שתף קטע נבחר

יד ימינך: חותרים למגע משופר

חברה טייוואנית מפתחת מסך מגע בטכנולוגייה חדשנית שמתבססת על שכבת זכוכית עשירה בחיישנים, ותאפשר שילוב בין תכונות טכנולוגיות המגע הקיימות היום - לחוויית שימוש משופרת

מסכי המגע אמנם משתלטים על המכשירים הניידים שלנו, אבל לא תמיד מספקים את חוויית השימוש האינטואיטיבית כמצופה. יצרנית המחשבים והאלקטרוניקה הטאיוואנית ‭,Quanta‬ המייצרת רכיבים לכ‭33%-‬ מהמחשבים הניידים בעולם, עובדת על פיתרון. החברה הכריזה בתערוכת קומפיוטקס האחרונה על טכנולוגיה חדשה למסכי מגע, שפיתחה בשיתוף עם חברת ‭ M3‬האמריקאית.

 

דיוק או נוחות?

כיום מוכרים בעולם שני סוגי מסכי מגע עיקריים: רסיסטיבי וקפסיטיבי. מסך רסיסטיבי מבוסס על מספר שכבות מוליכות, אשר נגיעה במסך יוצרת העברת זרם ביניהן. מתוך כך, יש צורך להפעיל כוח בלחיצה על גבי המסך, באמצעות עט חרט או אצבע. מסך שכזה נחשב למדויק יותר ברמת הפיקסל הבודד.

 

לעומת זאת, מסך קפסיטיבי פועל באמצעות קליטת ההולכה של גופכם, בעת מגע של האצבע במסך. אם תעטו על היד כפפה עבה ומבודדת, לא משנה כמה תלחצו על המסך - הוא פשוט לא יעבוד. מסך שכזה הוא פחות מדויק (בהיותו מותאם לגודל האצבע‭,(‬ אך נחשב נוח יותר לשימוש.

 

זכוכית עשירה בחיישנים

עכשיו מציגה Quanta מסך חדש, המבוסס על טכנולוגיית פענוח אות מפוזר (DST). בשיטה זו (שראשיתה בפיתוח של M3, בשנת 2002) נמצאת על המסך שכבת זכוכית מיוחדת, העשירה בחיישנים. כאשר אצבע, עט או כל עצם אחר נוגע במשטח, מזוהה התנועה לפי חיכוך פיזי, ולא לפי הולכה. 

 

כך נוצר מסך מדוייק מאוד, אשר מאפשר תצוגה ברורה יותר (ופחות מגורענת, כפי שיש במספר מחשבי טאבלט, לדוגמה). מצד שני - אם לא תנוע האצבע, עשוי להתקשות המסך לזהות את המגע. עדיין לא ידוע כיצד פתרה קוואנטה את העניין.

 

החברה מסרבת לפרט יותר, וגם אינה מוסרת מהו יחס המחיר בין הטכנולוגיה הזו לבין הקיימות, אך טוענת שהיא רגישה יותר למגע, אינה מוסיפה לעובי המכשירים (משתמשת במסך עצמו, ולא בשכבות מתחתיו או סביבו) ורומזת רק שהמחיר "לא יהיה רחוק מזה של טכנולוגיות מסכי המגע הקודמות של החברה, ואין סיבה שהצרכנים יתקשו להתמודד איתו".

 

בינתיים שומרת Quanta על עמימות ולא ידוע מי תהיה היצרנית שתשיק מסך כזה לראשונה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מסך רסיסטיבי בלפטופ טאבלט
צילום: ניצן סדן
מומלצים