שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עם הספר האלקטרוני
    המהפכה הדיגיטלית הופכת את ארון הספרים היהודי לדיסק: התנ"ך, הגמרא ועשרות אלפי ספרים נשמרים במאגרי מידע ובספרים אלקטרוניים, ואלו עשויים לשנות באופן מהותי את הקריאה והלימוד. "אגדתא 3" תוהה איך יקראו סיפורים בשבת

    סימן ההיכר המובהק של כל בית מדרש המכבד את עצמו הוא ספרייה גדולה ועשירה. מדפים-מדפים, מחולקים לפי נושאים, שעל גביהם אינספור ספרים: תורה, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, משניות, מדרשים, משנה ברורה, רמב"ם, ספרי הגות, ספרי הלכה, עיון, מעשיות, הכל מכל כל - ובכמה עותקים, מהוצאות שונות, ישנים לצד חדשים. השאלה הגדולה היא: עוד כמה זמן זה ייעלם? 


     

    עשרות אלפים של ספרי קודש כבר נמצאים במאגרי מידע דיגיטליים, שבשנים האחרונות הופכים את ארון הספרים היהודי לדיסק. כמות הכותרים הבלתי-נתפסת שנמצאת במאגרים מעלה שאלות מהותיות באשר לעתידן של הספריות, ואולי אפילו לדרכי לימוד היהדות המקובלות מזה מאות רבות של שנים.

     

    הנגישות המיידית לכמות בלתי מוגבלת של תוכן מעניקה משמעות חדשה לביטוי "עם הספר", שכעת מלמד אותנו שקנאת סופרים תרבה מאגרים.

     

    אני הכי גדול

    נכון לרגעי כתיבת שורות אלה, כ-45 אלף ספרי קודש כבר נסרקו למאגר הדיגיטלי "אוצר החוכמה". מספר עצום, ללא ספק. לצדו, ניתן למצוא עוד כמה מאגרים הטוענים לכתר "הכי גדול": "פרויקט השו"ת" הוותיק של אוניברסיטת בר אילן, שלדברי משווקיו כולל למעלה מ-80 אלף פסקי הלכה בספרי השו"ת; "התקליטור התורני" של די.בי.אס; "אוצר ההלכה והמנהג"; "אוצר הפוסקים – אוצרות השו"ת" ועוד ועוד.

     

    כולם "הכי גדולים", הכי מקיפים", הכי "תלמוד תורה כנגד כולם". וכולם גם הכי קמח לצד תורה, שכן מדובר

    במוצרים לא זולים כלל ועיקר, שמחירם נע בין כמה מאות לבין אלפי שקלים בשנה.

     

    לצד המאגרים המסחריים, ניתן למצוא גם מאגרי מידע לשימוש חופשי, שהגדול שבהם הוא "Hebrew Books" מתוצרת ברוקלין, שמופעל על ידי האגודה לשימור ספרים בעברית וכולל כ-42 אלף ספרי קודש, הגות והלכה סרוקים. האתר מאפשר הורדה חופשית של הספרים בקבצי PDF, ומעמיד לרשות הגולשים מנוע חיפוש בתוך כל ספר.

     

    גם "מאגר ספרות הקודש" של סנונית מאפשר גישה לספרי קודש מרכזיים - כמו גם לפרשנויות, מאמרים ואפילו להקראה של הפסוקים מהתנ"ך. מלבד תורה-נביאים-כתובים, תמצאו באתר גם את המשנה, התוספתא, הגמרא, ספרות המדרשים והמשנה תורה לרמב"ם.  

     

    פרויקט הנצחה

    מנהלת הפיתוח והשיווק ב"אוצר החוכמה", רות שמעון, אומרת בראיון ל-ynet כי היא מרגישה בתפקידה שליחות לאומית יותר מאשר עבודה: "המטרה היא לשמר את המורשת שלנו. ישנם ספרים נדירים שהולכים ומתבלים, ועוד מעט אי-אפשר יהיה לקרוא אותם. אנחנו דואגים להנציח אותם".

     

    הנצחה משמעה סריקה של כל אחד מן הספרים. המרה של מאות אלפי עמודים לתמונות, בניגוד לנהוג במאגרים אחרים כמו פרויקט השו"ת, שבמסגרתו הספרים פשוט מוקלדים מחדש.

