מדי פעם "זוכה" הציבור בישראל לשמוע חובשי כיפות שמבטאים לדעתם את רצון הבורא, והפעם מדובר בחברי מועצת עיריית תל אביב מטעם ש"ס והמפד"ל. בשל כוונת העירייה להחיל בשנת הלימודים הבאה שיעורים נגד הומופוביה
בבתי הספר בעיר, אמרו: "זהו ריסוק מוחלט של הסטטוס קוו שלא יעבור בשקט. ימים ספורים לאחר מצעד הבושה, הצעד הזה מוכיח שתל אביב בדרך הבטוחה להפוך לסדום ועמורה".
כרב אורתודוקסי הומוסקסואל (כן, אני וחבריי מחויבים להלכה ולתורת ישראל, ולא, הנטייה אינה אסורה) ברור שישנה מחלוקת באופן הראייה של הציבור הדתי לעומת החילוני, בנוגע לאורח חיים ומשפחה, קיום מצוות וקבלת זכויות אזרחיות. תהום פעורה ולכל צד הרצונות והשאיפות שלו, אך לא על זה הדיון.
חברי מועצת העיר הביעו מחאה נגד הרצון לקיים שיח עם תלמידים נגד הומופוביה, ועל כך אני תמה ומתפלא. הטענה כי שיח נגד שנאת חינם והוספת אהבת ישראל וכבוד לבני אדם יביא ל"סדום ועמורה", חוטאת לאמת.
למרות התפיסה המקובלת שהחטא של סדום נסוב סביב מיניות שלוחת רסן, הספרות היהודית ברובה לא קיבלה תפיסה זו. הנביא יחזקאל מצביע על חטאה של סדום בחוסר יכולת לקבל אורחים, ברשעות ועיוות הצדק. הוא מתאר את סדום כמקום שחצני וחסר רגישות לצרכים אנושיים. לאנשי סדום היה שפע לחם, שלום ושלווה ואף על פי כן הם סירבו לתמוך בעניים ובנזקקים. בין המפרשים, הקריאה המקובלת של חטא סדום שוכנת באכזריות, יהירות וחוסר אכפתיות לעני.
אמנם האירוע שגזר את דינה של סדום היה הדרישה מלוט להוציא את אורחיו למען "ידעו" אותם, הוא עדיין לא נתפס בעיקרו כאקט מיני, אלא יותר כמעשה של שנאת זרים וניצול החלש. המדרש מתאר את סדום והערים השכנות לה כיהירות יתר על מידה, ואת חורבנן כעונש על תאוות בצע ושנאת חינם.
תורת ישראל היא תורה בה מצוות "ואהבת לרעך כמוך" חשובה ומהותית ביחס לתרי"ב המצוות האחרות. היא הוגדרה על ידי רבי עקיבא ככלל גדול בתורה. יחד עם מצוות "ואהבת את ה' אלהיך" הן שני יסודות תורת ישראל. לפי היהדות, כל אדם, ולא משנה אם מעשיו טובים או רעים, אם הוא יהודי או לא, גוי או אפיקורס, הומוסקסואל או הטרוסקסואל, נברא בצלם אלוהים. וכבר אמרו חכמים כי רק כאשר בני האדם ילמדו לאהוב ולכבד האחד את השני הם יצליחו לראות בזולתם את הנשמה האלוהית.
כתוב בגמרא "אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם. ללמדך, ששקולה שנאת חינם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים".
שנאת חינם היא שנאה מיותרת, אטומה, שחצנית. היא השחרת פני האחר על פני ניהול דו שיח אינטליגנטי. היא מובילה לחורבן, היא הרוע הפנימי המחלחל, היא הבוז השקט והארסי, היא ממלכת הדעה הקדומה ושלטון הסטריאוטיפ. שנאת חינם צריכה לפנות את מקומה ל"הקשבת חינם" ול"דיבור חינם", שכן רק אלו מאפשרים את יצירתה וחשיפתה של אמת משותפת, פורייה ומקדמת. רק אלה יתקנו את החורבן ויביאו גאולה לעם ישראל.
יש צורך חיוני לקיים דיון יהודי וישראלי העוסק בסוגיות כגון השתייכות, צדק חברתי, רווחה ומוסר, כפי שהתנהלו במשך 3,000 שנה, ומתוך כך לזכות את הפרט והחברה בטיב המשמעות המסורתית האורתודוקסית של זיקת הברית, הכוללת לא רק חיי מצוות שבין אדם למקום, אלא גם כינונה של חברה צודקת המושתת על אהבת הזולת, גם אם לא מסכימים לכל עמדותיו ורצונותיו.
אני קורא לכל הרבנים ואישי הציבור הדתי לקבל את "מסמך העקרונות" - מסמך הלכתי-חברתי הפועל לשם הכרה בהומוסקסואל הדתי והכלתו בחברה הדתית על-פי ההלכה היהודית. נתפלל שבעזרת ה' תיעלם השנאה המיותרת וייעלמו הסטיגמות והדעות הקדומות ו"אמת מארץ תצמח" כי "ניכרים דברי אמת".
הרב רון יוסף – מנהל ארגון הו"ד
