מדוע מסכל משרד התחבורה פטנט נגד תקרים?

משרד התחבורה אוהב כנראה את בעלי הצמיגיות ומתקני התקרים, ומוכן לדאוג לפרנסתם גם אם זה על חשבון האזרח, ובמידה רבה גם על חשבון הבטיחות שלנו. אחרת קשה להבין מדוע לא מאשר המשרד לשווק בארץ פטנט אמריקני חדש, המאפשר למגן צמיגי מכוניות, אופנועים וקטנועים כנגד תקרים.

שלושה מוסקטרים

באוקטובר 2009 חברו שלושה חברים ששרתו יחד בצבא - טל מנובלה, ארתור חלפין וסבסטיאן איון - והחליטו שצריך לעשות משהו מעניין בחיים. מנובלה יצא לארה"ב כדי לחפש רעיונות, וחזר אחרי תקופה קצרה עם משהו שנראה מהפכני לכל השלושה: מוצר חדש שנרשם כפטנט בארה"ב בשם Rhinotie. מדובר בחומר אטימה פולימרי בו מצפים את חלקו הפנימי של הצמיג, כאשר הוא מפורק מהחישוק ומורכב על מכשיר המסובב אותו במהירות נדרשת.

במהלך הסיבוב מותז לתוך הצמיג ציפוי פולימרי מותך בטמפרטורה של 200 מעלות. בתום התהליך מתקבל בתוך הצמיג ציפוי אטימה הנדבק לצד הפנימי של הסוליה. משך זמן ההתזה ומהירות סיבוב הצמיג בעת הציפוי, נקבעים על-ידי יצרן החומר בהתאם לסוג הצמיג.

לאחר שהחומר מתקרר מורכב הצמיג מחדש על החישוק, וחסל סדר תקרים. גם אם בצמיג נוצר נקב בגלל מסמר או גוף אחר, חומר האטימה אינו מאפשר בריחת אוויר, והנהג יכול להמשיך בנסיעה בלי בעיות. את הציפוי אפשר לעשות גם על צמיגים בהם נעשה שימוש. לפי נתוני היצרן, הציפוי יעיל לתקרים שקוטרם עד 6.3 מ"מ. במבחן שעבר במעבדה בארה"ב בוצעו בו 12 תקרים כאלה, והוא לא איבד לחץ אויר כלל במשך 38 שעות הבדיקה.

שלושת החברים מחליטים שיש להם ביד מוצר מצוין, ולא במקרה. הצמיג הוא אבזר בטיחות ראשון במעלה, ואין צורך להזכיר שוב עד כמה חשוב לחץ אוויר מתאים, ועד כמה הוא קריטי לבטיחות המכונית. במקרה של כלי דו-גלגלי, המצב כמובן קיצוני עוד יותר. תקר בצמיג קדמי של אופנוע, עשוי לגרום לצרות צרורות גם לרוכבים מאד מנוסים.

השלושה מקימים על כן עסק שנקרא בשם המוצר, ויוצרים קשר עם "פנצ'ריות" נבחרות כדי להפוך אותן לזכייניות לביצוע הציפוי הייחודי הזה. המחיר: 250 שקל לציפוי צמיג ברכב פרטי, 300 שקל בצמיגי רכב שטח, ו-290 שקל לצמיג של אופנוע וקטנוע. המחירים כוללים מע"מ, ואת עבודות פירוק, ציפוי, איזון והרכבה מחדש של הצמיג.

לא ממש בקלות

אלא שאז מתברר להם כי הבירוקרטיה הישראלית די מפריעה. שכן כדי לקבל אישור להפצת המוצר, צריך אישור של משרד התחבורה. כשהם פונים למשרד כדי לקבל אישור לשיווק הפטנט, מתברר שהרעיון לא מלהיב את הפקידים. הסיבה? במשרד זוכרים עדיין "פטנטים" קודמים ששווקו כאן כמונעי תקרים, ואשר גרמו נזקים לצמיגים ואף פגעו בבטיחות.