     

    "כשמדובר בספרים נדירים ועתיקים, צילמנו את הדפים אחד-אחד כדי לא להרוס את הספר", היא מפרטת, "לאחר הסריקה או הצילום עוברים הדפים תהליך
    ניקוי מכתמים, זיהוי אופטי וקיטלוג, שכן החוכמה היא לא בעצם בניית המאגר, אלא לאפשר את מציאת המידע לאחר מכן. לצורך כך גם בנינו מנוע חיפוש המושתת על טכנולוגיית OCR (זיהוי תווים אופטי) וכך ניתן למצוא מילים מבוקשות בטקסט המצולם, אפילו בכתב רש"י".

     

    לעומת המהירות והיעילות של ה-OCR, חברות מתחרות, דוגמת "התקליטור התורני", מבליטות דווקא את היתרון שבהקלדה, שלדבריהם מונע שגיאות הנובעות מזיהוי שגוי של אותיות על-ידי התוכנה. את "התקליטור התורני" הגה הרב ראובן סופר, שמתגאה דווקא בפשטותו של המוצר.

     

    "ההשקעה שלנו היא בספרים ופחות בטכנולוגיה", הוא אומר. "זוהי ללא ספק תוכנת החיפוש הפשוטה והמהירה ביותר, הנותנת תוצאות תוך שניות ולעתים אף פחות מכך. אנשי התמיכה הטכנית שלנו כמעט ואינם עוסקים בפתרון בעיות, עקב פשטותה של התוכנה.

     

    "נכון", הוא מודה, "היו אנשים שניצלו את היכולת הזו להעתיק את התוכנה, אך אני סומך על אנשי תורה שיידעו לעמוד בפיתוי, ולקנות אך ורק תוכנות חוקיות שנקנו כראוי. היו לא מעט מקרים שאנשים התקשרו לברר כמה עולה התוכנה, לאחר שהמחשב שקנו כלל אותה".

     

    גוגל יהודי

    "אוצר החוכמה" הוקם לפני שמונה שנים ביוזמתו של הרב ארז סלע, שהבין את הפוטנציאל העסקי מתוך הצורך שחווה בעצמו למצוא הכל, מהר וכמה שיותר. 

     

    "אנחנו רואים את עצמנו כ'גוגל' של העולם היהודי", אומרת שמעון. ואם אנו נרשה לעצמנו להתעלם לרגע מן הפרט השולי שהמאגר

    אינו חינמי (דיסק קשיח יעלה למשתמש הפרטי סכום של כ-7,500 שקל, ואילו דמי מנוי לחבילה המקוונת יעמדו על כ-1,900 שקלים לשנה), הרי שמדובר במנוע מהימן למדי, שמאגד ספרים ישנים ונדירים לצד חדשים, ופועל בהסכם זכויות יוצרים עם הוצאות כגון "מוסד הרב קוק", "מכון ירושלים", "אהבת שלום" ואחרים.

     

    אבל מדוע שאדם פרטי ירצה להוציא את הסכום הלא מבוטל הזה על מאגר של ספרים? הרי אף אחד לא באמת מסוגל לקרוא את כל הספרים הללו?

     

    "כרגע, מי שקונה את הגרסה המלאה הוא לרוב לקוח שמשתמש בזה לצרכים מקצועיים - הוא מלמד או לומד יהדות. בקרוב תיפתח חנות מקוונת, ואז אפשר יהיה 'לקנות' שעות גלישה בתוכנה, בלי צורך לקנות את כל החבילה".

     

    סוף עידן הספריות

    העולם הדיגיטלי מתקדם במהירות, ולצד המאגרים צצים גם ספרים אלקטרוניים, המאפשרים קריאה נוחה במכשירים ייעודיים. גורלן של הספריות הקונבנציאונליות - לפחות ככל שהן מוכרות לנו - עלול להיגזר בקרוב. בישראל הושק לא מזמן הספר האלקטרוני "עברית" (מבית "ידיעות"), שמסוגל להכיל כ-2,000 כותרים.

     

    האם בזאת תם תפקידו של ספר-המדף? לא לדעת שמעון. "ככל שמאגר המידע משוכלל, עדיין יש הבדל בין ספר לימוד לספר עיון או קריאה. אם אדם רוצה ללמוד לעומק – הוא יישב מול ספר. מאגרי המידע מספקים מענה לעבודת חקר, הדורשת להקיף כמה שיותר מקורות".

