הישראלים אוהבים ארוחת הבוקר, לא צריך הוכחות מתמטיות מסובכות, מספיק לראות את כמות המזון הנערמת על הצלחת בארוחות הבוקר בבתי המלון ולהקשיב לשיחות של סוכני נסיעות עם מחפשי הנופש שכוללות, בדרך-כלל, את השאלה הנצחית "ארוחת בוקר יש?". זו גם אחת הסיבות שמסעדות ובתי קפה רבים מגישים ארוחת בוקר כל היום. אולי זו החיבה לשעות אור יום, אולי זה בגלל שארוחת הבוקר די דומה לארוחת הערב, בכל מקרה, ארוחת בוקר, כך אומרים, היא החשובה ביותר.
אבל מה עושים כשאין בנמצא לחם, ביצים וסלט? אוכלים ארוחת בוקר שלא ממש מתאימה לקונספט הרגיל. שישה אנשים (שביקשו להישאר בעילום שם מסיבות מובנות לחלוטין) סיפרו לנו על ארוחת הבוקר הכי הזויה שיצא להם לאכול.
מה השעה: 08:30.
מה עושים: מחכים להסעה לבסיס.
מה האופציה: מנה שווארמה.
אימא אמרה לי שלא אוכלים בשר לארוחת בוקר, אבל המחשבה על האוכל הזוועתי שמחכה בבסיס וריח האוכל שמזכיר מסעדה שמשתמשת במי ביוב כדי לבשל, בצירוף קרקורי הבטן שלא מרפים והמחשבה שארוחת צהריים בחדר האוכל החטיבתי מזמינה צרות בשירותים, מובילות אותי להזמין 2 מנות שווארמה עם כל התוספות, כולל עמבה והרבה חריף. החברה אמנם קרובה ללב, אבל רחוקה מהריח לפחות לשבוע. והבריאות? העיקר ששבעים.
מה השעה: 10:15
מה עושים: יוצאים להפסקה במהלך עבודה ברשת מזון מהיר.
מה האופציה: סוגי המבורגרים שונים וצ'יפס.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שעשיתי משמרת בוקר ברשת המוכרת לכולם. התחלתי לקרצף פאנלים כבר בשעה 07:30. עוד בטרם התחילו להיכנס לקוחות, מנהל
המשמרת כבר חילק את ההפסקות, שלי נפלה על 10:15. יצאתי בלב שמח, מתכננת על איזה סלט או משהו בסגנון, אבל אז הודיעו לי שאני יכולה לקחת רק ארוחות של המבורגר, צ'יפס ושתייה, וגם קינוח. סליחה?! המבורגר ב-10:15 בבוקר? ועוד צ'יפס מלא שמן? שלא לדבר על קולה מלאת סוכר וקינוח של מילשייק עתיר שומן. טוב, לא הייתי חייבת, אבל בכל זאת, נותנים בחינם, לא תיקח? בשלב מסוים, אחרי כמה שבועות, מתרגלים ואפילו מגוונים בין ההמבורגרים השונים.
מה השעה: 07:45
מה עושים: מנסים להספיק לרכבת
מה האופציה: פיתה, שניצל קר ומיונז
יש לי חמש דקות לצאת כדי להספיק את הרכבת של 08:20, עם הפקקים של הבוקר אין מצב שאני מתעכב יותר מדי. מה עושים לצהריים? איזה באסה שאת הפיצה משלשום אכלתי אתמול בבוקר. במגירת הלחם יש פיתה אחת מסכנה שמתאימה יותר לטוסט מאשר לסנדוויץ', יש עוד שניצל אחד בודד ומיונז. אני פותח את הפיתה, מורח כמות נדיבה של מיונז, ככה הפיתה פחות יבשה, תוקע את השניצל בפנים, מהדק טוב-טוב, נותן ביס ויוצא לדרך, מזל שיש מיונז.
שווארמה על הבוקר (צילום: ירון ברנר)
מה השעה: 06:50
מה עושים: מכינים קופסה עם אוכל לצהריים
מה האופציה: פסטה שהכנתם אתמול בערב עם רוטב עגבניות וזיתים
איזה עייפות, אפשר לחשוב שלא ישנתי 12 שעות. מה השעה? יש לי עוד זמן להכניס את הסיר למקרר. לא נכנס. טוב, קופסאות, אולי גם אנצל את ההזדמנות להכין לי קופסה לצהריים בעבודה לשם שינוי. מעניין מה הטעם של פסטה שעמדה כל הלילה, אומרים שזה טעים יותר. בדרך מהסיר אל הקופסה אני מעבירה את המזלג דרך הפה ופתאום שמה לב שהמשום מה הכמות בסיר הצטמצמה והקופסה עדיין חצי ריקה. זה נכון, פסטה שעמדה לילה ברוטב עגבניות, בצל והרבה שום, טעימה יותר ובהחלט משביעה. אני רק מקווה שמה שיש בקופסה יחזיק עד הצהריים.
מה השעה: 07:30
מה עושים: מזרזרים את הילדים לצאת לאוטובוס של הקייטנה
מה האופציה: הפיצה הקרה מאתמול בערב
עוד עשר דקות האוטובוס כבר כאן והוא לא מחכה, אין לי זמן להסיע אותם שוב לצד השני של המושב כשאני צריכה לצאת עכשיו לעבודה כדי לא לאחר. אבל אני רעבה מתה, מה אמרה הדיאטנית על פחמימות לארוחת בוקר? נראה לי שמותר. מהר, לפני שהם ירדו למטה אני מוציאה משולש מהפיצה של אתמול בערב, שסירבתי בתוקף לטעום ממנה, מורחת עליה גבינה לבנה ובולעת את זה כאילו עוד שניה באים לאשפז אותי. הילדים? הם יאכלו קורנפלקס, ארוחת בוקר זו הארוחה הכי חשובה ביום.
פיצה קרה עם גבינה לבנה, לא ממש ארוחה מזינה (צילום: ירון ברנר)
מה השעה: 09:30
מה עושים: מתים מרעב
מה האופציה: חטיפים מהמכונה
באסה, עוד פעם שכחתי לקחת את הקופסה שהיא הכינה לי, לא ייאמן, פעם שלישית השבוע. מה עושים? צריך לקחת משכנתא בשביל מה שאיש הסנדוויצ'ים מוכר כאן, וזה גם לא טעים. מעניין מה מציעה מכונת החטיפים, אני מפשפש בארנק ובתיק, מוציא כמה שקלים ועוד עשרות אגורות והולך לראות מה אני יכול להכין לי משקית ביסלי, במבה ושוקולדים. דווקא שבבי השוקולד בקפה היו לא רעים, אבל במבה וחטיף צ'יפס בסנדוויץ' זה לא כל כך מוצלח.
מה הדבר הכי מוזר שאתם אכלתם לארוחת בוקר? טקבקו!
