שתף קטע נבחר

ארבע שנים וגעגוע: עדיין מחכים לגלעד

עסקאות נתפרו והתפוצצו, פוליטיקאים הבטיחו ואיכזבו, בכירי חמאס נעצרו ושוחררו - ורק משפחת שליט עדיין ממתינה שהחייל החטוף גלעד ישוב למצפה הילה. מהחטיפה בכרם שלום ועד לצעדה שתצא מחרתיים - אלה הרגעים הדרמטיים של פרשת שליט. כרוניקה של תקווה וייאוש

ארבע שנים. 48 חודשים. 1,461 ימים. 35,064 שעות. לבד. אלה המספרים הבלתי נתפשים שעליהם מתייצב הבוקר (יום ו') "זמן גלעד" בשבי החמאס בעזה. היו אלה ארבע שנים של תהפוכות ומפחי נפש למשפחת שליט, אך במבחן התוצאה - דבר לא השתנה. גלעד שליט, שאמור היה כבר להיות חייל משוחרר - עדיין מוחזק בידי הארגון הפלסטיני.

 

הפרשה הכאובה החלה בבוקר ערפילי ב-25 ביוני 2006, עת חדרה חוליית מחבלים לשטח ישראל ליד כרם שלום. בחילופי האש נהרגו סגן חנן ברק מערד וסמ"ר פבל סלוצקר מדימונה. גלעד שליט, רב-טוראי בחיל השיריון ממצפה הילה שבגליל, נחטף. מאז, פרט לחוטפים, איש לא ראה אותו מול העיניים. בארבע השנים שהוא מוחזק ברצועת עזה, התקבלו ממנו רק אותות חיים בדמות קלטת וידאו אחת, קלטת שמע נוספת וכמה מכתבים שהעביר חמאס.

 

בימים שאחרי החטיפה הפך בית משפחת שליט בגליל לאתר עלייה לרגל של בכירים בצה"ל ובמערכת הפוליטית. ראש אגף משאבי אנוש בעת החטיפה, האלוף אלעזר שטרן, הודיע לבני המשפחה כי גלעד "נחטף כשהוא על הרגליים". המשנה לראש הממשלה דאז, שמעון פרס, הפנה אצבע מאשימה לחאלד משעל היושב בדמשק. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, התקשר יום לאחר החטיפה ועדכן את המשפחה - כבר אז - שמתנהלים מאמצים קדחתניים בערוצים בינלאומיים ומודיעיניים לשחרור גלעד. האב, נועם שליט, פנה באמצעות הרשתות הזרות לחוטפים ולעולם, בניסיון לקבל אות חיים מבנו.

 

לאחר החטיפה יצא צה"ל למבצע "גשמי קיץ". אולמרט אמר אז: "לא נכבוש את עזה, לא נדון עם החוטפים". כמה ימים לאחר מכן אמרו בלשכתו של ראש הממשלה: "אין הפסקת אש בלי שחרור החייל". המבצע הזה, כמו אלו שיבואו אחריו, הסתיים, וגלעד לא שב הביתה. במקביל למבצע, נעצרו בגדה כמה מראשי חמאס - ביניהם שר העבודה בממשלת החמאס, מוחמד ברגותי; השר לענייני ירושלים חאלד אבו-ערפה ושרים רבים אחרים. בירושלים נעצרו שלושה מבכירי החמאס בבירה: מוחמד אבו טיר, מחמד עטואן וחאלד אבו ערפה. רק לאחרונה שוחרר אבו טיר מהכלא בישראל, ללא כל התקדמות בעניינו של גלעד.


כוחות צה"ל באזור בו נחטף שליט. 25.6.2006 (צילום: אמיר כהן)

 

כמעט מיד אחרי החטיפה התנהלו מגעים אינטנסיביים לשחרורו של החייל. חוטפיו של שליט פרסמו הודעה, בה הם דורשים לשחרר אלף אסירים פלסטינים. מקורות פלסטינים הבהירו כי בנוסף, נדרשת ישראל לקבל על עצמה, בתמורה לשחרורו של החייל, הפסקה של הפעילות הצבאית נגד הפלסטינים, שתהפוך לרגיעה ארוכת טווח.

