בלשנות כלכלית: תעריפים - מלשון עריפת ראשים?

המילה תעריף נראית במבט ראשון, כמו מילה עברית תקנית, במשקל תשליך, תכריך, תסביך ותשקיף. אבל בעוד שהקשר של המילים האחרות לשורש שלהן ברור ( - בתשליך אנו משליכים את החטאים, בתכריך כורכים את המת, תסביך גורם לסיבוכים ותשקיף משקף), במילה תעריף השורש לא ברור. האם זה משום שתעריפי החשמל והמים משולים לעריפת ראשינו?

הקשר קצת רעוע, כי עריפת ראשים גזורה משם העצם עורף, והעברית החדשה, לפחות זו התקנית, אינה משקפת מחאה חברתית או כלכלית בדרך כלל. הקשר לעריפת ראשים הוא אטימולוגיה עממית, כלומר אטימולוגיה שנראית הגיונית אבל אינה משקפת את גלגוליה האמיתיים של המילה.

גם באנגלית וברוסית קיימת מילה דומה בז'רגון הכלכלי: tariff - רשימת תעריפי מכס על ייבוא או ייצוא סחורות, ומכאן גם המכס עצמו. משתמשים במונח גם לתיאור מחירים קבועים אחרים, כמו תעריפי נסיעה באוטובוס.

הקשר שבין השפות

האם יש קשר בין תעריף ו-tariff? בטח שיש. האם המילה האנגלית שאולה מהעברית? לא ממש. באנגלית המילה מתועדת החל מהמאה השש עשרה, ואילו בעברית היא קיימת רק מאז תחיית השפה.

האם המילה העברית שאולה מהאנגלית? מובן שלא. במילים אנגליות אין ע'. השפה האנגלית שאלה את המילה מהשפה האיטלקית - tariffa, ובאיטלקית שאלו את המילה מהשפה הערבית.

בערבית המשמעויות של תַעְרִיף, תַעְרִפַה או תַעְרִיפַה - הוא שער המכס, תעריף, או שער מחירים. משמעויות נוספות של המילה תעריף הן הגדרה, או יידוע (אלתעריף היא ה' היידוע בערבית). כל אלה נגזרות מהמשמעות הבסיסית - "הודעה". מאותו שורש אך בבניין אחר, קיבל הסלנג העברי את "אנא עארף?", הלא הוא - "אני יודע?".

תעתיק מדויק של ערבית 

הצורה העברית תעריף היא תעתיק מדויק של הערבית. מכיוון שהמילה קיימת רק בעברית חדשה, ניתן להניח שללשונות אירופה הייתה השפעה כלשהי, אך האיות נשאר נאמן למקור הערבי.

בערבית, כמו בעברית, יש בניינים שונים לפועל. שם פעולה הוא סוג של שם עצם המתאר פעולה, וצורתו נקבעת על ידי הבניין. כך למשל בעברית, ברוב הפעלים מבניין פיעל (סידר, שימר, קיצר) - שם הפעולה הוא פיעול: סידור, שימור, קיצור.

תעריף בערבית הוא שם פעולה של הפועל עַרַּפַ - "הודיע". הישראלים מכירים שם פעולה נוסף באותו בניין - תנזים (כך כתוב גם בעיתונות הישראלית, אולם התעתיק המדויק הוא תנט'ים) - מהפועל שמשמעותו "לסדר". תנזים הוא בעצם ארגון.

שם פעולה נוסף במשקל תפעיל, שאותו שאל אליעזר בן יהודה ישירות מערבית, הוא "תאריך". בערבית, תאריח' הוא שם פעולה, ומשמעות הפועל היא ציון תאריך או כתיבת ההיסטוריה.

הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, ומרצה בנושאים מגוונים במסגרות שונות, יזמת ומנכ"לית משותפת במיזם המרצים מר צים וחבורתו