כוכב הקאפים
ממוכר הזוי בחנות תקליטים, דרך צלמי אופנה ועד קארי בראדשו - כך הפך הקאפקייק ממאפה לא משהו לאייקון אופנה שמככב על בגדים, אקססוריז ובמגזינים מובילים. זה בסדר, הקריאה נטולת קלוריות
מכירות את הבחורות המעצבנות האלה שחיות "חיי פליקר"? אותה קהילה של בחורות סופר־לוהטות ושיקיות להבחיל, שאורח חייהן הווירטואלי מתבטא לא רק במלתחת יד שנייה מדיפת שושנים, אלא גם באפייה ובתקיעה יומיומית של קאפקייקס, פלוס תיעוד בלתי מתפשר של הנ"ל בבלוגים ובעמודי הפליקר המושלמים שלהן. מבחינתן, השילוש הקדוש הוא מצלמה על אוטומט, ישבן קטנטן וקאפקייק סמלי ביד ימין. פשוט שלמות בלתי נסבלת.
כן, לאחרונה הקאפקייקס הפכו לאחד מהאביזרים הנחשקים ביותר בקרב פשניסטות הרשת - הן מצטלמות איתם, מתאימות את הבגדים אליהם, פותחות עבורם מגדניות בוטיק אולטרה־שיקיות וכמובן דואגות למרוח את דיוקנם על בגדים, תיקים ושרשראות. למעשה, דמותו המחוצפת של הקאפקייק הפכה בשנים האחרונות ללא פחות אייקונית מדמותו המיתולוגית של מיקי מאוס. והאמת, אם יש מאכל שמתאים בול להפוך לאייקון אופנה, זה כנראה הקאפקייק. עם טעם גועלי של קרישת מאפין "פילסברי" מיובש (ממארז של שישייה בסופר), מעוטר בסמוחטת קרם של סוכר וחלמון ביצה אבל עם סקס אפיל כל כך מדוגם - הקאפקייק לא מעורר תיאבון, אבל בהחלט עושה המון חשק להצטלם איתו.
בכלל, קשה שלא להבחין בכך שבכל הנוגע לתעשיית האופנה, השימוש בקאפקייקס קשור ליוזמות של צלמים או מגזינים. בסופו של יום, העוגה הקטנה והמחליאה הזאת פשוט יותר פוטוגנית מקייט מוס. אז כן, יותר משהוא אביזר אופנתי נלווה - הקאפקייק הוא כנראה הדוגמנית החדשה.
שאנל עם ציפוי
טרנד הקאפקייק נאפה על מדפיו הכחושים של עולם האופנה כבר מספר שנים, וכעת הגיע לסוג של פיצוץ. את שורשיו ניתן לאתר אי שם בשנת 2006, כאשר הצלם האוסטרלי אנטון פרי צילם עבור תערוכה דוגמנית בשמלת קאפקייקס ענקית. שנתיים מאוחר יותר, בגיליון הג'ינס השנתי של המגזין הניו יורקי "NYLON" לשנת 2008, צולמו מכנסי שורטס על צלחת שמסביבה קאפקייקס. גם "ווג" הבריטי
הקדיש בגיליון דצמבר 2009 ארבעה עמודים לטרנד, ועוד לפניו - "ווג" הפריזאי הכניס לגיליון אפריל 2009 שלו הפקת אופנה שבה הדוגמנית אווה הרציגובה מלקלקת קאפקייק.
מחוות תיעוד נוספת נרשמה בשיתוף הפעולה הכה מתוקשר (אפילו קניה ווסט עדכן לגבי השת"פ בבלוג שלו) בין המעצבת השבדית ליסה אדסלב והצלמת תריז אלגרד, שעיצבו קאפקייקס בהשראת מותגי־על. הפרויקט כונה "קוטור קאפקייקס" והציג עוגות אישיות בהשראת המותגים "Chanel", "לואי ויטון", "כריסטיאן לובוטין", "בטסי ג'ונסון" ועוד.
