הממשלה תאשר: אזרחות? הישבע למדינה יהודית

הממשלה צפויה לאשר ביום א' הקרוב שורה של תקנות חדשות הנוגעות לנושא הכניסה וההגירה לישראל, על רקע הגידול בתופעת ההסתננות והשהייה הבלתי חוקית בארץ. לפי התקנות, שיועברו לחקיקה ראשית, מבקשי אזרחות לא יוכלו מעתה להסתפק בהצהרת האמונים "אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל", אלא יצטרכו להוסיף גם את המילים: "כמדינה יהודית ודמוקרטית".

• לעיון בהצעת ההחלטה בקובץ PDF - לחצו כאן
  

התקנות שיובאו בפני הממשלה הן פועל יוצא של עבודה מתמשכת של פורום השרים שמונה לעסוק בנושא, בראשות שר המשפטים, יעקב נאמן. הצעת ההחלטה, שמתפרשת על פני 92 עמודים, מבקשת לקבוע כי בתזכיר לתיקוני חקיקה בחוק האזרחות שיכין שר הפנים ייקבע בין השאר, כי מי שיבקש לקבל אזרחות בארץ יחתום את הצהרת הנאמנות שלו במילים "כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואני מתחייב לכבד את חוקי המדינה", כשתנאי זה יחול כבר בשלב בקשת רישיון הישיבה.

לפי הצעת ההחלטה שתובא בפני הממשלה, היא תאריך את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל, שלפיו רצועת עזה היא עדיין אזור שעלול לסכן ביטחונית את ישראל ואזרחיה, ולפיכך שר הפנים ימשיך שלא לאשר מתן רישיונות לישיבה בישראל או שהייה בה למי שרשום במרשם האוכלוסין כתושב הרצועה או מתגורר בה.

בהצעה נכתב כי שר הפנים יונחה להפיץ בתוך 14 יום תזכיר לתיקוני החקיקה הדרושים בחוק הכניסה לישראל ובחוק האזרחות. לפי ההנחייה, השר לא יעניק אשרה או רישיון ישיבה למבקש שהוא שוהה שלא כדין, לפני שתחלוף תקופת צינון שמשכה ייקבע בחוק, ושבמהלכה הוא ישהה מחוץ לישראל - למעט בנסיבות מיוחדות. כמו כן, השר לא יעניק אשרה או רישיון ישיבה אם יקבע בהתאם לחוות דעת של גורמי הביטחון כי יש חשש סביר שמתן האשרה או הרישיון למבקש עלול לסכן את ביטחון המדינה או שלום הציבור.

שר הפנים יונחה גם לקבוע את זהות בני המשפחה מדרגה ראשונה של ישראלים שיהיו זכאים להגיש בקשות לקבלת אשרה או רישיון ישיבה מטעם זה, את משך התקופה המינימלית שבה יוענקו להם אשרות ורישיונות ישיבה ואת הסייגים לאישורן. עוד יקבע שר הפנים לפי ההנחיות, כי לא יוענק רישיון ישיבה לבן-זוג זר שנישא לישראלי באופן המהווה עבירה על סעיף 176 לחוק העונשין התשל"ז 1977 או במקרה של ריבוי נישואין, ולא תוענק אזרחות ישראלית למי שנולד בישראל כשהוריו קיימו קשר זוגי כזה.

בקשה למקלט מדיני - רק עד שנה מהכניסה לארץ

לפי ההחלטה, שר הפנים יקבע תקנות ותנאים בנוגע לקיומם של אמצעים כלכליים מספקים בידי מגיש בקשת אישור השהייה בארץ, כולל דיור הולם, ביטוח רפואי ואמצעי מחייה יציבים, כך שהדבר לא ייפול כנטל על רשויות המדינה. עוד יתבקשו השרים לאשר קביעת פרק בחוק, שנועד להתמודד עם בקשות לכניסה והשתקעות בישראל של נתינים זרים ממדינות אויב או מאזורים שכניסת אזרחיהם לארץ טומנת בחובה סיכון פוטנציאלי. הם גם יתבקשו לקבוע שכל בקשה למקלט מדיני לא תתקבל בתום שנה מיום שנכנס הפליט לישראל.

לפי ההחלטה שצפויה לעבור בממשלה, שר הביטחון יפיץ בתוך שבועיים תזכיר לתיקוני החקיקה הדרושים לחוק למניעת ההסתננות, "כך שזה יהיה ההסדר הבלעדי והמקיף להתמודדות עם תופעת ההסתננות למדינת ישראל". כמו כן תחליט

הממשלה על הקמת צוות מצומצם ברשות מנהל רשות ההגירה שיפעל למימוש צעדים אופרטיביים במישור המדיני לעצירת ההסתננויות. הצוות יגיש את המלצותיו לממשלה בתוך 30 יום מהחלטת הממשלה. צוות אחר, בראשות שר המשפטים ושר הפנים, יגיש לממשלה תוך 60 יום פתרונות נוספים לבעיית המסתננים, לרבות תיקוני חקיקה וצעדים אופרטיביים.

מהנתונים שיוצגו עם הצעת ההחלטה עולה, כי במחצית הראשונה של 2010 נתפסו 7,049 מסתננים שנכנסו לישראל, כ-1,200 מסתננים בחודש בממוצע. הנתון אינו כולל מסתננים שלא נתפסו. לשם השוואה, ילמדו השרים, בכל 2009 נתפסו 4,900 מסתננים בלבד. ההערכה היא שמספר המסתננים הנמצאים בישראל נכון ליוני 2010 עומד על 26,419. מספר מבקשי המקלט המדיני עמד בסוף חודש יוני על 6,368 בקשות. 90% מהבקשות מוגשות על-ידי מסתננים מסודן ומאריתריאה, ובסך הכל הוכרו עד היום כפליטים 141 איש.