הסערה סביב אירועי בית-הספר בעמנואל הגיעה הערב (יום ה') לשיא, וח"כ אורי מקלב מיהדות התורה בחר לנצל את ההזדמנות דווקא כדי להוסיף דלק למדורה. במילים קשות, תקף מקלב בשיחה עם ynet את שופט העליון, אדמונד לוי, והאשים כי מוצאו העדתי הוא הסיבה היחידה לכך שהוא ממלא את תפקידו. אתמול נודע כי בשל האירועים, הוצבה סביב השופט אבטחה צמודה
למשך כל שעות היום.
מפגן העוצמה של החרדים - כתבות אחרונות ב-ynet
"יש לו (לשופט לוי) עבר פוליטי מובהק", קבע מקלב. "הוא היה סגן ראש עיריית רמלה, והגיע לאן שהגיע בגלל מוצאו ולא בשל יכולותיו והשכלתו. יש הרבה אנשים שרוצים להירשם בספר ההיסטוריה המשפטית, והוא כנראה מצא לו מקום נוח לקורבן נוח. גם בניזרי 'קיבל' מאותו השופט".
מאבטח מחוץ לביתו של השופט לוי, הערב בירושלים (צילום: גיל יוחנן)
מקלב הבהיר כי הוא תומך בהחלטתם של הורי התלמידות האשכנזיות לבחור במאסר - ואמר כי היה נוהג באופן זהה, אם היה נאלץ להתמודד עם סיטואציה דומה. "מאות אלפים, כולל אני, היינו עושים את אותו הדבר בשעת מבחן זו. נשמע לרבנים גם אם יבוא שופט ויאסור אותנו".
הוא אף ציין כי התקריות של הימים האחרונים ופסיקת בג"ץ בפרשה עוררו דמיון למדיניות שהנהיגה ברית-המועצות
כלפי אזרחיה. "למדתי מספרי ההיסטוריה הרבה פרקים שנתנו חוסן לעם ישראל לשמור על תורתו, ובזכות החוסן הזה כבר אלפי שנים כולנו פה. זה מזכיר לי מה שאנשים עברו כבר לפני עשרות שנים ברוסיה - כשנשלחו לחינוך מחדש בכלא וילדיהם הועברו לבתי יתומים".
חרף הדברים הקשים שאמר, ביקש מקלב להבהיר כי היעדרותם הבולטת של נציגי ש"ס אינה מהווה הוכחה לכך שהפרשה כולה נסובה סביב גילויי עדתיות. "אבל אני יכול להבין אותם ולמה לא הייתה קריאה. אין לי שום טענה. יש עוד מאבקים של תורה, ואני חושב שגם ש"ס רואים בכך התערבות בוטה של בג"ץ. מי שקרוב לעניין יודע שזה לא נושא עדתי. רק לפני עשרה ימים חבר-כנסת מש"ס שהוא ידיד שלי ביקש שאעזור לו להכניס את הבן שלו למוסד אשכנזי. הוא אמר לי ש'הוא ילד טוב ולא התקבל לשלוש ישיבות ספרדיות'. זו האמת".
לביקורת על השופט לוי הצטרף במילים עדינות יותר ח"כ דוד אזולאי מש"ס. "צר לי מאוד שבשם הכיפה, אנשים מתירים לעצמם הכל. הוא כנראה חשב שיוכל לכפות את בג"ץ על שומרי התורה, וזהו מעשה שלא ייעשה.
מדובר כאן בהתנכלות לציבור וברדיפה שלו, ניתן היה לחכות קצת ולהכניס אותם לכלא ביום ראשון ולא שיעבירו שם את השבת. זו שפל המדרגה", קבע.
גם אזולאי ציין כי במקרים של התנגשות בין דין התורה לבין פסיקות מערכת המשפט, גוברת האפשרות הראשונה מבין השתיים בחשיבותה. "כאשר אני צריך לקבל החלטה בנושא מסוים, ה"שולחן ערוך"
הוא הקובע בשבילי. התורה ופסיקות ההלכה הן מעל הכל. יחד עם זאת, אני אזרח מדינת ישראל שמכבד את החוק בה ושומר עליו, אבל כשאין ברירה וצריך לקבל החלטה בין הלכה לפסיקה של בג"ץ - שלא יהיה ספק במה אני בוחר".
הדברים הקשים מצטרפים למאמר מערכת משתלח שפורסם אתמול בבטאון החרדי-ליטאי "יתד נאמן",
שבו תוארה הפרשה כ"השתטות חסרת בלמים של שופט אכול רגשי מרירות אישית, שהתקשה להסתירם במהלך הדיונים המשפטיים, יצרה תסבוכת בלתי פתירה, שהובילה להתבזותו של מוסד הערכאות".
