אני ישן משמע אני לומד

"אתה מוכן להפסיק לפהק מול הפרצוף שלי? אני לא כזה משעמם!" זעף המתרגל.

הורדתי את היד מהפה. "זאת לא אשמתי", ניסיתי להסביר, "אני לומד יותר טוב מתוך שינה".

"לומד מתוך שינה? נראה לך?!"

למען האמת כן. למידה מתוך שינה אינה תהליך דמיוני, אם כי בינתיים אפשר לדבר בעיקר על למידה בקרב תינוקות. ובניסוחה של דנה בירד מהפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פלורידה, “מצאנו צורה בסיסית של למידה בשעת שינה בקרב תינוקות, שיתכן שאינה מתקיימת בקרב מבוגרים".

"הממצאים מסייעים לנו להבין כיצד תינוקות מסוגלים ללמוד במהירות על העולם שסביבם למרות שעות שינה רבות - בין 16 ל-18 שעות ביום", אמרה בירד. "כעת אנחנו מבינים שתינוקות ישנים לומדים טוב יותר ומסוגלים לספוג מידע ביעילות רבה"

כיצד אפשר לבדוק אם תינוק לומד? הרי אי אפשר לבחון אותו בכתב וגם לא בעל פה. בירד ועמיתיה בחנו את יכולות הלמידה-מתוך-שינה בקרב תינוקות בני יום או יומיים באופן הבא:

הם השמיעו להם צלילים, ולאחר כל צליל נשפו על עפעפיו של התינוק. לאחר כעשרים דקות, 24 מתוך 26 התינוקות שהשתתפו בניסוי כיווצו את עיניהם בתגובה מיידית לצליל (עוד לפני הנשיפה). התינוקות שבקבוצת הביקורת חוו צלילים ונשיפות, אבל לא באופן סדיר ועקבי.

תגובותיהם של התינוקות אמנם סיפקו כלי טוב למדידת הצלחתם בגיבוש זיכרונות חדשים, אך לא היה בכך די כדי להכניס את המחקר לכתב העת המדעי PNAS.

כדי להגביר את אמינות המחקר מדדו החוקרים, באמצעות EEG, (אלקטרודות הרושמות את הפעילות החשמלית במוח) את גלי המוח של התינוקות.

תבניות גלי המוח שנמדדו בקרב 24 מהתינוקות השתנו באופן ברור, והעידו - ישירות מתוך המוח - על תהליך עדכון הזיכרון.תנועות העפעפיים שנצפו משקפות את פעילותו התקינה של מבנה עצבי הנקרא “צרבלום”, המוח הקטן, הנמצא בבסיס המוח.

החוקרים מאמינים שבדיקת היכולת ליצור זיכרונות בגיל כה צעיר עשויה לאפשר זיהוי מוקדם של תינוקות עם מבנה מוחי לא טיפוסי. מדובר בקבוצת סיכון - תינוקות העשויים לפתח בעיות התפתחותיות מסוגים שונים, כגון אוטיזם ודיסלקציה.

חלומות של מבוגרים

ומה לגבי מבוגרים? האם גם סטודנטים יכולים ללמוד בזמן השינה? התשובה לכך עדיין אינה ברורה, לצערי, אך מחקר אחר שנחשף בחודש האחרון מחזק את ההשערה שתהליכי השינה והחלום מסייעים בגיבוש זיכרונות חדשים.

במחקר, שבו השתתפו 99 סטודנטים בגילאי 18 עד 30, סיירו המשתתפים במבוך וירטואלי תלת-מימדי במחשב במשך שעה. הם התבקשו לזכור את מיקומו של עץ מסוים בתוך המבוך, ו’הושלכו’ בכל פעם לנקודה אחרת במבוך, שממנה היו צריכים למצוא את דרכם.

בתום השעה קיבלו הסטודנטים הפסקה של חמש שעות. חלק מהם נמנמו ואחרים העסיקו עצמם בפעילויות אחרות. מתוך כל הסטודנטים שנמנמו, ארבעה דיווחו שחלמו על המבוך, או על המוסיקה שהתנגנה במעבדה בזמן המבדק. בתום ההפסקה מצאו הארבעה הללו את העץ הרבה יותר מהר מכפי שעשו במבדקים הקודמים.

האם משמעות הדבר היא שאנו יכולים ללמוד זיכרונות ומיומנויות חדשות מתוך חלומותינו? לא בהכרח. אחד מעורכי המחקר, רוברט סטיקגולד מבית הספר לרפואה בהרווארד, אינו סבור שהחלום עוזר לאנשים ללמוד, אלא שהחלום הוא עצמו התוצר של תהליכים מוחיים המקושרים ללמידת מיומנות חדשה. מלבד זאת, מספרם הזעום של הנבדקים שחלמו על המבוך אינו מאפשר להסיק מסקנות חד-משמעיות - שכן אולי מדובר במקריות גרידא.

“אז מה החלטת - ללמוד או לישון?” שאל המתרגל בתסכול.

"אני לומד בכל מקרה. אם אירדם או לא - זה כבר תלוי בך.”

רועי צזנה הוא דוקטורנט לננו-טכנולוגיה בטכניון, כותב ומרצה בנושאי מדע, חברה, הסטוריה ועתידנות ובעל בלוג. המאמר התפרסם במגזין הטכניון.