הזמני הופך לקבוע: הדו"ח והמציאות באתר ניצן

"החיים שאני חי - זה לא החיים שתכננתי. זה סוג של שבי". במשפט קצר וכואב זה, הצליח אהרון פרג'ון - בעבר חקלאי בגוש קטיף וכיום מורה לנהיגה המתגורר בקראווילה בניצן, לתמצת את מצבם של כ-600 משפחות המתגוררות בניצן - כמעט שליש מסך המפונים. ביום פרסום מסקנותיה של ועדת מצא לבחינת טיפול המדינה במפוני ההתנתקות, מקווים תושבי ניצן שיהיה זה פתח לעתיד טוב יותר - אך מתקשים כבר להאמין.

אתר הקראווילות בניצן היה ונותר עדות לכשלון של ממשלות ישראל ביישובם מחדש של מפוני גוש קטיף. ועדת מצא קבעה כי "עלול להיווצר מצב בלתי רצוי של הנצחת האתר הזמני בניצן", והמליצה להיערך לפירוק האתר הזמני כבר בסוף השנה. אבל עבור מאות דיירי האתר הזמני, אין במילים הללו נחמה.

דו"ח מצא - סיקור מקיף ב-ynet:

• עיקרי הדו"ח: המדינה כשלה, רוב המפונים בקרוואנים
• חבר הוועדה: הפינוי - הפגיעה הקשה בתולדותינו
• המפונים: די לסיוט הקרוואנים
• "כישלון רב-ממדי": 14% מהמפונים ללא עבודה
• לקריאת הדו"ח המלא
  

רק כרבע מהם - כ-150 משפחות - זכו בהגרלה לקבל בית באתר הקבע שאמור להיבנות במקום, אך גם הבנייה הזו ממשיכה להתעכב בגלל ביורוקרטיה ומאבקים משפטיים. רבים מהמפונים גם מעידים שאין ביכולתם עדיין להתחייב לבניית בית חדש, שכן מצבם התעסוקתי עדיין מעורפל מאז הפינוי. "לא כסף ונדל"ן מעניינים אותנו", הם מבהירים. "אנחנו רוצים רק דבר אחד: תחזירו אותנו למצב שבו היינו לפני חמש שנים".

"כשל חקיקתי"

הוועדה, בראשותו של השופט העליון בדימוס אליהו מצא, קבעה כי טיפולה של המדינה באתרים הזמניים - שניצן הוא הגדול והבולט מביניהם - היה נגוע במספר כשלים בעלי משקל: "האתרים הזמניים נבנו ללא הסמכה חוקית ספציפית, אף שעלות הקמתם הגיעה למאות מיליוני שקלים... הוועדה סבורה כי מלכתחילה נוצר כשל חקיקתי, כשחוק יישום ההתנתקות לא התייחס לסוגיית המדור הזמני והארעי".

בשל הכשל המתמשך, להקמת האתרים הזמניים נותרו רק כחמישה חודשים,

"זמן שלכל הדעות אינו יכול להספיק להקמת פרויקט בסדר גודל כזה. לפרק הזמן הדוחק הייתה השפעה הן על עלות הקמתם של האתרים, הן על איכות המבנים, והן על תנאי החוזים שנכרתו בחופזה עם היישובים הקולטים".

ואכן, מפונים רבים התלוננו על איכות הבנייה של הקראווילות. כך למשל, על-פי הדו"ח, ב-2006 התקבלו במוקד עמיגור, האחראי על תחזוקת המבנים, 3,470 תלונות רק מאתר ניצן, וב-2007 נוספו להן עוד 2,740 תלונות. "נטען כי חלקים רבים מתפרקים, מופיעים סדקים בקירות, יש תקלות חוזרות ונשנות במקלחונים, חלונות אינם נסגרים, יש תקלות במיזוג האוויר ועוד".

הנחות עבודה לא ריאליות, אפליה לא מוצדקת

הוועדה קבעה כי אף שהתחזית לפינוי האתרים בתוך שנתיים הייתה מעיקרה בלתי ריאלית, זו הייתה הנחת העבודה שעל יסודה הקימה אותם המדינה. הנחה מוטעית זו היא שעוררה צורך להאריך מפעם לפעם את תקופת המענק לשכר דירה, למי שלא גרו באתרים הזמניים, לשינוי תקנות הפטור, לחידוש חוזים עם יישובים קולטים, ובמקרים מסוימים - אף להעתקת המפונים למגורים זמניים אחרים. הנחות שגויות אלו גם גרמו לאי נחת רבה אצל המפונים והוסיפו צער על סבלם.

נקודה נוספת שהוועדה הניחה את אצבעה עליה היא האפליה בתחום הזכאות למגורים זמניים. ההפרדה בין מפונים הזכאים לפיצוי בגין בית מגורים ובין מפונים שאינם זכאים לכך, באופן שרק הזכאים קיבלו זכות לדיור זמני, "פגעה ללא הצדקה בשיקומם של המפונים שאינם זכאים לפיצוי בגין בית מגורים, שהשתייכו אף הם לקהילה - ובכך פגעה בתכלית ההעתקה הקהילתית... על המדינה מוטלת החובה לדאוג הן לאלה והן לאלה, עד למעברם לבתי הקבע במסגרת הקהילתית".

