מערכת השמש - קרינת השמש מתחילה לחמם אותם. כאשר הקרח על פני השביט מתחמם הוא מתנדף, הגזים והאבק הכלואים בו משתחררים ונזרקים, יחד עם אדי המים, אל מחוץ לשביט.בתחילה נוצרת הילה של גזים ואבק המקיפה את גרעין השביט, שקוטרה עשוי להגיע לעשרות אלפי ק"מ ויותר ובמקרים קיצוניים גם למיליון ק"מ ויותר. בגלל ההילה, הנראית ככתם ערפילי, אי אפשר לראות את גרעין השביט המוסתר על ידה.
כאשר החומר המצוי בהילה עובר אינטרקציה עם קרינת השמש הוא נדחף מהשביט והלאה וכך נוצר הזנב המרהיב של השביט שמקנה לו את פרסומו. כיוון שהזנב נדחף על ידי קרינת השמש הוא תמיד יהיה במצב שגרעין השביט יהיה בינו לבין השמש.
זנבות של שביטים
ישנם שני סוגי זנבות: זנב אבק - שכשמו כן הוא, מכיל את האבק שנזרק מהשביט. זנב האבק נהדף מהשביט והלאה על ידי החלקיקים המגיעים מהשמש (רוח השמש) וממשיך להקיף את השמש במסלול דומה לזה של השביט.
חלק מהאבק מתפזר לאורך מסלול השביט ואם כדור הארץ חוצה את מסלול השביט, עשוי להראות מטר מטאורים. הסוג השני של זנבות השביט הוא זנב היונים. זנב זה מכיל אטומים שיוננו על ידי קרינת השמש ואף הם נהדפו על ידי רוח השמש מהשביט והלאה.
אולם בניגוד לזנב האבק שצורתו מעוקלת קמעה, זנב היונים לכוד על ידי קווי השדה המגנטי של השמש ולכן תמיד ימתח בקו ישר מהשמש, דרך גרעין השביט וזנב היונים.
כאמור, בהירותם של שביטים משתנה הן משביט לשביט והן לאורך חייו של השביט ולאורך מסלולו סביב השמש. בהירותו של השביט עולה כאשר הוא מתקרב אל השמש. רוב הזמן קשה מאוד לצפות בשביטים והם נראים רק בצילומים הנעשים טלסקופים גדולים מאוד.
יש שביטים שגם כאשר הם מתקרבים לשמש קשה להבחין בהם ללא משקפת שדה ולעתים רק בטלסקופ. כזה הוא שביט מקנוט C2009/K5 שגם בעת מעברו בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו, היה צורך במשקפת שדה גדולה כדי לצפות בו.
אולם, יש שביטים יוצאי דופן שאפשר לראותם גם בעין. בדרך כלל שביטים אלה גם מלווים בזנבות מרשימים ולא פלא שהקדמונים חששו מאוד מהיצורים המוזרים שהופיעו כך, ללא התראה מוקדמת, בשמים.
היכן נראה את שביט מקנוט C/2009R1 ?
שביט מקנוט מתקרב כעת אל השמש. הוא יגיע לקרבה מרבית לכדור הארץ ב-16 ביוני (יום ד') ואז מרחקו מהשמש יהיה כמעט זהה למרחקו של כדור הארץ ממנה.בהירותו של השביט מושפעת משלושה גורמים – השנים הראשונים הם מרחקו מהשמש ומרחקו מכדור הארץ: ככל שקרבתו לשמש גדולה יותר, נידוף הקרח משמעותי יותר ולכן השביט גדל וקל יותר לראותו.
כמובן שמרחקו מכדור הארץ תורם אף הוא לאופן שבו אנו רואים את השביט. אולם, אלו הן הסיבות התלויות במרחק, שהוא גורם ידוע. הסיבה השלישית תלויה באופיו של השביט: בגודלו, בהרכבו, במידת אטימות פני השטח שלו ועוד גורמים שמשתנים משביט לשביט.
מסיבה זו שביטים אינם צפויים והם עשויים להפתיע או לאכזב. מבחינה זו שביט מקנוט מפתיע לטובה והוא מתבהר כעת מעבר למה שחזו עבורו המודלים ואנו מקווים כי לקראת סוף חודש יולי אפשר יהיה לראותו בעין או לכל הפחות במשקפת קטנה.
בתחילת השבוע שביט מקנוט היה מצוי בקבוצת פרסאוס. הוא עתיד לנוע לכיוון קבוצת עגלון, עת יחלוף סמוך מאוד לכוכב הבהיר קפלה שבקבוצת עגלון (יחלוף כמעלה צפונית לו בדיוק ביום הארוך ביותר ה-21 ביוני).
השבוע הוא זורח לאחר חצות ועולה מעל האופק הצפון מזרחי לקראת הזריחה ושוקע מעט לפני שקיעת החמה. השביט מתקרב לשמש ולקראת סוף חודש יוני יתחיל להראות מיד לאחר השקיעה, סמוך לאופק הצפון-מערבי.
אורכו הצפוי של הזנב אינו ידוע ועשוי להשתנות והוא תלוי הן בקצב ואופן נידוף הקרח מהשביט, הרכב החומר הנזרק מהשביט, פעילות השמש והזווית הגיאומטרית שבה נראה הזנב מכדור הארץ.
אנו נעדכן לגבי התפתחויות בהופעתו של השביט ככל שיהיו כאלה (לזיהוי קבוצת פרסאוס ועגלון אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה. כמו כן אפשר להיעזר במפה של מיקום השביט בשבועיים הקרובים).
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.
