לפני שנה, החליק י', מהנדס אלקטרוניקה בן 35, בעת שרכב על אופנוע בכביש החוף ונפצע באורח בינוני.
לשמחתו הוא נותר בחיים אך איבד את כושר עבודתו ויכולתו לפרנס את משפחתו ובימים אלו הוא ממתין לניתוח, אחד מיני רבים שעוד צפויים לו עד שישוב לאיתנותו הפיזית.
תביעתו של י' כנגד חברת הביטוח (שבטחה את הרכב בביטוח חובה), כמו גם תביעתם של נפגעי תאונות דרכים אחרים, עשויה להימשך זמן רב, אולי אף שנים רבות.
כמו במקרה של י', לא פעם, בעקבות התאונה, נפגעת יכולתו של הנפגע לכלכל את עצמו בכבוד ולהמשיך בעבודה שבה עבד קודם לתאונה.
האם נגזר על הנפגע להמתין שנים ארוכות בביתו ולהתקיים ללא מקורות הכנסה?
למעשה, לרשות י' ושאר הנפגעים שנמצאים במצב דומה, עומדות שתי אפשרויות לקבל מחברת הביטוח תשלום עוד קודם למועד סיום התביעה. מעין מקדמה על חשבון הפיצוי הסופי.
האפשרות הראשונה הינה "תשלום על חשבון", כשמו כן הוא – תשלום על חשבון התביעה העתידית, מעין תשלום מקדמה בהתאם לסיכויי וגובה הפיצוי העתידי הצפוי.
האפשרות השניה היא לבקש מחברת הביטוח "תשלום תכוף" – גם הוא תשלום מוקדם לתשלום הסופי בגין סילוק התביעה. ואולם, בשונה מ"תשלום על חשבון" תשלום זה בא לכסות עבור הוצאות מחייתו של נפגע בתאונת דרכים שאין ביכולתו להשתכר במהלך התקופה ואין ברשותו מקורות הכנסה אחרים לשמירה על רמת חיים נאותה.
"תשלום תכוף" מוסדר בחוק מתוקף תקנות שקיימות והוא ניתן עבור צרכים מסויימים המוגדרים בתקנות.
לרוב, נוטות חברות הביטוח לאשר תשלום מקדמה על חשבון הפיצוי העתידי, בעת שמדובר בפגיעות קשות עקב תאונה, כך שאין באפשרותו של הנתבע להשתכר.
עו"ד ערן יעקובוביץ' מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, ממשרד צבי יעקובוביץ' ושות' מתאר מקרה בו בחור צעיר, נשוי עם שלושה ילדים, נפצע קשה בתאונה שבגינה איבד את רוב כושר עבודתו.
אשתו לא עבדה מאחר ונדרשה לטפל בשלושת ילדיה הקטנים. חברת הביטוח נעתרה לבקשתו ולפנים משורת הדין, אישרה לו לקבל פיצויים על החשבון.
יעקובוביץ' מדגיש עם זאת, כי לחברת הביטוח אין חובה המעוגנת בחוק לשלם פיצויים על החשבון, כי אם רק תשלום תכוף לצרכי מחיה, כלכלה ולימודים בלבד, וכל החלטה אחרת שלה, נכנסת לתוך המשבצת של "לפנים משורת הדין".
מה נדרש כדי לקבל מחברת הביטוח "תשלום תכוף"? בשלב ראשון, לצורך קבלת התשלום, יש לפנות לחברת הביטוח בבקשה לאישור התשלום התכוף, בצירוף אסמכתאות רפואיות המעידות על חומרת הפגיעה, המפרטות את העובדה כי בשל התאונה, נגרעה יכולת עבודתו של הנפגע.
המדובר באישורי מחלה, תעודות אי כושר, סיכומי מחלה, וכל אישור רפואי אחר, כמובן בצרוף אישורי מעביד על היעדרות מעבודה, לרבות תלושים ואם אפשר, גם תדפיסי חשבונות בנק.
עו"ד, ד"ר אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, מוסיף, כי כדי להגדיל את הסיכויים שחברת הביטוח תאשר זאת, יש לצרף את כלל הקבלות שקיימות שהוציא הנפגע לרבות בני משפחתו בעקבות התאונה.
