"אין לי בבית כבלים ואינטרנט, ואני לא מדברת על בילוי בבתי קפה או בקולנוע. בממשלה לא מבינים שלאלפי אנשים כמוני, שמשתכרים שכר מינימום, כל שקל עוזר - בגידול הנער המתבגר, בתשלומים לבית הספר, בקניית כיכר לחם".
הממשלה הסירה אתמול (א') את תמיכתה בחוק להעלאת שכר המינימום, ועבור רבע מהשכירים בארץ ההחלטה לגבות את שר האוצר - שמבקש לקדם את מס ההכנסה השלילי - היא הרבה יותר מעוד כותרת באינטרנט.
אחת מהם היא דליה, אם חד הורית מאזור הצפון לבן 15, שעובדת בעמותה כמלווה של בני נוער בסיכון ומרוויחה שכר מינימום וחתומה על הציטוט שבפתיח.
"בממשלה פשוט לא מבינים את משמעות הכמה מאות שקלים עבור החלשים", היא אומרת. "זה עוד כיכר לחם או ספר לבן שלי, שאני מאוד לא רוצה שיהיה נתמך על ידי הרשויות. אני עובדת ומקבלת מזונות עבור בני, אבל זה מאוד לא פשוט לגדל נער מתבגר כשמשתכרים שכר מינימום".
דליה טוענת שהמסר בהחלטה לא להעלות את שכר המינימום בהדרגה מ-3,850 שקל בחודש ל-4,600 שקל הוא "שלא כדאי לעבוד. עדיף לשבת בים, לשתות קפה ולקבל קצבה". למרות נכותה, היא ויתרה על קצבת הביטוח הלאומי: "תמיד רציתי לעמוד על הרגליים בזכות עצמי, אבל זה רק הכניס אותי יותר עמוק לברוך כלכלי. אני רוצה לגדל את הילד לערכים של עבודה, אבל המדינה לא מעריכה מאמץ ולא מעודדת אנשים עובדים".
| החיים במינימום |
|
| בלי חלומות, בלי תרופות / תני גולדשטיין |
|
אילנה ערפי שלחה את ילדיה לפנימיות כי אינה יכולה לפרנסם; מזל חננאל לא מתקנת שיניים חסרות; רניה איבדה את ביתה ועדיין חייבת 20 אלף שקל, והחלום של מרים מקריית גת הוא לקנות קצת יותר עוף. החיים על שכר מינימום |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
בעוד כחודש תעזוב קארין, אקדמאית בת 31 מתל אביב את דירתה ותחזור להתגורר עם הוריה. לפני כמה שנים היא עזבה משרה נחשקת בהיי-טק ועברה לעבוד במשרה בכירה במגזר השלישי (ארגונים ללא כוונת רווח שאינן שייכים למגזר הפרטי או לציבורי).
אחרי שהעמותה בה עבדה נסגרה, לפני שמונה חודשים, היא מצאה עבודה במשמרות. בעבודה הנוכחית היא אמנם מקבלת 30 שקל לשעה, אך בגלל מספר השעות הנמוך היא אפילו לא מגיעה לשכר המינימום. "רציתי להציל את העולם ועולמי הפרטי קרס", אומרת קארין בכאב. "כבר שמונה חודשים אני מחפשת עבודה ולא מוצאת. מכרתי את הרכב כדי לשלם שכר דירה. המדינה לא מאפשרת לי לתרום מהיכולות שלי".
דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר במוסד לביטוח לאומי, מסביר בשיחה עם ynet, כי העלאת שכר המינימום היתה משפרת את מצבן של השכבות הממוקמות דרגה אחת מעל קו העוני. "יחסית למדינות אחרות הנמצאות ב-OECD, שכר המינימום בישראל אינו נמוך. הבעיה היא שבישראל אין אכיפה מספקת של החוק והרבה אנשים העובדים במשרות חלקיות מקבלים משכורת נמוכה משכר זה".
שר האוצר, יובל שטייניץ, התחייב כי חוק מס ההכנסה השלילי יוכנס לתקציב הדו-שנתי הבא, אך גוטליב סבור שזה לא יהווה פתרון מלא, וגם לא פתרון צודק: "מי שיממן את זה הוא משלם המסים ולא המעסיק. חייבים לחשוב על משפחות מרובות ילדים, בהם הורה אחד עובד במשרה מלאה ולהורה השני לא משתלם לעבוד במשרה חלקית".
נתניהו הזהיר כי החוק רק יגביר את האבטלה. לפי הסימולציות שנעשו במחלקת המחקר של ביטוח לאומי, העלאת שכר המינימום לא תשנה את מצב העניים בישראל, אך היא בהחלט יכולה למנוע את כניסתם של רבים אל מתחת לקו העוני, ולסייע לשכבות שנמצאות קצת מעליו.
ערן וינטרוב, מנכ"ל לתת, אמר: "מדו"ח העוני האלטרנטיבי עולה כי 72 אחוז מהנתמכים המועסקים עובדים במשרה חלקית ו-51 אחוז במשרה זמנית. יתרה מכך, 75 אחוזים ממקבלי הקצבאות מעדיפים לעבוד, אך ממשיכים לקבל קצבאות משום שהחלופה שלהם היא שכר מינימום או משרות חלופיות וחלקיות, ללא תנאים סוציאליים. כיום אין לאנשים עובדים יכולת להיחלץ ממעגל העוני והשארת שכר המינימום הנוכחי רק תקבע את מצב זה. אין ספק כי העלאתו מהווה מנוף הכרחי ליציאה מהעוני".
רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, הגיב להחלטה ואמר כי "הממשלה מתנהלת בטיפשות ובאלימות כלפי האוכלוסייה שמנסה להתפרנס בכבוד".