מעצבי הקוטור עצמם לא שכחו לפרגן לטרנד המתהווה. מעצבת האופנה הבריטית והסופר־מדליקה בטסי ג'ונסון, שנוהגת לחתום כל תצוגה שלה בגלגלון חינני, היא ממובילות הטרנד ואובססיבית בכל מה שנוגע לקאפקייקס. את חגיגות ה־30 לבית העסק שלה לפני מספר שנים היא ציינה במסיבת קאפקייקס רבת משתתפים, ואף הגדילה לעשות וערכה מסיבת קאפקייקס בחנותה בניו ג'רזי לציון חודש המודעות למלחמה בסרטן השד (היא בעצמה החלימה מהמחלה לפני כמה שנים). ג'ונסון לא שכחה לפנק גם את הבחורות שרוצות את הקאפקייק שלהן בלי קלוריות, ולצד המיני־עוגות האכילות השיקה ליין תכשיטי קאפקייק שכלל סיכות, שרשראות, טבעות ועגילי קאפקייק מתוקים, ואפילו יצרה תיק בעל הדפסי עוגות וקאפקייקס - שכמובן, אזל כבר מזמן מהמדפים.
גם בחנות האונליין של "מיס סלפרידג'" תוכלו להתפנק באקססוריז בדמות קאפקייקס: עגילים, שרשראות ואפילו גרביים עם הדפסים של העוגות הקטנות. מותג האביזרים הקיטשי להגניב "ג'וסי קוטור" אף הוא מתהדר בעגילי קאפקייקס, צמידי מזל עם תליוני קאפקייקס, מחזיקי מפתחות, שרשראות, והשוס - מארז של שלושה תחתונים לגבר שמקופלים בצורת קאפקייק!
ג'וני בקארי
אי אפשר לעסוק באופנה ובקאפקייקס בלי להתייחס לאחד מחלוצי הז'אנר ומתעשריו הגדולים ביותר - ג'וני קאפקייק. מדובר בהיפסטר אמריקאי דלוח בן 28, שהביא את אקזיט הטי־שירטים שכל בוטקה טי־מרקט נדוש יכול רק לחלום עליו. ג'ון ארל למעשה הקים את העסק כדאחקה, והצליח להפוך את הבדיחה הזאת למאוד מאוד לא מצחיקה, בעיקר עבור אלה מאיתנו שעוד חיים על שכר מינימום.
עם סיום התיכון נרשם ג'וני לקולג'. בערך דקה אחרי ההרשמה הבחור הבין שהחיים האינטלקטואליים לא בשבילו. הוא פרש והחל לעבוד במקביל בחנות
תקליטים ובחנות שמתמחה בהדפסי טי־שירט. משום מה, לקוחותיו החליטו לכנות
אותו בכינוי המצחיק "ג'וני קאפקייק". הכינוי דבק, וג'וני החליט לשתף פעולה עם הלקוחות ולהכין חולצות עם לוגו של קאפקייק ועצמות מוצלבות, שהפך מאוחר יותר ללוגו הרשמי של המותג. נכון להיום מדובר בחברה שמגלגלת יותר מ־3.8 מיליון דולר בשנה (!). ג'וני אף קיבל הצעות מפתות מחברות נחשבות כמו "אורבן אאוטפיטרס" ומרשת "מייסי'ס", אבל הוא בחר לא למסחר את המותג ולהמשיך להשיק מהדורות מוגבלות מכל מוצר. בשלל שהפך לקאלט פוסט־מודרני תוכלו למצוא חולצות סופר־שנונות, כמו חולצה של אי־טי שעולֶה השמיימה באופניו עם קאפקייק בסלסילה, או חולצת "עשו קאפקייקס, לא מלחמות".