כמו כן, יש לכלול באוגדן המסמכים גם אישורים על אובדן הכושר ותלושי השכר עד לתאונה, בצירוף אישור המעביד האחרון כי אין הכנסה בפועל לאחר התאונה וכתוצאה ממנה.
"הטופסולוגיה" במקרה זה דורשת מהנפגע לצרף, מעבר לאמור, גם מסמך המפרט את מכלול מקורות ההכנסה לפני התאונה אל מול אלה אחריה.
עוד נדרש הנפגע להציג בפני המבטחת גם קבלות בגין הוצאות האשפוז (לרוב לא יהיו, שכן האשפוז הוא על חשבון קופת החולים במסגרת טופס 17), פרטי ההוצאות הרפואיות האחרות וסכומן (מלבד אשפוז), פרטי ההוצאות לסיעוד וסכומן באמצעות קבלות, או עזרת בני משפחה, או - בהעדר קבלות, פרטי ההוצאות למחייה וסכומן, לנסיעות וכו'.
לדברי עו"ד ורשה, המציאות מלמדת, כי חברת הביטוח עשויה שלא לאשר תשלום זה, ולהותיר לא פעם את הנפגע במצב של אי יכולת השתכרות, עד שמהלך התביעה יסתיים.
למי מבין הקוראים, שלצערם נמצאים במצב ביש שכזה, ורוצים לשפר באופן זמני את איכות חייהם עד לתום ההליך המשפטי בפועל, עומדת האפשרות לפנות אליה שוב, כל עוד הנסיבות מצדיקות זאת, כלומר, במידה וחלה הרעה במצבו הפיזי והכלכלי שבגינה התבססה העילה לקבלת התשלום מחברת הביטוח.
ואם הפניות לחברת הביטוח נענו בשלילה? סירובה של חברת הביטוח לאשר את התשלום אינה סוף פסוק. במקרה בו סרבה חברת הביטוח לשלם או שהנפגע לא נענה בתוך 60 יום מהגשת הבקשה לחברת הביטוח, לרשותו עומדת תמיד האפשרות לפנות לבית המשפט, אף אם טרם הוגשה התביעה כולה, על מנת שיאלץ את המבטחת לשלם את המקדמה.
כך למשל, מציין עו"ד יעקובוביץ' במקרה של צעיר, נשוי ואב לילדה בת שנתיים שנפגע קשות בתאונה שבגינה איבד את יכולתו לעבוד כמדריך כושר, חברת הביטוח סרבה לאשר לו תשלום תכוף ולפיכך פנינו לבית המשפט , שהשתכנע כי על המבטחת להעביר תשלום דחוף של 50 אלף שקל.
כמובן שיש לתמוך את הבקשה בתצהיר לפיו כל האמור בבקשה הינו אמת. במצב זה, יגיש עו"ד בקשה לבית המשפט המפרטת את חומרת הפציעה ואת ההצדקה לתשלום המקדמה, חשוב לציין שגם הנפגע ידרש להחקר בבית המשפט על תצהירו.
במידה ובית המשפט יאשר את הבקשה, הרי שהכסף כמקדמה שיאושר לנפגע יקוזז כאמור, בסופו של ההליך, מסך הפיצויים אשר בו מחויבת חברת הביטוח לפצותו.
ומה לגבי "תשלום על חשבון", האם במקרה בו סרבה חברת הביטוח לשלם, גם כן ניתן לפנות לבית המשפט?
כאמור, "תשלום על חשבון" הוא מציאות שנולדה מהפרקטיקה ואין לו חיוב בחוק ולכן בית המשפט לא צפוי להתערב במקרה כזה.
אולם יש לציין כי כאשר קיים חשש כי הנזק שנגרם לנפגע עלול לגדול, כגון חשש שהנפגע ילקה גם בנפשו כתוצאה מהפגיעה הפיזית, והמשפחה דורשת מקדמה לצורך טיפול נפשי תומך, חברת הביטוח תטה להסכים, מתוך חשש שאם אכן יגדל הנזק, עלול לגדול גם סכום התשלום העתידי.