 

כמה שבועות לאחר החטיפה בדרום, נחטפו בידי חיזבאללה אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל, דבר שהביא לפרוץ מלחמת לבנון השנייה. במשך 33 ימים, כשהם עדיין מצפים לאות חיים ראשון מבנם, ישבו בני משפחתו של גלעד במקלט ביתם שבגליל המערבי.

 

אותות חיים ותקוות לשחרור

בספטמבר 2006, כשלושה חודשים לאחר החטיפה, התקבל אות חיים ראשון מגלעד. ישראל אישרה כי התקבל מכתב שכתב החטוף. באמצע אותו חודש דיווח עיתון סעודי כי עסקת חילופי אסירים בין ישראל לחמאס קרובה מאוד. בסופו של דבר, הדיווח הזה - כמו רבים אחרים שיבואו אחריו - נותר על הנייר בלבד.

 

באותו חודש אמר גורם זר המעורב במגעים לשחרורו של שליט, כי חלה התקדמות משמעותית במשא-ומתן לשחרורו של החייל החטוף, שיחזור לביתו עד תחילת חודש הרמדאן - אז, חודש תשרי. גם שר החוץ המצרי, אחמד אבו אל-רייט, נשמע באותו זמן אופטימי ואמר לאחר שנפגש עם שרת החוץ, ציפי לבני, כי שליט ישוחרר בקרוב. בין לבין היו גם דיווחים בעיתונות הערבית כי שליט ישוחרר ובתמורה יורשה ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, להיכנס לרצועת עזה.


עצרת תמיכה לשחרור החטופים. ת"א 31.8.2006 (צילום: ירון ברנר)

 

בדצמבר 2006 הצטרף גם ראש הממשלה הפלסטיני מטעם חמאס, איסמעיל הנייה, לקולות האופטימיים. הוא אמר כי שחרור שליט מתקרב: "עניין האסירים הפלסטינים ייפתר בקרוב. הם ישוחררו ובמקביל, ישוחרר החייל הישראלי". הנשיא הפלסטיני, אבו-מאזן, אמר כי שליט ישוחרר עם הקמת ממשלת אחדות פלסטינית - וכשהוקמה ממשלה כזו בתחילת 2007 תהה נועם שליט - היכן בנו. אבו-מאזן ואיתו גם שר ההסברה הפלסטיני עוד נטעו תקוות במשפחת שליט, כשהבטיחו שוב באפריל 2007 שגלעד בדרך הביתה.

 

אך חודשיים לאחר מכן השתנתה המציאות - חמאס ביצע הפיכה ברצועת עזה, סילק והרג את אנשי הפתח, וצבע את עזה בירוק. נשיא מצרים, חוסני מובארק, עוד היה אופטימי כשאמר אז ל"ידיעות אחרונות", כי לאחר שהמצב ברצועה יירגע - גלעד ישוחרר.

 

ביוני 2007, שנה בדיוק מיום החטיפה, פורסמה קלטת בקולו של גלעד: "אני גלעד בן נועם שליט, הכלוא אצל המוג'אהידין (הלוחמים). אמא ואבא, אחותי ואחי, חברי בצה"ל. אני מוסר לכם דרישת שלום ואת געגועיי לכולכם. עברה עליי שנה שלמה בתוך הכלא. מצבי הבריאותי מידרדר ואני חייב אשפוז ממושך בבית חולים. אני מצטער על חוסר ההתעניינות של הממשלה הישראלית וצה"ל בעניין שלי ואי היענותם לדרישות כתאיב ('גדודי' בערבית) אל-קסאם. זה ברור שהם חייבים להיענות לדרישות אלו כדי שאני אשתחרר מהכלא, במיוחד שהייתי במבצע צבאי ולא סוחר סמים (כשהכוונה לאלחנן טננבוים). וכמו שיש לי הורים, אמא ואבא, גם לעצירים הפלסטינים יש אמהות ואבות שחייבים להחזיר להם את בניהם".


האם, אביבה שליט, על רקע תמונת בנה (צילום: ירון ברנר)

 

את ההקלטה חתם גלעד במילים: "יש לי תקווה גדולה שממשלתי תתעניין בי יותר ותיענה לדרישות המוג'אהדין. הרב"ט גלעד שליט". אביו נועם אמר באותו יום ל-ynet: "אני מקווה שזה איתות של החמאס על מנת לחדש את המשא-ומתן".

