מחזור הסיום של בית א': הסחורה סופקה
חששתי משני משחקים משעממים. בסופו של דבר קיבלנו ארבעה שערים מתובלים בקצת דרמה, עם קורטוב עצב בשל הדחת המארחת הסימפטית מדרא"פ. עמרי פולק מסכם ערב
האם המשחק ברוסטנבורג יסתיים בתיקו משמים, שיעלה את שתי הקבוצות לשמינית הגמר וישלח אותי לשינה ערבה, בעוד שבהתמודדות חסרת החשיבות בין צרפת לדרום אפריקה, תתרחש חגיגה של גולים?
או שמא אני זה שאזכה לראות מסכת הבקעות מרשימה, בזמן שבבלומפונטיין יקבלו הצופים עוד כדור שינה (כנראה האחרון) מתוצרת ריימונד דומנק? כמובן ישנה האפשרות ששני המשחקים לא יספקו את הסחורה.
גבירותיי ורבותיי, אלו תוצאות האמת
עד הדקה ה-20 נראה היה שאיכשהו הרווחתי. אמנם צרפת הגיעה למספר הזדמנויות, אבל לנגד עיניי התנהל משחק בקצב רצחני. מצב אחר מצב לצד שני השערים. תוסיפו לכך את תצוגת הקהל המכסיקני, שהתשלט על רוב היציעים והתעקש להרים צעקה כנגד הקהילה ההומו-לסבית עם שיר העידוד האהוב עליהם ("פוטו").
למרבה הצער, השער הראשון נכבש בבלומפונטיין, עת שבונגאני קומאלו הבלם העלה את דרא"פ ל-0:1. מכסיקו ואורגוואי המשיכו להתקיף, אבל העניין נשאר באצטדיון פרי סטייט - הפעם עם כרטיס אדום ליוהאן גורקוף בדקה ה-25. מה לעשות? להמשיך להסתכל על הדשא או או לפזול לטלוויזיה שלצידי?
בדקה ה-37 נראה שטעותי הוכחה, עוד 100 וקצת ק"מ והייתי רואה כבר שני שערים - צפו מסיללה בישל לקאטלגו מ'פהלה את ה-0:2. דקה אחרי זה כבר 0:3 והמקומיים ברוסטנבורג מתחילים לחגוג. לא, רגע, היה אופסייד. 14 בעיטות לעבר השער מצד שתי הנבחרות, מי שמע על הגנות?
בדקה ה-43 לואיס סוארס ניחם אותי במעט, עם 0:1 לאורוגוואי, למרות שאת השער שלו אני רואה רק בהילוך חוזר. מצטער, אני מרותק לשידור של המשחק השני. לפחות השער הזה מבטיח שבחצי השני בין מכסיקו לאורוגוואי לא תהיה תחרות מי משחקת בצורה פחדנית והגנתית יותר. יש תקווה. תוצאת מחצית: עדיף היה להיות בפרי סטייט.
עד שיצא העוקץ
גם המחציות השניות נפתחות בסערה - מ'פהלה הדרום אפריקני נעצר רק בעמוד, אוסקר פרס הציל את מכסיקו מספיגה לאחר הדיפת נגיחתו של דייגו לוגאנו. הוגו לוריס ענה עם הדיפה משלו בדקה ה-58 של המשחק המקביל, שוב מ'פהלה.
בדקה ה-64 פרנסיסקו רודריגס החמיץ הזדמנות אדירה להשוות עבור מכסיקו, כרגע אין לי יותר מדי על להתלונן, גם לאלו בבלומפונטיין, למרות שפלוראן מאלודה כנראה מחסל את סיכויי הנבחרת שלהם להעפיל, עם שער מצמק בדקה ה-70.
עד אותה דקה מכסיקו לחצה את אורוגוואי, והמאמן שלה חאבייר אגירה זרק אל הדשא את ארסנל החלוצים המלא שלו, אבל השער של מאלודה הרגיע את הרוחות. הקצב המטורף ממנו נהנו בשני מגרשים נעלם, כולם השלימו עם גורלם - הצרפתים עזבו בבושת פנים, דרא"פ זכתה בכבודה בחזרה, מכסיקו ואורגוואי הגשימו חלום והעפילו לשמינית הגמר.
חששתי מהנורא בכל - שני משחקים משעממים, או לפחות אחד (מכסיקו - אורוגוואי), שיוציא את העוקץ מהשני. בסופו של דבר מחזור הסיום של בית א' סיפק את הסחורה - קיבלנו ארבעה שערים מתובלים בקצת דרמה, עם קורטוב עצב בשל הדחת המארחת הסימפטית מדרא"פ. תוצאת סיום: אני לא מתחרט שנסעתי לרוסנבורג ולא לבלומפונטיין, השאלה היא האם אתם שלמים עם הבחירה שלכם?
