השנה היא 1770, קפטן ג'יימס קוק
מגיע לחופיה הדרומיים-מערביים של ארץ הים החדשה הלא היא ניו-זילנד.
"זוהי ארץ הפיורדים", כותב קוק, "ארץ שבה מצרי ים חודרים ללב היבשה ומפלסים את דרכם בין הרים אדירים המזדקרים אנכית מהים לגובה של מילים. פסגותיהם מכוסות שלגי-עד ועננים שוכנים בהם דרך קבע".
כאשר קוק מפליג בספינתו לדרום הרחוק ומגיע לפתחו של הפיורד התשיעי, הוא נעזר בניסיונו הרב. לאחר מחשבות ושיקול דעת הוא מסרב להיכנס לפנים המצר למרות יצר הסקרנות וההרפתקנות שבו.
"אני מטיל ספק רב ביכולתה של ספינתי לצאת מכאן בשלום", אומר קוק, "הזרמים החזקים שבפתח המצר, הגלים הגבוהים וההפכפכים, משבי הרוח העזים והסלעים החדים המזדקרים מן הים עלולים להפוך אותנו לשברי עץ". קוק, שאיבד במסעותיו 40 אחוז מאנשי צוותו, שחלקם נאכלו על ידי המאורים, תושביה המקוריים של ניו-זילנד, ידע מה הוא אומר. מילותיו של קוק השפיעו על ספנים רבים אחריו, והמצר התשיעי בפיורדלנד נקרא עד היום דאוטפול סאונד ( Doubtful Sound ) מצר הספק.
ארץ הפיורדים, ניו-זילנד (צילומים: אסתל טסטסה, טבע הדברים)
חלפו 240 שנה, וגם אנחנו מפליגים בפתחו של דאוטפול סאונד. החורף לא מיהר לעזוב את ניו-זילנד השנה, וגם בינואר הנחשב קיצי השמים קודרים מדי פעם והגלים האדירים המגיעים ממערב מוטחים אל הסלעים, חוזרים אל האוקיינוס, יוצרים זרמים הפכפכים ומכסים את הסלעים החדים כמו מטמינים מלכודת קטלנית למי שמעז להיכנס לתחומם. גם משבי הרוח החזקים הופכים למערבולת של אוויר בכניסה למצר.
נאלצנו להחזיק את המצלמות ברכות ובעדינות ביד אחת, ובו בזמן אחזנו בידנו השנייה בכל כוחנו בעמודי הסיפון העליונים. "חלפו 240 שנה", מלמלנו, "ונראה כאילו דבריו של הקפטן ששינה את העולם הם בגדר נבואה העומדת להגשים את עצמה". מיהרנו לגשר הפיקוד.
"הירגעו", אומר ג'ון, "כבר 20 שנה שאני מפליג בפיורדלנד עם ברנשים לחוצים כמוכם. זו לא ספינת המפרשים של קפטן ג'יימס קוק, יש לנו כאן מערכת ניווט משוכללת, מפות דיגיטליות של האזור, מד-עומק, והכי חשוב - שני מנועי קטרפילר בעלי הספק של 2,300 כוחות סוס כל אחד, המאפשרים תמרון קל ומהיר בכל מצב ים. כבר הפלגנו פה במצבי ים גרועים מזה. צאו לסיפון, שאפו אוויר צח, ותנו לעצמכם ליהנות מהנופים המדהימים האלה".
עד לשנות ה-50 של המאה הקודמת הייתה הנגישות לפיורדלנד נחלתם של הרפתקנים ועשירים בלבד. הגבול הטופוגרפי המזרחי של חבל הארץ הזה, המשתרע מאגם האורוקו (Hauroko) מדרום, עובר דרך האגמים מנאפורי (Manapouri) וטה-אנאו ( (Te-Anauבמרכז ומסתיים בהר טוטוקו (Mt. Tutoko) מצפון, נחשב לבלתי עביר ומסוכן.
גן עדן של צבעים - לבן, ירוק, אפור ותכלת - מיטב יצירת הטבע בפיורדלנד
מיפויו של האזור היה חלקי בלבד. לא הייתה שום דרך סלולה ושלגים כיסו אזורים שלמים. בנוסף לכך, כמות משקעים שנתית של 8,000 מ"מ גורמת עד היום להצפות ולקריסתם של עצים רבים. גם רעידות אדמה קשות ומפולות סלעים הן תופעות טבע שגרתיות בפיורדלנד. רעידת האדמה האחרונה פקדה את האזור ביולי 2009, בעצמה של 7.8 בסולם ריכטר, ואף יצרה צונאמי קטן. מפולות הסלעים לאורך הפיורדים נראות בבירור תוך כדי הפלגה.
