עירית שלי
אני גננת כבר: 33 שנים.
מצב משפחתי: נשואה.
המליצו עלי: הורים לילדים בגן.
מה אמרו עלי? עובדת עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים ומקדמת אותם להישגים. עובדת מתוך שליחות ונתינה, מוכנה להתמודד עם כל ילד באשר הוא, גם אם הוא קשה חינוך. לצד הקניית ידע, מחנכת את הילדים לציונות, לאהבת המולדת, רעות והדדיות. הגן שלה מאתגר לילדים, כולל שפע פעילויות ופינות הפעלה בתחומים שונים. החצר שופצה לאחרונה בשיתוף הורי הילדים, בעזרת ציוד שנזרק מהבתים והיום החצר מהווה דוגמא לתהליך של מחזור. השנה חינכה שלישיה בגן (בדרך כלל במערכת החינוך מפרידים ביניהם) והצליחה לייחד כל אחד מהם. משקיעה המון בעבודה בצד חינוך בנה הפרטי, ילד עיוור וחירש, שזכה להיות חתן תנ"ך עולמי ושירת בצה"ל.
ציטוט נבחר מההמלצה: "עירית מחזיקה בעמדה שכל אדם זכאי לכבוד וליחס שווה וכך היא נוהגת ועושה גם עם ילדי גנה – מוגבלים ורגילים כאחד. גננת יוצאת דופן באישיותה. תרומתה לילדים, מסירותה, אהבה ונתינה לחברה בכלל ולילדי הגן בפרט".
עירית: "הילד שלי עזר לי להבין שצריך להאמין בכל ילד וצריך לגרום לכל ילד להאמין בעצמו. אמונה זו אני מנחילה גם לילדים וגם להורים. מעולם לא פחדתי מילדים 'קשיי חינוך'. אני רואה בילד כזה אתגר לקידום".
מה אומרת הוועדה? גננת בעלת "אני מאמין" מוצק וברור. ערכית ומסורה, מאמינה בפרט ומובילה אותו להישגים, משפיעה על תלמידים ועל הוריהם.
"השקעה בחינוך ילדים שווה הכל"
עוד עלי: גידלתי ילד שונה עיוור וחרש – אביחי, שאף אחד לא נתן לו סיכוי להצליח והוא זכה להיות חתן תנ"ך עולמי למרות כל הסיכויים והוא לימד אותי להאמין באלוקים.
רציתי להיות גננת כי: אני אוהבת מאוד לעבוד עם ילדים, לקדמם ולהשקיע בהם.
משהו שלמדתי מהילדים: להאמין בילד ולתת לו להאמין בעצמו, שהוא יכול.
הכי חשוב לי ללמד את הילדים: להאמין בעצמם.
הכי מרגש אותי בעבודה: לראות איך ילד עם בעיות קשות מתקדם ועולה ל-א' רגילה.
החזון שלי: ילד עצמאי עם דרך ארץ שאהבת האדם נטועה בו.
המוטו שלי: השקעה בחינוך ילדים שווה הכל. לתת אמון בילדים, להאמין בעצמם שהם יכולים וזה המוטו להצלחה בחיים בכלל.