בשבוע שעבר שודר ברשת CNN תחקיר מעורר הדים שערך ארגון סביבתי-בריאותי אמריקאי ופורסם תחת הכותרת The Dirty Dozen - שזה בתרגום חופשי "12 המזוהמים". מטרת התחקיר הייתה לקבוע אילו מהפירות והירקות שאנו אוכלים הם בעלי הערכים הגבוהים ביותר של שאריות חומרי הדברה, והוא מצא כי תריסר סוגי פירות וירקות רגישים במיוחד לספיגת חומרי הדברה - ולכן מסוכנים יותר למאכל.
"אם אתם אוכלים סלרי, ייתכן שאתם מעכלים 67 כימיקלים," טענו עורכי התחקיר, שסקרו קרוב ל100- אלף בדיקות שוטפות של שאריות חומרי הדברה שערכו משרד החקלאות האמריקאי והFDA- (מינהל התרופות והמזון.(
המדאיגים ביותר הם פירות וירקות שהכילו בין 47 ל67- חומרי הדברה למנה - סלרי, אפרסק, תות, תפוח, אוכמניות, נקטרינות, פלפל, תרד, דובדבנים, תפוחי אדמה, ענבים, חסה ועלים ירוקים. המזונות האלה הם בעלי רקמה דקה או שטח פנים גדול יותר ונוטים לספוג יותר חומרי הדברה.
"בעקבות הממצאים חשוב שהרשויות יגבילו את השימוש בחומרי הדברה בפירות ובירקות האלה ושהציבור ירכוש אותם בגידול אורגני," אומרת איימי רוזנטל,
מעורכי המחקר. "בכל מקרה, חשוב שהציבור יידע מה הוא צורך."
לא כל הפירות והירקות מכילים רמה גבוהה של שאריות חומרי הדברה. לחלקם יש קליפה עבה יותר, המספקת הגנה מפני ספיגת חומרי הדברה. הארגון מצא כמה פירות וירקות שהכילו מעט או לא הכילו בכלל שאריות חומרי הדברה: אבוקדו, תירס, אננס, מנגו, אפונה, אספרגוס, קיווי, כרוב, חציל, מלון, אבטיח, אשכולית, בטטה, בצל יבש, בצל ירוק.
האם שאריות חומרי ההדברה מסוכנות לבריאות? הממשל האמריקאי טוען שספיגת חומרי הדברה ברמות נמוכות אינה מזיקה, אולם יש מחקרים המראים קשר בין חומרי הדברה למחלות כמו סרטן, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות במערכת העצבים ופגיעה במערכת החיסונית.
האם ניתן להיפטר משאריות חומרי ההדברה באמצעות שטיפת הפרי או הירק? "לא תמיד," אומרת רוזנטל. "חלק מהחומרים נספגים דרך האדמה וההשקיה, ולאו דווקא באמצעות ריסוסים ישירים."
ומה קורה בארץ? מכאן נשמעת צפירת הרגעה. במשרד החקלאות אומרים כי בכל שנה, ובעיקר בשנה האחרונה, חלה ירידה בשימוש בחומרי הדברה ובמציאת חריגות. כך, לדוגמה, ב2009- נמצאו רק ב5.9%- מהדגימות תוצאות חריגות, לעומת כ7.4%- ב.2008- בחריגות אלה נמצאו שאריות גבוהות מהמותר בחוק או שימוש בחומרים אסורים.
"מגמת הירידה נובעת מהפחתת השימוש בחומרי הדברה כימיים וממעבר הדרגתי להדברה ביולוגית," מסבירה מרים פרוינד, מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות. "סיבות נוספות הן הגברת הפיקוח באזורי הגידול והשיווק והגברת האכיפה."
ומה באשר ל12' המסוכנים?' פרוינד: "בבדיקות אנחנו מביאים בחשבון את הגידולים המועדים לחריגות ובודקים אותם יותר. בכל מקרה, גם החריגות שהתגלו אינן מהוות פגיעה בבריאות הציבור, הודות למרווחי הביטחון הגדולים שמובאים בחשבון בעת קביעת התקן." אז אפשר להירגע. או שלא.