כעת ג'וני מתכנן להשתלט גם על השוק הבריטי ומוסיף לרפרטואר המותג בגדים, תיקים, סיכות ואפילו מוצרי נייר. ואולם ממש לא בטוח שהבריטים יזדקקו לשירותיו של ג'וני - להם יש כבר את מעצבת תיקי הקאמפ המגניבה הלן רושפורט. רושפורט (35), תושבת הרטפורדשייר (30 ק"מ צפונית ללונדון), חולשת על אימפריית תיקים משגשגת שנוסדה ב־1997. מאז היא הספיקה לזכות בפרסי עיצוב, למכור לסלבס ולהשחיל את מוצריה למגזינים מכובדים כמו "גלאמור", "Red", "קוסמופוליטן" ו"טיים אאוט". המוטו היצירתי של רושפורט הוא "תאכלו עוגות! ותהיו נחמדים לנשים מבוגרות עם איפור מטורף!", והתיקים שלה אכולי אפליקציות, הדפסי מזון וממתקים דוגמת צ'יפס, גלידות, סופגניות, עוגות, שוקולדים ובעיקר - קאפקייקס.
דרך בדוקה להעניק למוצר כלשהו מעמד אייקוני היא לעשות עליו זום בפרק (או בסרט) של אחת מאבני הדרך בתרבות הפשניסטה - "סקס והעיר הגדולה", ולחלופין בקליפ של לוח המודעות האנושי המכונה ליידי גאגא. שרשראות שֵם מזהב, עקבי סטילטו עצבניים, פרחי דש עצומים והתיקים ההם של "כיסים" - כולם כבר קיבלו תו תקן של שיק בזכות הבננות הניו יורקיות האלו. ועכשיו, כך נראה, הגיע תורם של הקאפקייקס. שלי גרוס, עיתונאית אופנה ישראלית ובעלת הבלוג "המלבישה", הקדישה פוסט שלם לחשיבות הקאפקייק כ"קטליזטור עלילתי" ב"סקס והעיר הגדולה". מסתבר שממש מתחת לשפמנו המרוט, הבנות הספיקו לכרסם יחדיו קאפקייקס, לאחוז (הבת הקטנה של שרלוט) קלאץ' קאפקייק סופר־יקר של המעצבת ג'ודית ליבר (אתן יכולות להשיג אותו באתר של "ניומן מרקוס" בסכום צנוע של "אין לכן כסף, תרגיעו"), ובסרט החדש שרלוט עצמה עוטה סינר עם הדפסי קאפקייקס. גרוס תוהה בפוסט שלה מהי הסימבוליות של הקאפקייק, שנראית בעיניה עמומה. אנחנו טוענות שהסימבוליות היחידה היא שהעוגות הקטנות האלה פשוט טרנדיות ומצטלמות מהמם, ואחרי הסצנה האלמותית (ולא במובן הטוב) של הקראת שמות מעצבי העל בסרט הראשון בסדרה, אין עוד צורך לחפש עומק במוצר המגה־פרסומי הזה.
קסם הפצפוצים
מובן שלא רק מעצבי וקובעי דעת הקהל של הזרם המרכזי בוחשים כפותיהם בקערת הבצק המסוכרת הזו. גם עולם ה"עשה זאת בעצמך" של הבלוגרים ואמני האינדי והרשת מספק חומר לאכילה. לא מעט סדנאות ליצירת קאפקייקס בטכניקות קרושה מקיסמים, גומי וחוטי דיג מסתובבות ברשת וברחבי העולם, אבל היחידה שמצליחה לגרום לאביזרי קאפקייקס להיראות באמת כמו משהו שבא לך לדפוק לו ביס (ולא סתם כמו תלתלי צמר שמסודרים בגוף אקראי עם פונפון) היא משלנו - מעצבת התכשיטים הישראלית רוני ראובני, בעלת המותג "Whytrash". מתערובת מיוחדת של פימו ראובני מכינה תכשיטים דמויי מזון שנראים בדיוק, אבל בדיוק כמו הדבר האמיתי. וזה לא מס שפתיים - הדבר הראשון שתרצו לעשות כאשר תיתקלו באחד מדוכני המרכול המתוקתקים שהיא מעמידה בכל שבוע בבוטיק המעצבים בדיזנגוף סנטר, הוא פשוט להתבלמס בבת אחת על הכול (כולל על עגילי הגפילטע
פיש, כפרה עליהם). "אני חייבת את המותג שלי לקאפקייקס", אומרת ראובני. "לפני הלימודים נסעתי לחו"ל וראיתי בפעם הראשונה חנויות קאפקייקס, וזה היה לא הגיוני. אנחנו מדברות פה על מאפה קטן, פשוט ובדרך כלל מופקע במחיר, ואני התחרפנתי - רציתי לקנות הכול, לטעום הכול, לגעת בכול, להריח. זה שיגע אותי. עד אז לא הבנתי באמת את הערך שיש בפרזנטציה, את הכוח שלה. הצבעים והצורות עשו אותי חמדנית. בקיצור, התאהבתי".