במשרד ביקשו בדיקות שיוכיחו כי חומר האיטום אינו פוגע באיזון הגלגלים, אינו גורם לרכב לסטות, ומה קורה כאשר הוא מולחם רק לצמיג בצד אחד. עוד ביקשו לדעת האם מסמר שנכנס לגלגל, לא פוגע באחיזת הכביש, אינו גורם להתחממות יתר של הצמיג, אינו פוגע במרחק העצירה ואכן מונע בריחת אויר. במשרד התחבורה - בצדק כמובן - לא רצו לזלזל ולקבל החלטות חפוזות בנושא בעל חשיבות בטיחותית כזו.

לכן פנו השלושה למכון התקנים, אשר הפנה אותם לטכניון. בחודשים דצמבר 2009 וינואר 2010, נערכה הבדיקה על-ידי המעבדה להנדסת רכב בטכניון. הבדיקות כללו בדיקות איזון הצמיג, עמידה בתקנים אירופיים, ובדיקה דינמית לכלי הרכב שבצמיגיהם נעשה הציפוי, מול התנהגות אותם כלי רכב עם צמיגים "רגילים".

על דו"ח הבדיקות של הטכניון חתומים שלושה מהנדסים: חגי בק (עורך הניסוי), י. בן הרואה (ראש המעבדה) וד"ר זמיר קורן (מנהל מכון המתכות של הטכניון). הבדיקות התבססו על תקנים אירופיים לצמיגים הכוללים יציבות, תמרון ובלימה, ונערכו תוך שימוש ב-18 צמיגים של שישה יצרנים שונים, שהורכבו במכונית משפחתית מדגם טויוטה קורולה, וברכב מסחרי מסוג שברולט סילברדו. הניסוי כלל גם בחינת הצמיגים במעבדות "אליאנס" בחדרה, ובחינה על-ידי נהג הניסוי של הטכניון, אריה הרשקוביץ.

להלן הממצאים על קצה המזלג:

• ניתן לאזן את הצמיגים
• לאחר התזת החומר עמדו הצמיגים בדרישות תקנים אירופיים, גם במהירות גבוהה מהנדרש בתקן הרלבנטי.
• בבדיקת שני צמיגים נוספים לאחר התזת חומר ויצירת תקר, כשלו הצמיגים לאחר השלמת 750% מדרישות התקן.
• במהלך הבדיקה לא התגלתה דליפת אוויר בכל הצמיגים שנבדקו.
• בבדיקות דינמיות לבדיקת יציבות הרכב, מרחקי בלימה ותאוטות בבלימה, עמדו הצמיגים בדרישות התקן האירופי לבלימה, ואף השיגו תוצאות טובות יותר בבלימה ותאוצת צד מצמיגים בהם לא היה החומר.
  

ובכל זאת, לא

עם התוצאות פנו השלושה למשרד התחבורה, וביקשו רישיון להפצת המוצר. תחילה לא קיבלו כל התייחסות, אבל לאחר שהרימו קול צעקה, נתקלו בסירוב מצידם של אבי גונן (מהנדס הרכב הראשי במשרד התחבורה) ונתן מלמד (ראש מחלקת התקינה במשרד). לדבריהם, גונן הסביר כי אינו מוכן לאשר את הפצת המוצר, משום שאינו מוכן להיות משרד התחבורה הראשון בעולם שמאשרו.

לדבריהם, גונן אמר כי רק לאחר שינתן אישור של משרד התחבורה האמריקאי, יהיה מוכן לתת אישור להפצת המוצר בישראל. לחלופין ביקש לקבל אישור בדיקה של רשות הבטיחות האמריקאית - NHTSA. וזו בעיה, שכן הרשות הזו אינה מבצעת בדיקות לפי הזמנה. ויש בעיה נוספת: משרד התחבורה האמריקאי אינו עוסק באישורים מסוג זה, אלא אם מתגלות בעיות במוצר כלשהו.

