לפעמים, גם דורבנים ושועלים מזיזים בניינים

אם הכל ילך כמתוכנן, יהפוך בקרוב מרחב נחל שקמה - אזור של 300 אלף דונם בין הרי יהודה לאשקלון - לאזור שבו תתקיים שותפות מיוחדת במינה של אנשים, טבע ובעלי חיים. בתוך הרצף הנדיר הזה של מרחבים פתוחים ושטחים חקלאיים, בצומת שבה פוגש האקלים הים תיכוני את אקלים המדבר, יתקיימו חמש שמורות טבע וכמה עשרות יישובים, שלא יתחרו אלה באלה.

"המהלך הזה נולד מתוך ההבנה שאקולוגיה לא יודעת גבול. כלומר, מעבר לחשיבות שיש לשמורות טבע, חייבים לשמור גם על השטחים שנמצאים בין השמורות. אי אפשר שיווצרו איים של טבע", הסביר ל-ynet אקולוג מחוז מרכז ברשות, ד"ר יריב מליחי.

מצלמות מעקב משוכללות שהציבה רשות הטבע והגנים בשטחים הפתוחים חשפו את מי שצפוי להיות הנהנה העיקרי מן המהלך: חיות הבר. כחלק מתכנון המרחב הוצבו בשטח מצלמות המצוידות בתאורה אינפרא אדומה וחיישני תנועה.

במהלך הצילומים נקלטו בעדשת המצלמות עשרות מינים של חיות בר: דרבן הודי, תן זהוב, חזיר בר, חתול ביצות, חתול בר, גירית מצויה, נמיה מצויה, שועל מצוי, זאב אפור וצבוע מפוספס - שדאג בסופו של דבר גם לשים סוף לצילומים... ואכל את המצלמה המשוכללת.

אזור נחל שקמה הוא אכן נקודת מפגש ייחודית בין אדם והטבע: הנחל מתחיל את דרכו בהרי חברון ונשפך לים בשמורת חוף זיקים שבדרום הארץ. האזו המרכזי של הנחל, בין כביש 40 לכביש 4, הוא חקלאי ברובו, אך משלב "כתמים" טבעיים קטנים לצד שמורות טבע גדולות ושטחי מרעה. גם העובדה שבמקום עוברים מסדרונות אקולוגיים מהחשובים בארץ - ערוצי מעבר למיני בעלי חיים וצמחים, וגם המפגש בין שני אזורי אקלים, הופך את מרחב נחל שקמה לאזור עם מגוון גדול של בעלי חיים, שפוטנציאל השימור שלו גבוה.

את המאמץ הייחודי להפיכת האזור למרחב המיועד לשימור מובילה כבר כמעט עשר שנים רשות הטבע והגנים, בשיתוף הרשויות המקומיות הסמוכות וגורמים נוספים שמחזיקים בבעלות על הקרקע. סקרים ובדיקות באזור סיפקו את הנתונים על מיני בעלי החיים הרבים באזור, אך לא היה קל לקבל מהיישובים הסכמה להגביל את הפיתוח והבנייה, ואת האפשרות שלהם להתרחב בעתיד - לטובת הטבע.

רצף ייחודי. מרחב שקמה (צילומים: ד"ר יריב מליחי, רשות הטבע והגנים) 

מפגש בין שני אזורי אקלים. מרחב שקמה

"כדי לשמר את האופי של האזור, יהיה על התושבים לקבל על עצמם מגבלות. למשל, לא תהיה אפשרות לבנות מחסנים, חממות או מגורי עובדים איפה שהם רוצים; עיקר הפיתוח יצטרך להתבצע בתוך היישובים", מדגיש מליחי. לצורך כך, כל הישובים בתוכנית התבקשו לבחור בין חלופות שונות בראשיתו של התהליך. כדי למנוע פגיעה בפיתוח עתידי של יישוב זה או אחר, הוגדרו לכל היישובים בתוכנית גם "מרחבי חיפוש" לצרכי הרחבה עתידית. 

ההחלטה על תוכנית השימור במרחב תוכרע בקרוב במוסדות התכנון המחוזיים.