 

משתחררים בלי גלעד

בפברואר 2008 התקבל מכתב שני מגלעד שליט. השלישי התקבל ארבעה חודשים לאחר מכן. הפתק בכתב ידו של גלעד הועבר להוריו כחלק מהתחייבות חמאס לנשיא ארה"ב לשעבר, ג'ימי קרטר, שביקר אז באזור. המסר היה: אני מתחנן שתשחררו אותי. זמן רב לפני שהתקבלו המכתבים והקלטת, איפשר חמאס להעביר משקפיים לחייל החטוף.

 

באוקטובר אותה השנה קיבל שליט דרישת שלום מהבית. מכתב שהעבירה משפחת שליט לנשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, הופקד בידיו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, בביקורו של סרקוזי בדמשק. האב נועם אמר כי קיבל אישור שהמכתב הועבר לבנו.

 

משפחת שליט, ששמרה על איפוק במשך חודשים רבים, ידעה גם כמה מאבקים. בני המשפחה יצאו לחו"ל על-מנת לגייס תמיכה. נועם שליט נפגש לא פעם עם סרקוזי, שהבטיח לסייע, בין היתר משום שגלעד מחזיק גם באזרחות צרפתית.


נועם שליט בפגישה עם סרקוזי. ינואר 2009 (צילום באדיבות ארמון האליזה)

 

ביוני 2008, ערב החתימה על הסכם רגיעה, עתרו בני משפחתו של החייל החטוף לבג"ץ נגד הרגיעה. הם קבלו כי פתיחת המעברים במסגרת ההסכם מהווה הפרה של התחייבות שלטונית וחריגה מהחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון, ולוקה באי-סבירות קיצונית. בג"ץ דחה בסופו של דבר את העתירה ורגיעה בת חצי שנה יצאה לדרך.

 

ב-22 ביולי אותה השנה הגיעו חבריו של שליט כדי להשתחרר בבקו"ם - שלוש שנים לאחר שהתגייסו לשריון. לאחר שהזדכו על הציוד הם צעדו למשרד הביטחון בקרייה בתל-אביב, שם נפגשו עם שר הביטחון. ברק אמר אז: "כמפקד הצבא בעבר ובהווה, אני רואה על עצמי חובה מוסרית ופיקודית לעשות כל שניתן כדי להשיב את שליט הביתה".

 

העסקה שוב "על סף סיכום"

הבולט מבין מבצעי צה"ל, מאז שנחטף שליט, הוא "עופרת יצוקה", שהחל בסוף דצמבר 2008. החיילים שנכנסו לרצועה אמרו כי לא יצאו בלי גלעד, אך הפעולה הסתיימה כששליט עדיין בשבי. במהלך המבצע התקבלו דיווחים שהחייל החטוף נפצע - אך אלה הוכחשו בישראל. במשפחת שליט אמרו שזו ההזדמנות האחרונה לשחרר את גלעד. אחרי תום המבצע החליט הקבינט להתנות כל רגיעה בעסקת שבויים שתביא לשחרור שליט.


נועם שליט בבג"ץ נגד הרגיעה. יוני 2008 (צילום: AP)

 

המאבק הציבורי הבא של משפחת שליט היה בהקמת אוהל מחאה מול מעון ראש הממשלה בירושלים, לקראת תום כהונת ממשלת אולמרט, כאשר מלאו כמעט 1,000 ימים לשבי. אל האוהל הגיעו שרים, חברי כנסת, אישי ציבור וגם אזרחים מן השורה, שביקשו לתמוך במשפחת החייל החטוף. בין המצטרפים הייתה גם יובל ארד, בתו של הנווט השבוי רון ארד. למחאה הצטרף גם יואל, אחיו הגדול של גלעד, שהיה רחוק מאור הזרקורים מאז החטיפה. עוד לפני שעלו לבירה, פתחה משפחתו של החייל החטוף בקמפיין חדש, במסגרתו יישלחו מכתבים, מיילים ואס-אם-אסים עם הכיתוב "הצילו" מאותיות שכתב שליט במכתביו.

