ז'אק ליפשיץ בארץ הפלאות

השיפוץ הנרחב במוזיאון ישראל בירושלים נמשך כשלוש שנים ועלה כמאה מיליון דולר, ובתום המאמץ הנרחב שביצעו המנכ"ל ג'יימס סניידר ואנשי צוותו, נפתח אתמול (א') מחדש המוזיאון המפואר בטקס רשמי, בנוכחות אורחים רבי מעלה כמו הנשיא שמעון פרס ורבים אחרים. הבוקר כבר נפתח לציבור הרחב שיכול להתרשם מהיצירות המרשימות, השחזורים הארכיאולוגים ואולמות התצוגה רחבי הידיים. וגם מפינה אחת קטנה, אפלולית במעט ומלאה בסודות.

באחד מהאגפים הנסתרים של המוזיאון נמצא מסדרון אפלולי במקצת ודחוס ברהיטים, שם מוצג לראווה מקבץ מאוסף הפריטים הענק של ז'אק (יעקב) ליפשיץ. הפסל היהודי המנוח (נקבר בירושלים ב-1973) היה אמן מוערך, בן למשפחה אמידה מליטא, שנדד לפריז וחבר למילייה האמנותי "הנכון" של אותם זמנים, שכלל בין השאר את פאבלו פיקאסו, אמדאו מודליאני ואחרים. אבל מלבד היצירה המקורית שלו נודע ליפשיץ גם כאספן אובססיבי.

לצד יצירותיו הקוביסטיות פורצות הדרך, היה ליפשיץ אוסף מכל הבא ליד: פריטים מאפריקה, אסיה, אוקיאניה וכל קצוות תבל. אלו שמשו לו להשראה יצירתית ובמידה מסוימת אף אירחו לו חברה.

 "אני אף פעם לא לבד. כל היצירה האנושית מלווה אותי", נהג לומר. ואכן, כ-3,000 פריטים נדירים שאגר הם אכן מקבץ נדיר של תרבויות מרחבי העולם. באגף המוקדש לו במוזיאון מוצגים רק כ-700 מהם, שקוטלגו ונבחרו על ידי האוצרת טניה סירקוביץ'.

"בחרנו להציג את האוסף בחלל שנראה כמו חדרי פלאות, שהיו למעשה המוזיאונים של תקופת הרנסנס", מסבירה סירקוביץ' את ההחלטה להציב את האוסף בחלל דחוס, צפוף, אפל וגדוש בארונות - כל כך שונה מהציביון האלגנטי של המוזיאון. "זה נותן לתצוגה אופי מעט מוזר ומסתורי, שונה כל כך מהקוביה הלבנה בה נהוג להציג אמנות בימינו.

"ניסינו להציג את רוחו ליפשיץ דרך האוסף שלו ואת הדרך בה הוא ניהג דיאלוג כאמן עם אותם הפריטים. אני מקווה שאם ליפשיץ היה בחיים והיה מגיע לתערוכה, הוא היה מתרשם וסבור שעשינו את ההחלטות הנכונות בדרך ההצגה ובבחירת הפריטים. בני משפחתו שביקרו פה התרשמו לטובה", אומרת סירקוביץ'.