אם הילדים שנרצחו בלוויה: תנו לי לכסות אותם

לילך עברה בין גופות שלושת ילדיה, נפרדה מהם ואמרה: "אני מבקשת סליחה": עומר (10), רוני (8) ואור (5) הובאו הערב (יום א') למנוחת עולמים בבית העלמין בנתניה. את שלושת הילדים, שנרצחו על-ידי אביהם, ליוו מאות. בני משפחתו של האב הרוצח, שגינו את המעשה, לא הגיעו לבית הקברות - לפי בקשת משפחת האם.

זה לצד זה נקברו שלושת האחים הקטנים. ראשון עומר, צמודה אליו רוני ואחריה אור. כשהגופות הקטנות הורדו אל הקבר, זעקה האם: "למה שלושה ילדים? למה את כולם? מה אני אעשה עכשיו?". היא זעקה: "אל תדאגו, אני עוד מעט באה אליכם, לשמור עליכם".

בזמן שהקברים כוסו, זעקה האם לילך: "לאט לאט, תנו לי  לכסות אותם. אני כיסיתי אותם כל לילה". סבם של הילדים קרא עליהם קדיש. בסיום ההלוויה, כשהחזן אמר "לכו לשלום לדרככם עד קץ הימים", אמרה לילך: "אל תלכו בשלום, בואו אלי".

בהמשך עברה לילך מקבר לקבר, ודברה אל ילדיה. לרוני אמרה: "כמה אהבת לרקוד. כמה היית שמחה". כשהגיעה לקברו של אור הקטן אמרה "אור שלי, איזה קבר קטן עשו לך". במהלך הקבורה אמרה לילך "מי יגיד לי בוקר טוב, לילה טוב".

זה לצד זה, בחייהם ובמותם. קברי בני משפחת בן דרור (צילום: עידו ארז)

על הקברים הטריים הונח נייר גדול וורוד, ועליו מדבקות של פרחים. חבריהם של הילדים כתבו: "לרוני, עומר ואור אתם הייתם החברים הכי טובים שלנו, אוהבים ומתגעגעים".

עוד קודם לכן, כשהוצאו גופות הילדים על האלונקות מהחדר הסמוך לרחבת ההספדים, משתתפי הלוויה לא יכלו להסתיר את כאבם. כמה מהם קראו: "רוצח, רוצח, מה עשית?". במהלך ההלוויה נשמעו קולות: "למה? למה?".

"העובדות הסוציאליות אמרו שהוא בסדר"

לפני תחילת ההלוויה אמרה האם לילך בבכי: "למה ככה?". רבים ממשתתפי הלוויה לא יכלו לעצור את הדמעות, כשהובאו גופות הילדים הקטנים. "הם חזרו מהקרקס ואמרו כמה כיף היה להם", הוסיפה לילך, "עכשיו הוא קרקס את כולם". עוד אמרה: "העובדות הסוציאליות אמרו לי שהוא בסדר ואין מה לדאוג ממנו. הם בעלי מקצוע והם צריכים לדעת". היא גם הזכירה את עברו של בעלה לשעבר: "שמונה פעמים הוא ניסה להתאבד ולא הצליח. פעם אחת הוא הצליח לרצוח את שלושת הילדים".

כמה שעות לפני הלוויה אמרה האם, לילך: "המטרה שלי בחיים, היא שהוא יישב מאחורי סורג ובריח. אחר כך אצטרף לילדים שלי. אמא לא עוזבת את ילדיה. אין לי בשביל מה לחיות, חיי נעצרו בגיל 38".

במקביל, מדו"ח ראשוני של משרד הרווחה עולה כי אנשי הרווחה בכפר-יונה לא הבחינו בסימנים שהעלו צורך להפסיק את המפגשים בין איתי בן-דרור לשלושת ילדיו. עוד נמצא, כי מאז חודש מאי קיימו ההורים הסדרי ראייה עצמאיים, מבלי ליידע את הרשויות.

חלקת הילדים בבית העלמין בנתניה (צילום: עידו ארז)

מוקדם יותר הוארך מעצרו של האב, איתי בן-דרור, בעשרה ימים בבית משפט השלום ברמלה. הוא נשלח להסתכלות פסיכיאטרית, למרות התנגדות המשטרה.

סניגורו, עו"ד רן אלון, סיפר בדיון מה שמע מהאב החשוד שתיאר את הדקות שלאחר

הרצח: "לאחר שדקר את ילדיו הוא העבירם למיטתו. לאחר מכן שתה ויסקי, בלע כדורים וחתך את ורידיו, והלך לישון עימם, תוך שהוא מחבק ומנשק אותם כל הלילה".

בן-דרור הגיע לדיון בבית המשפט בכותונת בית החולים, ידיו מגלידות מדם וחבושות. הוא הסתיר את פניו בידיו, וסירב לענות לשאלות העיתונאים. מדי פעם הוא הרים את ראשו ודיבר רק כשביקש לתקן, בלחישה שנשמעה רק בסביבתו, את משך זמן תקופת האשפוז האחרונה שלו, שהסתיימה בחודש מאי האחרון. "שבעה חודשים, שבעה חודשים", אמר בשקט, כאשר השופטת, שלא שמעה את דבריו, אמרה שתקופת אשפוזו האחרונה נמשכה ארבעה חודשים.