לא פלא אם כן, שפרט לכ-200 תושבים במילפורד שרובם עוסקים בשיט ובתיירות, אין התיישבות בחבל הארץ הפראי הזה למעט יישובים קטנים לאורך חופיהם המזרחיים של האגמים הגדולים. גם אף אחד מ-13 מיליון הכבשים הניו-זילנדיים לא גר כאן. פיורדלנד היא ביתם של ההרים והשלגים, של האגמים העמוקים ומפלי המים העצומים, של האלים המאורים העתיקים, של סיפורי העמים והאגדות, ובעיקר של החי והצומח המקוריים ששרדו בזכות ריחוקם מהשפעות פלישתו של האדם הלבן לאאוטארואה (Aotearoa - ארץ הענן הלבן הארוך - במאורית).
עד היום דאוטפול סאונד הוא מהמצרים הפחות מתוירים של ניו-זילנד, זאת למרות שיפור הנגישות אליו. בניגוד לקפטן קוק שהגיע למצר בדרך הים מכיוון מערב, כיום ניתן להגיע אליו בדרך היבשה ממזרח תוך חציית אזור האגמים. הפרש גבהים של כ-170 מ' בין אגם מנאפורי לבין דאוטפול סאונד, וביקוש הולך וגובר לחשמל לתעשיית האלומיניום בדרומה של ניו-זילנד, הביא את הממשלה בוולינגטון להכריז על מיזם הנדסי מורכב בשנות ה-60 של המאה הקודמת - הקמת תחנת כוח הידרואלקטרית.
התחנה הוקמה בזרוע המערבית של אגם מנאפורי בסיוע של 23 בני לאומים שונים, רובם מיוגוסלביה ואיטליה. המים הזורמים בעצמה דרך טורבינות הענק
יוצאים דרך מנהרה תת-קרקעית לכיוון הלגונה העמוקה (Deep Cove) בחלקו המזרחי של דאוטפול סאונד, ומשם זורמים לים טסמן. הציוד הכבד לבניית תחנת הכוח הובא לאגם מנאפורי ממערב, דרך דאוטפול סאונד, ולשם כך נסללה דרך עפר (Wilmot pass) המקשרת בין המצר הארוך ביותר בפיורדלנד לפנים האי הדרומי. כיום דרך העפר משמשת בעיקר למעבר של תיירים, חוקרים ועובדי רשויות שימור הטבע והסביבה בניו-זילנד.
כדי להגיע לדאוטפול סאונד נסענו מקליפדן (Clifden) למנאפורי בכביש הנוף הדרומי, כשממערב מתנשאים להם הרי האנטר וקמרון מלאי ההוד. צבעי ירוק-העד, הפסגות המושלגות, העננים השוכנים קבע בין הפסגות ואין-ספור מפלי המים השרו עלינו מצב רוח חייכני ותחושה שלפנינו נופים מהיפים בעולם.
אגמי המראה, בין מילפורד לדאוטפול סאונד, יוצרים השתקפות מרהיבה
עמדת פיקוח ומחקר בסמוך לתחנת הכוח ההידרואלקטרית באגם מאנפורי
לאחר לגימת קפה חם ומילוי הבטן בשוקולד מריר בעל אחוזי קקאו גבוהים במיוחד, עלינו לספינה הראשונה. חציית אגם מנאפורי בהפלגה נמשכת כ-50 דקות בלבד. הנופים שבהם הבטנו תוך כדי הפלגה גרמו לנו להרגיש שהיא נמשכה חמש שעות ושהפכנו לצעירים בחמש שנים. הפאר והיופי הטבעי הם חגיגה לעיניים שקשה לתאר במילים. הרי קפלר המושלגים והרחוקים משתקפים לאורך הגדה הצפונית של האגם הצלול, ויערות הגשם העבותים לוחכים כל פיסת אדמה ונוגעים בקו המים.
כמו רוב האגמים בפיורדלנד, גם אגם מנאפורי נוצר על ידי קרחון שנמס עם סיומה של תקופת הקרח האחרונה, לפני כ-18 אלף שנים. צבע המים באגם משתנה בהתאם לעומקו. כאשר המים הם בעומק של מאות מטרים הם נראים מסיפון הספינה בגוון כחול-שחור, והמים הרדודים הם בגוון ירוק-טורקיז וצומחים בהם מינים רבים של צמחי מים ואצות האנדמיים לפיורדלנד.
