ג'ורג' סטיינברנר - קודם נשם, אח"כ ניצח
הניו יורק יאנקיז לעולם לא יהיו אותו דבר בלי הבעלים הצבעוני והשאפתן, שהוביל אותם לכל כך הרבה הצלחות. מהילדות בקליבלנד, דרך הרכישה של ה'ברונקס בומברס' ועד לבניית הניו יאנקי סטדיום. גוד ביי, בוס
אני מודה, אני נוטה להתרגש בקלות. אבל פרידה מאחת הדמויות שגרמו לי להתאהב בבייסבול, הספורט היפה בעולם בעיני, היתה קשה במיוחד. מות הבעלים של הניו יורק יאנקיז, ג'ורג' סטיינברנר, אמנם לא ממש נפלה על אוהדי ה'פינסטרייפס' כרעם ביום בהיר, אך כשמנהיג בסדר גודל כזה הולך לעולמו, החלל שנותר הוא עצום מלתאר.
סטיינברנר השריש בכל פינה ביאנקי סטדיום את האמונה, שהניצחון הוא לא הדבר החשוב ביותר, אלא היחיד, וכי אף פעם אסור לוותר. לא פעם הוא אמר, לאחר עוד אליפות: "לתושבי ניו יורק מגיעה קבוצה שאף פעם לא מוותרת, כי כאלו הם הניו יורקרים". כזה היה סטיינברנר, לא ויתר, תמיד רצה לנצח, וכמעט תמיד ניצח.
אהד את קליבלנד, כיבד את היאנקיז
ג'ורג' סטיינברנר נולד ב-4 ביולי, יום העצמאות האמריקני, בשנת 1930, בדיוק תשע שנים לפני שלו גריג נשא את הנאום הזכור ביותר בהיסטוריה של המועדון, כשאמר שלמרות שהוא גוסס הוא האדם המאושר בעולם, כיוון שהוא יאנקי. 'הבוס' נולד באוהיו, לא רחוק מקליבלנד, וגדל תחת אב קפדן שדרש ממנו תמיד לעשות את המקסימום. שם, כנראה, נוצרו אותם שורשים שהביאו ל-7 אליפויות.
כנער, סטיינברנר אהד את האינדיאנס המקומיים, אך כשהיאנקיז היו מגיעים לעיר, אביו לימד אותו תמיד לתת להם כבוד, כיוון שהם סימלו מצויינות בעיניו. לאחר שעשה ניסיון קצר לרכוש את קבוצת הכדורסל של קליבלנד ב-ABL, נודע לו ב-1973 כי ישנה אפשרות לרכוש מ-CBS את הניו יורק יאנקיז, וכך, כשהוא בן 42 ותמורת עשרה מיליון דולר בלבד, הפך סטיינברנר לבעלים הזכור ביותר בהיסטוריה של הבייסבול האמריקני.
"תנו לי שלוש עונות, ואני הופך את היאנקיז לאלופים", אמר הבוס, שקיבל קבוצה נטולת אליפות עשור שלם. אמר, ועשה. במהלך השנים הבאות השתמש סטיינברנר בשוק השחקנים החופשיים, וחיזק את הקבוצה, בעיקר בשניים - קאטפיש האנטר ורג'י ג'קסון, ובמקביל הביא את בילי מרטין לאמן, וסביב הכוכבים המקומיים, ת'רמן מאנסן, לו פנילה ורון גידרי, נבנתה קבוצה של אלופים.
The Bronx Zoo
סטיינברנר אף דרש סדר בחדר ההלבשה, מה שהחל בהוראה המוזרה, כי כל שחקן יגלח את השפם, זקן או שיער ארוך, וכזכור, בשנות ה-70 תופעה זו היתה פופולארית יותר מתמיד. מערכות היחסים בינו, בילי מרטין ורג'י ג'קסון הביאו ליאנקיז את הכינוי "Bronx Zoo", אך הכל נשכח כשג'קסון חבט שלושה הום ראנס במשחק השישי בגמר מול הלוס אנג'לס דודג'רס, זכה לכינוי "מיסטר אוקטובר" (חודש הפלייאוף בבייסבול) והחזיר את התואר לניו יורק לראשונה מאז 1962.
