ג'יאן מול סוארס: מה אתם הייתם עושים?
היד של סוארס, החמצת הפנדל של ג'יאן. המשחק הבלתי נשכח בין אורוגוואי לגאנה השאיר שאלות פתוחות ובלבל גם שני אוהדים מקומיים. הנה תמליל השיחה, כולל התנצלות קטנה
"כשראיתי שנותנים לגאנה פנדל בדקה ה-120 שכבתי במיטה מתחת לשמיכה ואמרתי 'תודה אלוהים הגדול מכולם', אבל בכל זאת רציתי להתקשר למאמן ולהגיד לו 'בבקשה אל תיתן לאסמואה לבעוט אלא לסטפן אפייה'. ידעתי שהוא עלול להחמיץ, כי הבעיטות שלו בדרך הולכות למעלה", התחיל את השיחה בני, גנאי הלומד בפרטוריה.
אסמואה ג'יאן שבור אחרי ההדחה (רויטרס)
"תגיד מה שתגיד", השיב לו עמנואל, תושב מקומי שתמך, כמו כל דרא"פ, בגאנה. "לג'יאן יש חתיכת ביצים. אחרי שהחמיץ הוא היה הראשון שרצה לבעוט בדו-קרב פנדלים. והוא הבקיע. לאפייה לא היה משחק טוב, הוא כבר זקן, אבל אולי אתה צודק. לפנדלים, אין מישהו יותר מנוסה ממנו. חבל. עכשיו הרגשת ההחמצה היא יותר גדולה, כי ברזיל בחוץ. את הולנד היה אפשר לנצח למרות שהפסדנו להם לא מזמן במשחק ידידות".
לואיסיטו הגדול
בני סיכם בחיוך חצי רציני כשאמר: "גאנה היא הנבחרת האפריקנית הראשונה שבכלל הגיעה וצריך לתת להם כבוד. אני לא יודע מה יהיה עם ג'יאן, כי היתה לו אפשרות לעשות היסטוריה בבעיטה אחת. בעיטה שהיתה יכולה לעשות כל כך הרבה טוב ליבשת. בעיטה אחת שהוא החמיץ. אבל ייאמר לזכותו שהוא הביא אותנו לפה. בפנדלים בבתים ובשער ניצחון על ארצות הברית. תגיד מה שתגיד, גאנה עשתה אותנו גאים למרות הכל".
דיון נוסף שהתפתח מאוחר יותר, נסב סביב נגיעת היד של לואיס סוארס. "מה שהוא עשה היה רמאות וצריך היה לאשר את השער", סינן בני. "הוא קפץ אל הכדור ואני לא בטוח שהכדור גם ככה לא עבר את הקו. צריך לתת לשופט את שיקול הדעת להחליט לאשר גול במקרים כאלה". את עמנואל הדברים האלה לא הרשימו, שבעוד האוטובוס שלקח את הנוסעים מהמטוס לטרמינל, החל להאט לקראת הורדה.
סוארס. גיבור או רמאי? (AP)
"לדעתי הוא דווקא גיבור. תיירי הנרי נגע ביד ולמעשה עבר על החוקה. כאן סוארס לא הסתיר את היד, שילם במחיר של כרטיס אדום ופנדל. עכשיו הוא לא ישחק בחצי הגמר, אבל לדעתי זה השתלם לו. עכשיו הוא בטח נחשב לגיבור מקומי שם באורוגוואי. פשוט קשה לי להשלים עם זה".
מה אתם הייתם עושים?
גאנה, שידועה בסגנון המשחק המהיר בעל המסירות הקצרות, נראתה כמו קבוצה ולא כמו יחידה של שחקנים בודדים כפי שציפו ממנה להיראות. אלא שבניגוד
לקמרון וחוף השנהב, כאן אין כוכב גדול שיגנוב מכולם את ההצגה. ג'יאן היה נהדר לכל אורך הטורניר, כבש שלושה שערים חשובים וכשל בכיבוש הרביעי דווקא במשחק הכי חשוב מכולם - המשחק הבא.
עכשיו נשאלת השאלה: מה אתם הייתם עושים אילו הייתם סוארס? האם גם הייתם מקריבים את עצמכם בטורניר שבו כבר הגעתם לחצי הגמר וכבשתם שלושה שערים? ברור שלא מדובר במעשה הכי ספורטיבי אבל מצד שני, ישנם כאלה שחושבים שמדובר בתכנית אצילית ואולי אף הכי ספורטיבית שיש, כי היא חלק מהמשחק, מהרצון לא להפסיד. יכול להיות שזה נכון.
מיד אחרי רבע הגמר כתבתי שמה שסוארס עשה, זה סוג של פשע שהשתלם, אבל עכשיו אני די בטוח שהייתי עושה אותו דבר. ואם כבר אנחנו מכניסים את עצמנו לנעליים של השחקנים, אז מה הייתם עושים אילו הייתם ג'יאן? מתייצבים בדקה ה-120 מול 85 אלף צופים נלהבים לפנדל של חייכם. מה הייתם עושים אם הכדור היה יוצא החוצה? גם זו שאלה לא פשוטה, אבל זה המונדיאל.
