שתף קטע נבחר

פשעי מלחמה? אנחנו?

המענה לתביעה נוספת נגד בכירים ישראלים בעוון פשעי מלחמה, לא יכולה להיענות שוב בנימוק ש"העולם כולו נגדנו"

בבריסל הוגשה תביעה משפטית נגד שר הביטחון, אהוד ברק, ציפי לבני, אהוד אולמרט, מתן וילנאי ושורת בכירים אחרים בצה"ל ובשירותי המודיעין של ישראל, בטענות לאחריותם לפשעי מלחמה ברצועת עזה במהלך מבצע "עופרת יצוקה". אפשר להיבהל די בקלות מכך שהשמיים מתמוטטים על ראשנו, ולהכות על חטאים שלא באמת חטאנו. אפשר גם לפטור את הידיעה בסוג של סיפוק שאופייני לעמידה האיתנה של ראש הממשלה, שגאה בכך שהתזה שלו לפיה העולם הצבוע כולו נגדנו, מתאמתת מדי יום.

 

אני דווקא חושב שלתובע הבלגי כדאי למהר. לא רק כיוון שישראל כבר הכינה מסמכים בנוגע להיבטים המשפטיים והמדיניים של "עופרת יצוקה", אלא כי יתכן שבעוד שלושה חודשים בלגיה בכלל תפסיק להתקיים ככזו: ההישגים המשמעותיים מאוד של הפלמים, חסידי הפילוג, בבחירות בבלגיה בשבוע שעבר, יקשו על הקמת ממשלה חדשה, ואם זו לא תקום בתוך שלושה חדשים, עלולה המדינה להתפרק. מה יהיה אז גורלה של הבקשה שהוגשה? מובן שהשאלה כמעט בלתי רלבנטית. התביעה כוונה מלכתחילה לגל העובר גם ביוון, ספרד ובלגיה, ומכוון כל כולו להטיל ספק בלגיטימיות של מדינת ישראל ומוסדותיה.

 

כאשר מסביר ראש הממשלה נתניהו שהעולם צבוע ונגדנו, יש גרעין של אמת בדבריו. אירופה באמת ובתמים הופכת ליותר ויותר מוסלמית. הקהילה הטורקית השלישית בגודלה בעולם אחרי איסטנבול ואנקרה היא... ברלין. רחוב טיפת הזהב (goutte d'or) בפאריס נסגר מדי יום ששי לצרכי תפילת המוסלמים. מרסיי קרובה להפוך לעיר המוסלמית הראשונה בצרפת. בעיה אמיתית. הכיבוש המוסלמי השקט של אירופה הוא עובדה עימה מנסה אירופה להתמודד בלי הצלחה רבה, אבל יוצרת ללא ספק גם עלינו לחץ אירופי גובר, כמו התנועה הנוכחית להגשת תביעות משפטיות נגד "פשעי מלחמה".

 

הפתרון אינו בטיעונים המשפטיים והמדיניים הצודקים שלנו. מגישי התביעות האבסורדיות וחסרות הבסיס יודעים שאף תביעה לא מצאה עד עתה את דרכה לבית המשפט. כוונתם להציף בכותרות את הספק בלגיטימיות של ישראל. הצלחתם היא בכך שהצטברות הדברים קונה לה תומכים תמימים, כמו כלת פרס נובל האירית, שאינם מצויים בפרטי הפרטים, אין בידם כלים לבדוק את נכונות הטענות והם הולכים שבי אחרי האפקט המצטבר של התלונות. ישראל מצטיירת מהן כמדינה מרושעת, חסרת רחמים ואכזרית.

 

למרות שישראל יצאה להגנתה במבצע "עופרת יצוקה" אחרי שמונה שנים של התקפות מרושעות נגדה, עול ההוכחה מוטל עתה עלינו. ישראל צריכה להוכיח עכשיו שכוונותיה רציניות, שידיה נקיות והיא מתכוונת באמת ובתמים להגיע להסדר שלום אמיתי ויציב עם שכנותיה. הדרך לכך פשוטה. עלינו להודיע על נכונותנו להצטרף ליוזמת השלום הערבית-סעודית, ולהיכנס לדיון מעשי על כך.

 

היוזמה המוכרת וההגיונית מציעה להגיע להסדר עם הפלסטינים, ולקבל גם הסדר שלום עם כל מדינות ערב. למה לא בעצם? בהודעה על נכונות להיכנס לדיון, נהפוך ללא ספק את סדר היום. גל התביעות נגד "פושעי המלחמה" הישראלים יאבד מהעניין התקשורתי שאליו הוא מכוון, ויהפוך לבלתי רלבנטי.

 

אבל למהלך שכזה נחוצה מנהיגות ישראלית של ממש. מה שמכונה "Statemanship". לזה עוד לא הגענו.  

 

אורן סנדרסון הוא שם עט של בכיר לשעבר במשרד החוץ

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הריסות בעזה, עופרת יצוקה
הריסות בעזה, עופרת יצוקה
צילום: AP
מומלצים