היפוך קושקושי עורו, ופראייר את חבורותיו?
ואם יהפוך, איך ייראה העור מהצד השני?
צרוב כמו דיסק חדש של ערס, עם פרצוף פרדי מניאקרוגר?
שם פסים על העולם, כמו שיר-חאן הטיגריס מפייסבוק הג'ונגל?
מבריק כמו מכנסי רוקר סקסיים, שנקנו באנאטליה מעורדואן אמיתי?
או קוצני כזה מקלקר, כמו קיפי משחק במפלצת שתמיד רוצה לשם, ושוב פעם יוצא לו מוישל'ה אופניק?
לא יותר מתאים עור בצבע גוף-שלך, ונשים שלא משילות עור מול נחשים?
לא יותר מומלץ לשמור על העור מנקבוביות, שאין בהן כלום חוץ מנקב?
לא מעורר יותר לחכך עור עדין בעור עדין אחר, במקום להתערער בגילוח קשוח?
אולי לא שווה לצאת פראייר, אבל פראיירים לפחות לא מתים, ומי שמופשט מעורו, הוא בדרך-כלל פגר.
ככה זה. לאהבה אין פרווה. לרוע, אין מקצוע. לזיוף אין פרצוף. ואין, אין, אין, על עצמי בלבוש חוה אימי, בלי עלה תאנה חגור למותניי, בדיוק כמו שאני מוצא חן בעיניי, אני בעור עצמי, כפרה עלי.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
