סין תופסת בהדרגה מעמד בכיר יותר ויותר בכלכלה העולמית ויעד מבוקש יותר ויותר לאנשי סחר חוץ מישראל ומהעולם. סין עוברת את ההתפתחות הזאת בדרכה הייחודית: בניגוד למדינות המערב שפועלות על פי תנאי השוק והדמוקרטיה, ובניגוד למדינות טוטליטריות הפועלות על פי הוראותיו של השליט, סין מתנהלת במה שהיא מכנה "סוציאליזם עם מאפיינים סיניים", כלומר שוק פתוח של יזמים ומשק פרטי, המקבל את הנחיות ההתפתחות שלו מלמעלה, מהמפלגה.
לפיכך על מנת להבין את כלכלתה של סין, ולפעול בהתאם לכך בעולם העסקים שלה יש צורך להכיר את תוכניות השלטון לא פחות מאשר את תנאי השוק. בואו נבחן את המטרות שמציבה המפלגה הקומוניסטית הסינית בפני המשק הסיני, ונראה מה יכול איש העסקים הישראלי ללמוד ולהפיק מכך.
מזרח סין, על הערים המודרניות שלו, מתפתח במהירות מסחררת. סין עומדת עתה מול פער גדל והולך בין רמת החיים במזרח העירוני לבין הכפר שבלב הארץ. לדבר זה נודעת חשיבות מכרעת ליציבות המשטר: מגזר כפרי מתוסכל הוא מגזר כפרי שעלול לעורר מהומות. יש כבר מספיק בעיות במערב המדינה המוסלמי ובדרום הטיבטי, וכדי למנוע את הידרדרות המצב במגזר החקלאי הגדיר הממשל המרכזי את התפתחותו של האזור הכפרי ואת העלאת רמת החיים בו, כמשימה לאומית.
בסין כמו בסין יש לכך ישומים מיידיים, ממשלת מחוז שנדונג יוזמת כנס לעידוד מיזמים טכנולוגיים חקלאיים ביולי השנה, בנק החקלאות הסיני עומד להיסחר בבורסה, מיזמים נפתחים, תקציבים מושקעים ובשטח ניצבת הזדמנות כלכלית עתירת תקציבים.
הנושא הבא הוא הידע הטכנולוגי. ההתפתחות הכלכלית הסינית הושגה בעיקר בזכות יכולת הייצור ההמונית שלה, הסינים מייצרים היום יותר מהר ויותר בזול כל דבר פשוט שלא דורש טכנולוגיה גבוהה. הממשל הסיני מעוניין לעבור לשלב הבא: הישענות על ייצור מוצרים מתוחכמים. יש כאן צורך ביוקרה הדרושה למעצמה שבדרך, אך יש גם היגיון כלכלי פשוט: למה לייצר 2 מיליון מגבות ולשלוח אותן למערב, אם ניתן להרויח את אותה הכנסה על ידי ייצור של מערכת אחת של תקשורת נתונים מתקדמת?
סין שוקדת בימים אלה על פיתוח חברת תרופות שתנסה לנגוס בחברות דוגמת "טבע", היא מקימה עשרות אזורי היי-טק למען החברות שבדרך, והיא יוצאת בקמפיין תקשורתי של עידוד החדשנות הטכנולוגית. גם כאן יש אינטרס לאומי, יש תוכניות ותקציבים ויש בשטח הזדמנות כלכלית למי שרוכב על הגל.
בפני סין עומדות מטרות נוספות שהציב הממשל המרכזי, דוגמת יצירת סיפוק צרכים עצמי בלי הישענות על מקורות חוץ, בניית מעמד של מעצמה מובילה והשתלטות על מקורות חומרי גלם ברחבי העולם, אך שני התחומים הראשונים שהוזכרו הם היותר מעניינים מבחינת איש העסקים הישראלי. לישראל יש מה להציע ומה להרוויח בהם.
בחודשים הקרובים נראה יותר ויותר מיזמים של יבוא טכנולוגיות מים, שמירת הסביבה וחקלאות לסין, נראה יותר ויותר מקרים דוגמת עסקת "טוגה נטוורקס", שבהם חברות סיניות רוכשות חברות סטרטאפ ישראליות. למי שרוצה לתפוס את הגל הסיני מוקדם, מומלץ להניח בצד את מה שהיה במרכז תשומת הלב של הסחר עם סין עד כה, להביט בתחומי הטכנולוגיה העילית, במיוחד בתחומי החקלאות, וליצור מכך את פריצת הדרך הבאה.
טל רשף
הוא יועץ ומרצה לעסקים ותרבות עסקים בסין, וחבר במיזם המרצים מר צים וחבורתו
.