 

לקראת היום האלף לחטיפה, נראה היה כי העסקה קרובה מתמיד. שליחו של ראש הממשלה, עופר דקל, וראש השב"כ יובל דיסקין ניהלו משא ומתן בתיווך מצרי עם חמאס. אך גם הפעם הפכה התקווה לאכזבה. אולמרט אמר כי "חמאס הקשיח את עמדתו, חזר בו מההבנות אשר גובשו במהלך השנה האחרונה, והעלה דרישות קיצוניות". מנגד, בחמאס אמרו שבישראל קיבלו רגליים קרות.

 

נועם שליט כתב לאולמרט, לאחר פיצוץ המגעים: "אתה אחראי לקיים את הברית בין צה"ל והמדינה למשפחה. אנו דורשים ממך באופן שאינו משתמע לשני פנים, ולמרות המחיר - החזר את גלעד". ישראל חשפה חלק משמות האסירים אותם היא אינה מוכנה לשחרר. ראש הממשלה כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת ובה הסביר: "יש לנו קווים אדומים, לא נחצה אותם. ממשלת ישראל בראשותי לא תיכנע לתכתיבי הטרור".

 

שנה רביעית: הכיסא בקבלות השבת עדיין ריק

השנה החולפת, הרביעית לישיבתו של גלעד בשבי, התאפיינה כמו קודמותיה בזיק חוזר ונשנה של תקווה, שהכזיב שוב ושוב. בשלהי 2009 התרבו שוב הדיווחים על כך שהעסקה לשחרור החייל החטוף תמורת כאלף אסירים פלסטינים קרובה מאי פעם, בעזרתו של המתווך הגרמני, ו"השביעייה" התכנסה לשורת דיונים כדי להכריע אם לקבל את ההחלטה הקשה.


אביבה ונועם שליט באוהל המחאה (צילום: AP) 

 

במסגרת הדיון הציבורי סביב מחיר שחרורו של שליט נשמע ביתר שאת גם קולן של משפחות קרבנות הטרור, שהתקשו להשלים עם האפשרות שרוצחי יקיריהן ישולחו לחופשי. לתחושה שהפעם השחרור הולך ומתקרב תרמה עסקת הקלטת, שבמסגרתה העביר חמאס לישראל קלטת וידאו שבה נראה שליט חי וחיוני באופן יחסי, לראשונה מאז נחטף. הוא דיבר על יום שהעביר בחיק משפחתו, ואמר בין השאר: "אני מקווה שהממשלה לא תבזבז את ההזדמנות להגיע לעסקה".

 

למרות ההתקרבות בין הצדדים, גם הפעם המשא ומתן עלה על שרטון, סביב סוגיות כגון שחרורם של רבי מחבלים כמו מרוואן ברגותי ואחמד סעדאת או לאן יגורשו אסירים "כבדים".

שני הצדדים האשימו שוב זה את זה בהכשלת העסקה, ורק השבוע הודה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לראשונה כי הסכים לשחרר 1,000 אסירים תמורת שובו של שליט. לדבריו, חמאס לא השיב על ההצעה.

 

בחודשים האחרונים ירד באופן יחסי מהכותרות נושא המשא ומתן על שחרור שליט, והמטה לשחרור גלעד ניסה בשלל פעילויות להחיות את המאבק הציבורי למענו. בין השאר התקיימו מדי יום שישי קבלות שבת מול ביתו של ראש הממשלה. בינתיים שוחררו מהכלא הישראלי כמה "קלפי מיקוח" שנעצרו בעקבות חטיפת שליט, כמו מוחמד אבו-טיר ועזיז דוויק

 

השבוע נראה היה שמשפחת שליט מאסה בהמתנה סופית: בבואם לכנסת הטיחו האב נועם והסב צבי ביקורת קשה בהנהגה, וביום ראשון ייצאו בצעדה יחד עם המוני פעילים לירושלים, שממנה אין להם כוונה לחזור הביתה עד שובו של גלעד.

 

היום מלאו 4 שנים לחטיפתו של גלעד שליט , המוחזק בעזה כבר 1,461 ימים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אביבה שליט. 4 שנים מורטות עצבים
צילום: גיל יוחנן
צילום: רויטרס
ציור קיר עם דמות החייל החטוף בעזה
צילום: רויטרס
"הטנק של גלעד", בקבלת שבת מול בית נתניהו
צילום: ג'ורג' גינסנברג
הפגנת בני נוער למען שחרור שליט
צילום: ניר צחר
מומלצים