קצינים יפרשו בגיל 50: 'הצבא יזדקן, מוחות יברחו'

בצה"ל מתחילים ללמוד את משמעויות הקיצוץ בסך 2.7 מיליארד שקל בתקציב הביטחון . בהודעה רשמית שפרסם היום (ו') דובר צה"ל נכתב כי "צה"ל מקבל ומכבד את החלטת הממשלה בנושא תקציב הביטחון, ימלא אותה ויציג בקרוב את המשמעויות הכרוכות בכך. הרמטכ"ל וצה"ל מעריכים מאוד את העובדה שראש הממשלה וחברי הממשלה הכירו במעמדם הייחודי של משרתי צבא הקבע, ודחו את ההצעות המקוריות שהוגשו אל שולחן הממשלה - מה שיכול היה להביא לפגיעה משמעותית באנשי הקבע".

אך למרות ההודעה הרשמית, קשה להתעלם מכך שדווקא אנשי הקבע הם אלה שעלולים להיות הנפגעים המרכזיים מהקיצוץ, גם אם באופן יחסית מבוקר, בגלל ההחלטה להעלות את גיל הפנסיה של אנשי קבע שאינם לוחמים ל-50 - אמנם עדיין מוקדם משמעותית מרוב המגזר הציבורי, אבל בכל זאת מאוחר יותר מהמצב הקיים.

אנשי קבע יוצאים היום לגמלאות סביב גיל 45, וחריגים - כבר בגיל 42. לפיכך, משמעות ההחלטה עבור מרבית אנשי הקבע היא חמש שנים נוספות בצה"ל, ועבור כמה מהם - שמונה שנים נוספות לפני הפרישה.

"אי אפשר להשוות לעובדים אחרים"

לגבי ההשלכות הכלליות של המהלך על צה"ל, הוא מסביר כי תוצאה מרכזית תהיה תהליך הזדקנות של הצבא - הן בגלל שהפרישות יוקפאו, והן בגלל שגיוס אנשי קבע חדשים יצומצם, מה עוד שאנשי קבע צעירים ישקלו היטב אם שווה להם להיכנס לשירות ארוך בתנאים הנוכחיים.

נגד אחר, שליש ביחידה קדמית, דוחה את הביקורת שדורשת להשוות את תנאי הפרישה מצה"ל לאלו הנהוגים בכלל המגזר הציבורי. "אני חוזר הביתה רק בסופי שבוע, לא רואה את הילדים במהלך השבוע, נמצא עם היחידה איפה שהיא נמצאת, גם בעזה וגם באימונים ארוכים", הוא אומר. "עם כל הכבוד לעובדים אחרים, אי אפשר להשוות כל תפקיד אלינו, ולכן היחס צריך להיות שונה. לא יכול להיות שפתאום יקבלו החלטות כאלה, וכולם יהיו צריכים להתאים את עצמם. יכול להיות שנתעורר בעוד חמש שנים ויודיעו לנו שגיל הפרישה מעתה הוא 55. זה חוסר ודאות וחוסר הגינות".

אבל יש בין הנגדים גם מי שמרוצה מהמהלך. נגד לוגיסטיקה, רס"ר בן 34 המשרת במרכז הארץ, מסביר כי "אם הייתי מבוגר, זה היה ממש מפריע לי יותר - אבל בשבילי זה דווקא טוב. אני מעדיף לעבוד בצה"ל עוד חמש שנים ולא לצאת לפנסיה ולחפש מה לעשות באזרחות". מצד שני, גם הוא סבור ש"נגדים שהתחילו קבע עכשיו יחשבו פעמיים, אולי יחשבו לעזוב לפני מעבר לקבע מובהק (אחרי שבע שנים)".

14 אלף בפנים, 25 אלף בחוץ. אז למה להישאר?

אלוף במיל' אלעזר שטרן, ראש אכ"א לשעבר, סבור כי אין אמת אחת בסיפור הזה - וצריך להתייחס לכל קבוצת מקרים לגופה "אי אפשר להגיד בבת אחת - כולם פורשים בגיל 50", הוא מסביר בשיחה עם ynet. "לדוגמה, עכשיו אם 500 אנשי קבע לא משתחררים, אז אי אפשר להכניס חדשים. צריך לעשות את זה בדרוג ולא בבת אחת, לא לסתום כניסה של משרתים למערכת".

ככלל, סבור שטרן, 50 הוא "גיל פרישה סביר" ללא לוחמים, אבל "לא הייתי עושה הכללות. יש הרבה 'לא לוחמים' שלגביהם זה ברור, אבל יש כאלה שלא. למשל, אתה מחזיק בעל מקצוע טכנולוגי, שבחוץ יכול להרוויח יותר - ומגיע לשרת גם בגלל גיל הפרישה המוקדם וגם בגלל אידיאולוגיה". לדבריו, הגדרה של "לא לוחמים" היא כוללנית מדי: "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שאנשי מחשבים, לדוגמה, שיכולים להרוויח בחוץ יותר - ירוויחו פחות ויפרשו ככה. איש קבע שמוכן להרוויח 14 אלף בפנים למרות שיכול היה להרוויח 25 אלף בחוץ, עכשיו גם לא יוכל לצאת לפנסיה בגיל 45? עלולה להיות בריחת מוחות".

מנגד, לדבריו, "אני חושב שזה טוב שהעלו את גיל הפרישה, לדוגמה, לפסיכולוגים, למשפטנים, לאלו שלמדו הרבה זמן מחוץ לצבא. טוב שהעלו גם למקצועות החינוך, החימוש והלוגיסטיקה. אני לא אוהב לראות אנשים שהיו בצה"ל עשר שנים, במיוחד שלא היו לוחמים, ויוצאים עם פנסיה". מנגד, גם הוא אומר כי "יש אנשים שאפילו ירצו שזה יקרה להם, שישתחררו בגיל יותר מבוגר.

עבור חלק גדול ממקצועות הלוגיסטיקה זה אפילו טוב להם, בגלל הקושי להשתלב מחדש באזרחות".

"אני בטוח שהרמטכ"ל וצה"ל חושבים על המדינה כולה ולא רק על צה"ל", הוא מסכם. "אני בטוח שהרמטכ"ל הוא לא ראש ועד עובדים שרק חושב איך למקסם זכויות עובדיו. הוא מודע למערכות הבריאות והחינוך במדינה. מדובר באותן משפחות. אני חושב שצה"ל לוקח את זה בחשבון".

לאחר הדיון בתקציב, אמר שר הביטחון ברק כי התקבלה החלטה קשה שנובעת מהתחשבות בכלכלת המשק ובחברה הישראלית: "יש משמעויות להחלטות אלה, ובכוונתי להביאן בפני הקבינט". הוא ציין כי בסך הכול יש איזון בין הצרכים הבטחוניים בתקציב, ולגבי גיל הפרישה של אנשי הקבע, הוסיף כי יש לעשות זאת "בצורה הדרגתית, שקולה ומתחשבת בזכויות הפרט של המשרתים".