כאן יקום יישוב קבע. יום אחד (צילום: רועי עידן)

ועוד מהדו"ח, טענות שנשמעו לא פעם גם מפי התושבים: "בניית הקרווילה מחומרים בלתי מבודדים מחייבת הפעלת מיזוג אויר במשך כל השנה. אין ציוד לכיבוי אש בקרווילות, כפי שאמור להיות בהתאם לתקן. במכתב למנכ"ל משרד השיכון התלונן מנהל האתר, כי מספר עמודי חשמל קרסו באתר ניצן במהלך תקופה קצרה".

נושא נוסף שהוועדה ביקרה בחריפות הוא אכיפת החוק באתרים הזמניים. המדינה, נקבע, התרשלה בטיפולה בפולשים לאתרים הזמניים, כמו גם בטיפולה בבנייה הלא חוקית באתרים הללו. "מטבע הדברים", נכתב בדו"ח, "צפיפות המגורים באתרים הזמניים ואיכות בנייתם גורמת לכך שנזקיה של הבנייה הבלתי חוקית גדולים במיוחד. הוועדה ראתה את חליפת המכתבים וסיכומי הדיונים שעסקו בסוגיית הטיפול בבנייה הבלתי חוקית, וקשה שלא להתרשם מאוזלת ידן של הממשלה, של רשויות האכיפה ושל הרשויות המקומיות בהתייחסותן לנושא.

תופעה נוספת שהלכה והתרחבה - בעיקר בניצן - הייתה הצבת מבנים לא חוקיים, שחלקם נועדו לעיסוק במסחר וחלקם למגורים או למבני ציבור. הדו"ח מזכיר כי במקרים רבים, הצטרפו למגוריםבאתר הזמני בניהם של המפונים, שבגרו, הקימו משפחות ונזקקו למגורים בנפרד מהוריהם, כמו גם קרובי משפחה אחרים של המפונים, ולעתים אף משפחות שלא הייתה להן כל זיקה לפינוי. לשם כך, הציבו מבנים זמניים ללא היתר. "אלו יצרו במקרים רבים ליקויי בטיחות חמורים, בין היתר בעקבות חיבורי חשמל פיראטיים". יאיר פרג'ון, ראש המועצה האזורית חוף אשקלון שבתחומה נמצא אתר ניצן, העיד בוועדה על כ- 150 מבנים לא חוקיים המוצבים באתר (לבד מחריגות ותוספות בנייה לא חוקיות שבנו דיירי האתר עצמם במשך השנים).

"משפחות חסרות תעצומות נפש והנהגה אפקטיבית"

קושי מיוחד אובחן בקרב קבוצות המורכבות מחלקי קהילות, המונות עשרות משפחות, מרביתן בניצן. בניית מגורי הקבע בקרב קבוצות אלו מתעכבת כתוצאה משילוב של מאפיינים, שבצדם קשיים כלכליים. בדוח הביניים עמדה הוועדה על הקושי של קבוצות אלו לקבל החלטה באשר לעתידן, בשל בעיות הנהגה ובעיות נוספות, הגורמות לדחיית פתרונות שהוצעו להן למציאת מגורי קבע.

כבר במסקנות הביניים, הטילה הוועדה על הממשלה לרכז עבודת מטה דחופה במטרה לגבש דרכי פעולה אפשריות שיובילו לזירוז בניית בתי הקבע לכל קבוצות המפונים המתקשות בכך, באמצעות התערבות אקטיבית להסרת הגורמים המעכבים, ויצירת "מנגנוני זירוז". 

ואולם, על-פי העדויות ששמעה הוועדה, "עשרות משפחות השוהות בניצן חסרות תעצומות נפש והנהגה אפקטיבית, חסרות מוטיבציה, כלים ומנגנונים להגיע לבתי קבע משלהן. יישום הפתרונות שהציע מנכ"ל משרד ראש-הממשלה מחייב תושייה ונחישות; דא עקא, לחלק מיושבי האתר הזמני בניצן אלו חסרות".

הוועדה המתקשתה לקבוע בכמה משפחות בדיוק מדובר, "אך ברור הוא, שקיימת קבוצה לא קטנה... כך עלול להיווצר מצב בלתי רצוי של הנצחת האתר הזמני בניצן". זאת ועוד: "קיים חשש כבד שהאתרים יהפכו ברבות הימים למשכנות עוני ואולי אף מוקד לפעילות לא-נורמטיבית"

הוועדה דורשת לפתוח ב"מהלך מתואם בין מנהלת 'תנופה' לבין הקהילות היושבות באתרים הזמניים, שיאפשר מיפוי הצרכים של אותן משפחות והכנת פתרונות שיאפשרו מימוש של מסלולי הפעולה שהוצגו לעיל גם לגביהן. לגבי האתר הזמני בניצן, קבעה הוועדה כי יש לפרקו עד ה-31 בדצמבר 2011. עם זאת, במספר מקומות צפויים כנראה האתרים הזמניים להיוותר על כנם לצרכים שונים. הוועדה קבעה כי מוקדם מדי לנקוב בתאריך יעד לפירוק כלל האתרים הזמניים - "ואולם, על הממשלה מוטלת החובה לחתור לפירוקם". 

Read this article in English