אוהדי הבייסבול נפרדים מסטיינברנר במשחק האולסטאר (צילום: AP)
עונה לאחר מכן תגבר הבוס את הקבוצה בפיצ'ר המצוין גוס גאסג', אך רכבת ההרים עם מרטין נמשכה, כשהמנג'ר פוטר במהלך העונה. סטיינברנר הביא את בוב למון, והקבוצה סיימה את העונה במאזן שווה לזה של היריבה השנואה בוסטון רד סוקס, ומשחק אחד בבוסטון הכריע את העונה כולה. רון גידרי זרק פנטסטי, והום ראן בלתי נשכח של באקי דנט הבטיח את הניצחון בפנוויי פארק, בדרך לאליפות שניה ברציפות בעידן סטיינברנר.
התקופה החשוכה לא עצרה את הבוס
בשנתיים הבאות היאנקיז וסטיינברנר הגיעו לוורלד סירייס, אך הפסדים לקנזס סיטי ולדודג'רס סימנו את הבאות – עשור וחצי שחונים, עם הרבה מאמנים, לא מעט שחקנים מוכשרים ויקרים, ואפס תארים. במהלך אותו עשור וחצי מרטין מונה ופוטר חמש פעמים, ובין לבין הספיק להצטלם ביחד עם סטיינברנר לפרסומת שצוחקת על אופיו של הבוס, מה שמראה את הצד השני שלו.
השינוי הגיע ב-1996, כשסטיינברנר, כנגד כל הסיכויים, בחר במנג'ר הכושל ג'ו טורה לאמן את היאנקיז. למרות כל הביקורות, הבומברס זכו באליפות ראשונה מאז 1978, ולאחר הפסקה לעונה אחת יצרו את השושלת האחרונה שידע הבייסבול עד היום - שלושה תארי אליפות ברציפות - 1998, 1999 ו-2000, כשאינינג אחד היה חסר ב-2001 כדי להשלים ארבעה תארים.
"אני מאוד אוהב לנצח. אני הכי אוהב לנשום, ומיד אחר כך לנצח", נהג ביג סטיין לומר, אך כל זה לא עזר לו, והחל מ-2002 הקבוצה מהברונקס הידרדרה שוב ושוב, ורכישות של שחקנים יקרים רבים לא סייעה. סטיינברנר ראה את המותג שלו נפגע, בזמן שהתקציב של הקבוצה בורח לשאר הליגה ללא הפסקה, אך כל זה לא מנע ממנו לשמור על מוטיבציית שיא ורצון לראות רק דבר אחד – אליפות בניו יורק. הבריאות שלו החלה להידרדר, ושני בניו, האנק והאל, תפסו סוף סוף פיקוד ונתנו לאביהם לנוח בביתו שבטמפה ביי.
התואר האחרון
כמה סמלי, שהאליפות חזרה ליאנקיז בצ'אנס האחרון שלו לראות את הקבוצה בחיים, באוקטובר 2009, לאחר עונה נפלאה, הראשונה ב"ניו יאנקי סטדיום", שרבים
מגדירים אותו כאצטדיון שג'ורג' בנה (להבדיל מהמגרש הישן, שכונה - הבית שבייב רות' בנה). האליפות הזו כללה, שוב באופן סמלי, כל כך הרבה ניצחונות "קאמבקס", שכל כך אהובים על מיסטר סטיינברנר.
סטיינברנר ידע שאופיו העקשן והקשוח עומד כנגדו, אך החן שבו הפך את האופי הייחודי הזה גם לטובתו. הבוס לא התבייש לשחק ב'סאטרדיי נייט לייב', בתפקיד שצוחק על סטיינברנר עצמו, ובהמשך בפרסומת עם הקפטן של הקבוצה, דרק ג'יטר. אך הדמות הזכורה ביותר היתה החיקוי שלו בסיינפלד, כבוס של ג'ורג' קוסטנזה - האיש העצבני שפניו לעולם לא נראו, האיש שהודיע להוריו של ג'ורג' כי הוא מת, דרש את הקלצונה שלו, וזה שלא הסכים לפטר את ג'ורג', למרות שזה פגע בכבוד של בייב רות' והקבוצה.
ג'ורג' סטיינברנר יהיה חסר, ללא כל צל של ספק, ביאנקי סטדיום. כעת כל שניתן לעשות זה להמתין ולראות האם מורשת הניצחון וההקרבה תישאר בין כתלי המגרש, והקבוצה תוכל להקדיש את האליפות ה-28 בתולדות המועדון, בעוד כשלושה חודשים, לג'ורג' מ. סטיינברנר השלישי. יהי זכרו ברוך.