כאשר הציגו בפני גונן צמיג של חברת קונטיננטל, עם ציפוי דומה שנעשה על-ידי היצרן עצמו, ומגיע לארץ כסטנדרט במכוניות פולקסווגן פאסאט, הסתיימה הישיבה כאשר גונן הצהיר שלא מדובר בשוק. אגב, מחיר צמיגים כאלה לצרכן נעים סביב 3,000 שקל לצמיג.

חשוב לציין כי באותו זמן, במערכת הביטחון דווקא התלהבו מהפטנט, ומבצעים ציפויים לכלי רכב מבצעיים שנוסעים גם בנסיעות מנהלתית. מתברר שגם חברות אבטחה שכלי הרכב שלהם נעים בדרכים-לא-דרכים, עם סיכוי גבוה לתקרים, ממגנים את צמיגיהם כנגד תקרים בחומר החדש.

השלושה שכרו את שרותי עו"ד אורן גלעדי, אשר שיגר מכתב למנכ"ל משרד התחבורה, יעקב גנות. במכתב נטען כי מדובר במוצר מונע תאונות וחוסך בחיי אדם, שעמד בבדיקות מחמירות של הטכניון. לדברי גלעדי, הסירוב לתת אישור להפצתו בארץ, ניתן בחוסר סמכות ואינו חוקי.

לא מתרגשים

אלא שהפניה לא הטרידה את אנשי משרד התחבורה. במכתב תשובה שנשלח בימים אלה לחברה, מציין מלמד כי "הוספת חומר האטימה הינה שינוי מבנה באביזר בטיחותי ביותר, המחייבת את משרד התחבורה להבטיח מעבר לכל ספק כי ביצועי הצמיג יעמדו בדרישות יצרן הצמיג, והתקן הבינלאומי שעל-פיו נבנה ויוצר הצמיג. לכן, אם מרשך מעוניין באישור תוספת החומר, עליו לעמוד בדרישות החובה הישראליות (IMR), ולספק תיעוד מתאים המוכיח כי הצמיג עם תוספת החומר עומד בתקנים המפורטים".

וזה כבר מעניין. שכן את אנשי משרד התחבורה לא מעניינות כנראה בדיקות הטכניון, המעידות כי המוצר עומד בכל התקנים שנדרשו. הם יודעים כנראה טוב יותר - "תיקון תקרים עם חומר האטימה כמבוקש על-ידי מרשך, המבוצע באופן עצמאי ללא בקרת בעל מקצוע מורשה, יגרום לביצוע אטימה של מספר תקרים בעת ובעונה אחת, דבר שעלול לגרום לקרעים בצמיג בהמשך הנסיעה ו-או צמיג מוחלש ולכשל בתאונות ללא התראה מוקדמת, דבר שהיה נמנע אילו התיקון היה נעשה במסגרת של בדיקה מקצועית".

עוד אמרו מומחי משרד התחבורה: "הוספת החומר באופן שמרשך מבקש ממשרד התחבורה, הינה פגיעה בבטיחות שלום הציבור כפי שהובהר בדיון שהתקיים ב-1.6.10 במשרדו של אבי גונן, ואשר נתמך על-ידי אביגדור יצחקי".

את המהנדס חגי בק מהטכניון, תשובה זו מפתיעה, בעיקר ההתייחסות לגבי לעמידה בדרישות החובה של התקן הישראלי. "התקנים האלה הם התקנים המפורטים בדו"ח הבדיקה. משרד התחבורה אימץ את התקינה האירופית כמעט בכל מוצרי התעבורה, ולכן מפתיע מאוד המכתב של נתן מלמד". במשרד התחבורה הגיבו לפנייתנו במילים: "אין לנו מה להוסיף מעבר למה שנאמר במכתבו של מלמד".

אז כנראה שבקרוב מאוד יפנו שלושת החברים לבג"ץ כדי שיחייב את משרד התחבורה לתת אישור להפצת המוצר בישראל. ועד אז תמשיכו לספק פרנסה למתקני התקרים, תמשיכו להזיע בחום כאשר תדרשו להחליף גלגל או להירטב בגשם, או שתמתינו בסבלנות עד שתגיע אליכם חברת שרותי הדרך.