במבט מהאוויר נראה אגם מנאפורי כמו חתול ענק שלו ארבע רגליים ארוכות וזנב, ולראשו שתי אוזניים בולטות. כל אחת מהרגליים היא מעין פיורד קטן הכלוא בין רכסי הרים ומצוקים. ככל שהספינה מפליגה לעומק האגם הולכים ונחשפים סודותיו - מפלי מים זורמים בשכשוך נעים לאורך גדותיו, וציפורים מצייצות ושורקות עד כי נדמה כאילו הן מדברות בשפת בני האדם. מבנה המצוקים מרתק, ומזוויות ראייה מסוימות ניתן להבחין במצוק שכולו יער גשם, מאחוריו מצוק סלעי שזורם בו מפל מים ומאחורי שניהם פסגת הר מושלגת - חגיגה צבעונית של ממש.
זוג תיירים מרים את הראש לשמים, בכדי לצפות בפסגות
לאחר סיומה של ההפלגה הראשונה הגענו למרכז מבקרים קטן ומבודד המתאר את בנייתה של תחנת הכוח ואת אוצרות הטבע באזור. שלט המוצב בכניסה קיבל אותנו במילים הבאות: Welcome to the (nearly) end of the world, ובעברית - ברוכים הבאים ל(כמעט) סוף העולם. אחרי שעלינו לאוטובוס לנסיעה קצרה הבנו שכל מילה בשלט נכונה. תיאוריו של הנהג-מדריך היו מקצועיים ומרתקים.
דרך העפר חצתה מפלי מים שהתנשאו לגובה של מאות מטרים, הזרימה בנחלים הסמוכים הייתה צלולה להפליא, וקור המים היה עז וטעמם כטעם גן עדן. מסביב צמחו שרכים ענקיים בגובה וברדיוס בלתי נתפסים. כל גזעי העצים היו מכוסים טחב וצמחי משנה, רמז עבה לכמות המשקעים האדירה שפיורדלנד התברכה בה. גוני הפריחה נעו בין ירוק כהה לאדום עז, ושריקת הציפורים רק הוסיפה להרמוניה המושלמת.
באחד מפיתולי הדרך נעתקה נשימתנו. מנקודת תצפית שעל צלע ההר, מגובה של כ-500 מ', נתגלתה מולנו הזרוע המזרחית של מצר דאוטפול. הזרוע היא לשון ים מוקפת בהרים ומצוקים ובמרכזה זרועים כמה איים. גוני השמים והעצים מתערבבים זה בזה ויוצרים תמונת נוף מהמושלמות שראינו.
אגם טה-אנאו. השתקפות השמים במים הופכת חלק מהנוף לכחול עמוק
גוני הפריחה נעו בין ירוק כהה לאדום עז
ירדנו מהאוטובוס הממוזג ועלינו לספינה גדולה ומהירה יותר. ההפלגה בדאוטפול סאונד הייתה התקפה מוחלטת על החושים. המקום הוא פאר היצירה של הטבע שיד אדם לא נגעה בו מעולם. מצוקים בצבעים ובעיצובים שונים הזדקרו מכל עבר. חלק מהפסגות המושלגות נראו מרחוק, בעוד פסגות אחרות כוסו בגושי עננים בגוונים של לבן-כחול-אפור כמו הינומת כלה בליל חופתה.
האיים במצר עשירים בצמחייה הכוללת יער גשם עבות, שיחים ושרכים. האיים משמשים כמקור מפלט אחרון לחי ולצומח המקורי של ניו-זילנד. חלק מהציפורים הנדירות בעולם מתגוררות כאן. מינים נוספים החיים כאן הם דובי הים הניו-זילנדיים והפינגווין המצויץ. מתחת למים משגשגים מינים שונים של אלמוגי מעמקים שחורים. כשחלפנו על פני אחד האיים קפץ לו דולפין מהמים הכהים. מיד לאחריו התגלה מפל נסתר ויפהפה הזורם במדורג לאורכו של מצוק מגובה של כ-600 מ'.
מילפורד סאונד. המפל האדיר שנופל בגובה 600 מ' ויוצר צורות במים
ככל שהתקרבנו למוצאו של דאוטפול סאונד לים טסמן התחזקה הרוח המערבית ועמה עלה גובה הגלים. בפתח המצר עמדו גושי סלע אדירים שחלקם שימשו כמקום מנוחה לדובי ים ניו-זילנדיים פרוותיים, על אחרים קיננו שחפים. כאשר ג'ון ניווט את הספינה באומץ במים הגועשים לעבר מושבת דובי הים, הפנו חלקם את ראשם לעברנו בשאננות, כמו אומרים: "נראה אתכם מתקרבים עוד קצת ויוצאים מכאן בחיים".
לאחר גל בגובה של חמישה מטר, הפנה ג'ון את הספינה לאחור בעוצמה רבה. דובי הים הסיטו ראשם והמשיכו את מנוחת הצהריים תחת קרני השמש הדרומית.
- חלקה השני של הכתבה יפורסם מחר