     

    ראש מכון "צומת" שעוסק בהלכה וטכנולוגיה, הרב ישראל רוזן, מביט במהפכת מאגרי המידע בחשש גלוי. "אני לא משתמש במאגרים כמו 'אוצר החוכמה' כי אני נבהל", הוא מצהיר. "כמות המידע הופכת לרועץ מבחינת המוטיבציה להיעזר בזה. אני קורה לזה 'התפוצצות המידע'. נוצר מצב שבו מי שמבקש כיום לכתוב מאמר כלשהו על נושא הלכתי או פובליציסטי, נדרש לכאורה לחפש כרקע לדבריו כל מה שנאמר על הנושא. זה בלתי אפשרי. אם כל כותב יידרש לא לחזור על מה שכבר נאמר במדיה הדיגיטלית, זה יוביל לז'אנר למדני חדש. אני לא יודע מה יהיה הז'אנר הלמדני בדור הבא, אך הוא בוודאי יושפע מהדרישה הזו".

     

    הרב רוזן אגב אוחז במאגר דיגיטלי ממוקד של כרכי "תחומין" (סדרת ספרים בנושא תורה חברה ומדינה), המכיל כ-1,500 מאמרים בנושאי טכנולוגיה והלכה, רפואה והלכה, וסוגיות הלכתיות אקטואליות אחרות.   

     

    איך אתה רואה את הספרייה התורנית בעוד עשור או שניים?

     

    "אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה גדולה, כאשר נוצרה ספרייה עולמית מרוכזת ומקוונת. אבל שאלת עתיד הספרים והספריות תלויה במהפכה - אם תתחולל – בעיתונות. לכאורה, נכון להיום, נעלם הצורך להדפיס עיתונים בכמויות אדירות, שכן המידע נמצא ברובו אונליין וגם הפרסום. ובכל זאת, עדיין מדפיסים עיתונים, ויש מי שצורך אותם. אם העיתונות תפרוץ את מחסום המילה המודפסת ותעבור למדיה הדיגיטלית - זה יגרור אחריו את המהפכה המוחלטת. זו תהיה מהפכה מנטלית, פרקטית ותדמיתית - לא עוד מדפים מלאי ספרים. זה חבל, אבל נראה כי אין מנוס מזה".

      

    מה עושים בשבת?

    אם העולם כולו יעבור לספרים דיגיטליים, היהדות האורתודוכסית בוודאי תעמוד בצומת דרכים - לפחות בכל הנוגע לשבת. האפשרויות תהיינה או להיות אחרוני המשתמשים בספרים מודפסים, או לחילופין למצוא פתרונות הלכתיים לעניין.

     

    "במכון 'צומת' כבר נדרשנו לשאלת הספרים הדיגיטליים, ויש להבחין בין השימוש הפרטי לבין שימושים חיוניים צבאיים או אזרחיים", אומר הרב רוזן. "גם אם הלכתית-טכנית ניתן לחשוב על פתרונות למשתמש הפרטי, הרי שקשה לראות את זה קורה באופק, ולו בשל מחסומים לגיטימיים של 'מראית עין', אופי השבת והמדרון

    החלקלק. כל זה נכון להיום. אבל במבט לעתיד, אני מאמין שיהיה שינוי. לא מעולם הישיבות, אלא מתוך לחץ מצד 'הבעלי-בתים'. אין לנו היום חזון לרוץ לטכנולוגיה שומרת שבת לטובת הנוחיות, אך אם השאלה תזדמן לפתחנו – הרי שנאלץ להתעסק עם זה".

     

    הרב רוזן מתאר, כדוגמה, אפשרות למסך עם עמעם (דימר), שתמונות הדפים בו מתחלפות מאליהן כל שתי דקות וחצי ולקורא יש אפשרות לזרז או להאט את קצב העמודים מבלי להפסיק את הפעולה החשמלית.

     

    "המהפכה הדיגיטלית איננה פחותה ממהפכת הגלגל", הוא קובע. "זה מבהיל מבחינה פילוסופית, אך מאידך גיסא, מההיבט היהודי – מי שפקפק במשנה בפרקי אבות 'עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים' – קיבל תשובה טכנולוגית שמראה שהדבר אפשרי, וזו המציאות שכולנו חיים בה. המדיה הדיגיטלית שנשמרת לזמן אינסופי היא 'מגדל בבל' של ידע, שמתחרה בקב"ה".

     

    • שלחו כאן סיפור לתחרות "אגדתא 3" של ynet ובני עקיבא.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "עם הספר האלקטרוני"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עכשיו הכל בקליק
    צילום: ישראל ברדוגו
    הרב רוזן. כמו מהפכת הגלגל
    קורא ספרים אלקטרוני. מה עם שבת?
    ותן חלקנו
    מומלצים