ראובני החליטה לחזור ארצה ולפתוח מאפיית קאפקייקס ארצישראלית אמיתית, אבל אביה, שף במקצועו, החשיך את המסך על הפנטזיות של הנערה. "מבחינתי החלטתי שזהו, זה מה שאני אעשה בחיים: אפתח מאפיית קאפקייקס בארץ עם שמות מצחיקים לכל עוגה, והיא תהיה יפהפייה, בצבעי פסטל, עם כיסאות לא תואמים, תמונות במסגרות קטנות וכמה קולבים עם בגדי מעצבים מאותה משפחת צבעים או בנושא מתוקים", נזכרת ראובני, "ואז חזרתי הביתה, ואבא שלי שמע על זה וכמעט הרג אותי, הוא לא דיבר איתי כמה ימים. הוא אמר לי שזה תחום קשה, שאני לא מבינה כלום בנושא, שאפייה זה מדע וכך גם ניהול עסק ושהוא לא מוכן לשמוע על זה".
אחרי כמה ימים של "טיפול בשתיקה" חזר האב הביתה, הניח מול בתו הצעירה עשר חבילות פימו ואמר: "קחי ותאפי משהו שאת מבינה בו", והשאר היסטוריה.
איך את גורמת לקאפקייקס מפימו להיראות כל כך טוב ואמיתי?
"אני באמת אופה מאהבה. כל חתיכת פימו עוברת הרבה לפני שהיא נכנסת לתנור, ואני מקפידה להשקיע בכל אחת ולשמור על הייחודיות שלה, אחרת הקסם הולך לאיבוד וזה נהיה זול. כמו בקאפקייקס למאכל, זה חייב להיות פיין, מדויק ומפנק. האמת שהמון זמן לא עשיתי קאפקייקס, כי לא הצלחתי למצוא דרך ליצור את התבנית המושלמת. אני לא צוחקת, זה עניין רציני מבחינתי".
מה לדעתך הופך את המאפה הזה לכל כך אופנתי ופוטוגני? לא נראה שמישהו בעולם האופנה כל כך אובססיבי לעגבניות, למשל.
"זה מאפה יפה ומושחת בצורה יוצאת דופן. זה נורא פשוט: יש טעימים ממנו וזולים ממנו ויש הכול, אבל הקאפקייק משלב כל מה שטוב במאפה, באריזה סקסית ומעוצבת. חוץ מזה, יש כרגע חזרה לקראפט ולעבודת יד, ויש משהו מאוד מושקע וביתי בקאפקייק שמתכתב עם זה. קאפקייק לא יכול להיות תעשייתי, אפשר לראות שמישהו עמל על כל יחידה מסכנה שיצאה לחזית החנות, ואתה בתור לקוח לוקח את הזמן לבחור את הקאפקייק המושלם בשבילך, זה שיש בו מספיק פצפוצים והקרם בו נראה הכי טוב. השיקולים הקולינריים והאסתטיים מתערבבים לגמרי, וזה מקסים בעיניי. אני אוהבת קאפקייקס!".
ואיך הישראלים מגיבים לתכשיטי הקאפקייק? הם אוהבים אותם?
"מאוד, בעיקר בזמן האחרון. בהתחלה היו אנשים שחשבו שזה מילקשייק או גלידה בגביע, כי המילה לא הייתה בלקסיקון. עכשיו זה בסיסי, אנשים מאוהבים בקאפקייקס".
