לוחמי השייטת בעבר זועמים על חברי ועדת שני, שהגישה את מסקנותיה לגבי יישום ההמלצות באשר למתן פיצויים עבור נפגעי הזיהום בקישון
, שבמרכזן רשימת תנאים קשוחים להכרה בזכאות. ד"ר יוסי פז, לשעבר קצין בשייטת ומנתח לב וחזה בבית החולים איכילוב אמר אמש (יום ג') בשיחה עם ynet כי הוא "מוכן להזמין את החצופים ללגום מעט מים מהקישון".
לדבריו, "ועדה שמתכנסת בסתר, בלי ידיעתנו, היא ועדה שאיני מתפלא על מסקנותיה. אין לי ספק שאת הילדים שלהם לנחל הקישון הם לא היו מכניסים. אני בטוח שאנשי הוועדה מעולם לא צללו בקישון, אבל אני מוכן להזמין את החצופים ללגום מעט מים משם".
רוני קרן, צוללן השייטת שצלל בנחל המזוהם עד שנת 1975 ולקה בסרטן, אמר כי "ההתנהגות של מחלקת השיקום ללוחמים שנתנו את חייהם למדינת ישראל גורמת לתסכול, כאב וחוסר אמון במערכת וחוסר רצון לתרום שמחלחל לכל הסביבה".
קרן סיפר כי חלה בסרטן כה נדיר בטווח הגילאים שלו, עד שהרופאים סיפרו לו שידועים רק עוד חמישה מקרים דומים בעולם שלו. סיכוייו לשרוד את המחלה עמדו על 5-10 אחוז ולדבריו, המדינה "סמכה על כך".
"אחרי זה מתפלאים למה צעירים לא רוצים להיות ביחידות קרביות", אמר בעקבות הגשת המסקנות של ועדת שני. הוועדה החליטה בין היתר כי מסלול מקל לקבלת פיצויים יינתן אך ורק לצוללנים שהתאמנו במי הקישון במהלך שירותם הצבאי - בתנאי שלקו במחלות ממאירות שאינן מוזכרות ברשימה מיוחדת של תחלואים שונים, שעל-פי חברי הוועדה לא הוכח קשר בינם לבין השהייה במי הנחל.
כמו כן, תותנה הזכאות לקבלת פיצוי גם בעמידה בקריטריונים נוספים, שבמרכזם על התובעים להוכיח כי לא היו חשופים ל"גורמי סיכון אחרים" בחייהם האזרחיים, ובהם: עישון, חשיפה לחומרים מסוכנים במסגרת תעסוקתית ועוד. אותו הסדר מקל אף קובע כי תנאיו יחולו רק באשר למי שצלל במי הנחל משנת 1975 והלאה.
"במקום לחבק ולעטוף את הלוחמים במדינת ישראל הם עושים את ההיפך", אמר קרן, "כל התנהלות אגף השיקום במשרד הביטחון מזעזעת אותי. לפי הבנתי, לדברי הוועדה, עד שנת 1975 המים היו צחים וצלולים ובראשון בינואר 1975 מישהו פתח את הברז של החומרים המסוכנים והקישון זוהם. זו קביעה מגוחכת ושערורייתית. התחושה שלי היא של בושה וחרפה ממדינת ישראל".
לדברי קרן, הוא וחבריו היו צוללים מדי יום בנחל עם פצעים פתוחים, שלא יכלו להגליד עקב השהייה היום יומית בנחל. "החומרים הרעילים חדרו לנו ישירות למחזור הדם", סיפר. "השלב הבא הוא שיאשימו אותנו שחלינו ושבכלל ביקשנו להיות לוחמים".
עורך דין משה קפלנסקי, אשר מייצג את לוחמי השייטת שנפגעו בקישון, אמר כי "זו אחת השערוריות הגדולות שהיו אי פעם בנושא הטיפול בנפגעי צה"ל. שר הביטחון, אהוד ברק, מינה ועדה פנימית אינטרסנטית. ועדת שני נולדה בחטא, כל חבריה ללא יוצא מן הכלל נגועים בניגוד עניינים. איש לא ידע על כינוסה, איש לא הופיע בפניה. היא כנראה הופיעה בפני עצמה. הרופאים בוועדה הם עובדי מדינה או אנשים שנלחמו כנגד החיים והנפטרים נפגעי הקישון".
צוללי הקישון נדהמו לגלות כי עו"ד איתן לדרר - שהיה בא כוח המדינה ולחם נגד החולים וקרובי הנפטרים בתביעותיהם לפיצויים - נמנה על חברי הוועדה. לדברי עו"ד קפלנסקי, עו"ד לדרר "ערך להם חקירות נגדיות משפילות". כפרקליט מחוז חיפה, הוא הופיע בבתי המשפט השונים בניסיון למנוע הכרה בחיילים התובעים כמי שזכאים לפיצוי מצד משרד הביטחון או המפעלים המזהמים. "בנסיבות העניין, כמי שנגוע באופן אישי בניהול תביעת הנזיקין, לא היה ראוי כי ימנה על חברי הוועדה", אמר עו"ד קפלנסקי. "הוועדה הלכה ושיבשה את דו"ח שמגר
ואין להם את הסמכות. הם נתנו לדו"ח פירוש חדש ועקרו מיסודן את מסקנות שמגר".
דובר משרד הביטחון, שלמה דרור, מסר בתגובה: "הוועדה אימצה את מסקנות ועדת שמגר ולא באה לשנותן, אלא למצוא את הדרך הנכונה להתקין תקנות לאגף השיקום כדי שיוכל לתת את הטיפול הנכון והטוב
ביותר למי שמגיע. ההנחיות שפורסמו קשורות למסלול המזורז לקבלת הכרה, למרות זאת, כל אדם שחש שנפגע במהלך שירותו הצבאי יכול להגיש בקשה במסלול הרגיל שכולל תהליך בירור ובדיקה ארוך יותר אם המחלה ממנה סובל קשורה לשירותו הצבאי".
בקשר לטענת עו"ד קפלנסקי על ניגוד עניינים בבחירת חברי הוועדה אמר: "עו"ד איתן לדרר מכיר את מסקנות ועדת שמגר ואת החומר. זוהי ועדה שהורכבה מאנשי מקצוע בעלי מחויבות כלפי נכי צה"ל ומדינת ישראל למציאת הדרך הנכונה לטיפול בזכאים. אף אחד לא מחפש לפגוע באנשי חיל הים. אנשי חיל הים מקבלים טיפול מסור כולל שליחה למרפאות בחו"ל לכל אורך הדרך, אפילו לפני שהובררה לגמרי תביעתם וגם לאחר מכן".
